בתגובה לעתירה לבג"ץ, משרד הבריאות הודיע הערב (שלישי) כי בהחלטת מנכ"ל המשרד משה בר-סימנטוב, יורחבו מספר הבדיקות בבתי האבות כך שבמקום שהתגלה בו חולה – כל דיירי בית האבות ייבדקו, כולל כלל חברי צוות העובדים במקום. את העתרה הגיש איגוד בתי אבות ודיון מוגן (א.ב.א). בג"ץ קבע כי דיון בעתירה יתקיים בהקדם האפשרי.

האיגוד עתר באמצעות עו"ד אילן בומבך, בבקשה לחייב בדיקות קורונה במוסדות הגריאטריים באופן מיידי, ובדרישה לפיצוי כספי בגין הצטיידות חירום שנדרשו לה במאבקם בנגיף. בג”ץ הורה למשרד הבריאות להשיב לעתירה עד יום שני הקרוב.

לא נאפשר לקשישים להיות בשר התותחים של משרד הבריאות, או אזרחים סוג ב' במדינה. נעמוד על זכותם לבריאות וטיפול שווה והוגן

בא.ב.א בירכו על החלטת בג”ץ לדון בעתירה בדחיפות. רוני עוזרי, יו"ר האיגוד אמר: "צר לנו שנאלצנו להגיע עד בג"ץ. אנו תקווה כי משרד הבריאות ייעתר לבקשתנו, ואם לא – שבג"ץ יכריח אותם להתעשת, ולתת פתרונות אמת למוסדות הסיעודיים ולבתי הדיור המוגן".

העתירה באה על רקע העובדה כי עד כה, למשרד הבריאות אין נוהל סדור לטיפול במקרי חולה קורונה, וכי בתי אבות ודיור מוגן מצאו עצמם משוועים ומתחננים לבדיקות במקרים בהם התגלה אצלם מקרה קורונה, כשמשרד הבריאות גורר רגליים ומקציב את כמות הבדיקות רק לחלק מהדיירים והצוותים. העותרים דורשים בדיקות מיידיות ובתוך 24 שעות בכל בית בו התגלתה קורונה, לכל הצוות והדיירים, ובמקביל, בפרק זמן של 10 ימים, לערוך בדיקות מקיפות גם במוסדות בהם לא התגלתה קורונה.

כניסה לבית דיור מוגן "משען חולון" (צילום: Roman Yanushevsky / Shutterstock.com)

בנושא הכספי – בתי האבות הסיעודיים מסבירים כי נאלצו להוציא מכיסם הוצאות אדירות ובלתי צפויות בכדי לרכוש חומרי מיגון וחיטוי, שכן משרד הבריאות הפלה אותם ברכש הציודים והעניק את מרביתו לבתי החולים וקופות החולים. הם מעריכים כי הסכום המצטבר עלול להביא לקריסתם הכלכלית של חלק מהמוסדות, דבר שעלול לגרום לאלפי קשישים להישאר ללא מענה טיפולי.

בין ההוצאות בגינן המוסדות מבקשים פיצוי כספי מהמדינה: עלויות של שעות נוספות לעובדים שנדרשו על-פי הנחיות משרד הבריאות למשמרות של 12 שעות עבודה; מערך הסעות לעובדים עקב צמצום מאסיבי של התחבורה הציבורית; עלויות מופקעות של ספקי ציוד מגן פרטיים שניצלו את המחסור בשוק כדי להעלות מחירים; ומימון צוותי גיבוי שממתינים בבתיהם, למקרה בו חבריהם ייאלצו להיכנס לבידוד.

מצב החירום הנוכחי "מצטרף" לחוסר היציבות הכלכלית שמאפיינת את ענף האשפוז הסיעודי, ומתת התקצוב האקוטי של תעריף הקוד הסיעודי, באמצעותו פועלים המוסדות הסיעודיים מול משרד הבריאות, העומד על גרעון של כ-30% לעומת עלויות הטיפול בפועל. בעניין זה מתנהל קרב משפטי רב שנים בין המוסדות ובין המדינה, שנדמה כי במשבר הקורונה נוכחה המדינה לדעת עד כמה התקצוב של השירותים על-ידה גירעוני ומכביד על הצלחת תפעול המוסדות בזמן משבר.

עוד אמר עוזרי בעניין העתירה כי  "הצוותים המסורים, מנהלים ומטפלים, מעניקים ביטחון ואיכות חיים לדיירים ועושים לילות כימים למען הדיירים בתקופה מאתגרת זאת, כאילו היה מדובר בימי שגרה. הם נפרדים ממשפחותיהם החרדות, בכדי להגיע ולהעניק את הטיפול המקצועי, המסור והאיכותי ביותר לדיירים. אבל דבר אחד אין בידיהם לעשות: להתמודד עם מקרה, חלילה, של התפרצות נגיף".

לדבריו, זוהי חובתו המוסרית והאחריות של משרד הבריאות לדאוג לבדיקות מקיפות בכל מוסדות האשפוז הסיעודי והדיור המוגן. "לא נאפשר לקשישים להיות בשר התותחים של משרד הבריאות, או אזרחים סוג ב' במדינה. נעמוד על זכותם לבריאות וטיפול שווה והוגן בדומה לטיפול הניתן בבתי החולים בעת הצורך".