בימים כתיקונם, יהודית נוסגורוצקי, (36), משלבת קריירה ספורטיבית כשחקנית כדורגל בהפועל באר שבע, עם עבודתה כרופאה במחלקה הנוירולוגית של בית החולים סורוקה. מאז התפרצות הקורונה נוסגורוצקי עובדת במשמרות מוגברות בחדר המיון כחלק מהמאמץ הרפואי בתקופת המגפה.

"סדר היום השתנה בגלל הדרישות, בגלל העומס", היא מספרת. "מבחינת מטופלים במחלקה הנוירולוגית, העומס הוא אותו דבר. התחלקנו לצוותים בשביל למנוע את חשיפת כל אנשי הצוות לקורונה. אז עכשיו אנחנו עובדים בצוותים מצומצמים יותר, כאלו שהם רק במחלקה וכאלו שהם רק במיון. אני בצוות שנמצא רק במיון".

איך נראה יום בעבודה שלך מאז שהתפרצה הקורונה?
"במקום ימי עבודה רגילים של 8 בבוקר עד 16 ותורנויות פעם בשבוע. עכשיו אני עושה תורנויות של 12 שעות רק במיון ו-24 שעות בבית. כמובן שיש את ההנחיות של משרד הבריאות: בודקים מטופלים עם כפפות, עם מסכות N95, שטיפת ידיים לפני כל מטופל".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

"להשלים את המטרה ולעלות ליגה"

קבוצת הנשים של הפועל באר שבע נמצאת כרגע במקום הראשון בליגה הלאומית, בדרך הבטוחה חזרה לליגת העל. זו העונה ה-12 של נוסגורוצקי בקבוצה. עד העונה היא שיחקה כשוערת, והעונה עברה לשחק כשחקנית שדה בהגנה ובקישור.

איך את מרגישה עם זה שהעונה נקטעה?
"אנחנו לא חושבות על זה יותר מדי, מבחינתנו הליגה תחזור, זאת השאיפה שלנו, אנחנו ממשיכות לעבוד קשה, כדי שכאשר זה יחזור נוכל להיות במצב הכי טוב פיזית ובאמת להשלים את המטרה ולעלות ליגה, כי אנחנו קרובות. אז אנחנו עוברות שלוש פעמים בשבוע אימונים קבוצתיים דרך ה'זום', העיקר לשמור על הכושר ברגע שנחזור".

שחקניות הפועל באר שבע בכדורגל (ללא קרדיט)

בניגוד למה שקרה ברוב קבוצות הכדורגל, בהן הודיעו על קיצוצי שכר והוצאה לחל"ת, יו"ר קבוצת הנשים של הפועל באר שבע, מיכאל ראובן, הודיע לשחקניות שהוא ישלם את שכרן גם בימי הקורונה.

זה הפתיע אותך?
"לא. הוא תמיד בא לקראתנו ושואף לעזור לכולם. אני לא חושבת שמישהי נתקעה אי-פעם עם התשובה 'לא'. אני מאוד שמחה לראות שהוא ממשיך בקו הזה וממש עושה הכל בשבילנו. אני יודעת שכל הקבוצה מעריכה את זה מאוד, ואנחנו מודות לו כל יום".

איך זה לשלב קריירה כרופאה עם קריירה ספורטיבית?
"זה קשה, רפואה זה מקצוע שדורש הרבה, גם בזמן הלימודים וגם  בעבודה. בקבוצה ידעו על כך כשהתחלתי לשחק עוד לפני הלימודים. הם ידעו שהלו"ז שלי קשה ובאו לקראתי. כמובן שתמיד ידעתי לתאם שלא יהיו לי תורנויות ועבודות לפני משחק. וכמובן שלא הגעתי לכל האימונים, אך ידעו לקבל את זה כשפספסתי אימון או שניים בגלל תורנויות".

ואיך מצב הרוח עכשיו?
"אני מנסה לא להילחץ, אני יודעת שאנשים מאוד לחוצים ומפחדים. אמא שלי וחברות שלי אומרות לי כל הזמן לשמור על עצמי ולדאוג. אז אני כמובן מנסה רוב הזמן להקטין את המגע. אני יושבת בחדר מבודד רחוק מהמיון, רק כאשר אני נקראת לטפל במטופלים, אני מגיעה למיון. וכמובן מקפידה על כל הנחיות".