דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"א בניסן תשפ"ד 19.04.24
21.5°תל אביב
  • 17.2°ירושלים
  • 21.5°תל אביב
  • 18.3°חיפה
  • 20.1°אשדוד
  • 19.2°באר שבע
  • 25.1°אילת
  • 22.1°טבריה
  • 14.1°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
שיוויון

ימי הקורונה / ימי המגפה הם הזדמנות לטלטל מוסכמות

"ילדים שגדלו בבתים שוויוניים מתכננים בתים שוויוניים" (ללא קרדיט)
"ילדים שגדלו בבתים שוויוניים מתכננים בתים שוויוניים" (ללא קרדיט)

פרופ' רחל גלי צינמון, ראש המעבדה לחקר התפתחות קריירה וראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת ת"א, על האתגר המשפחתי והחינוכי של ימי הסגר: "ילדים צופים בהתנהלות של ההורים, והיא משמשת מצע להתפתחות שלהם... במיוחד בתחום הקריירה" | ראיון

טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

המציאות החדשה של שהות משפחתית ממושכת בבית טורפת את המוסכמות. על איזה איזון אפשר לשמור כשזמן העבודה וזמן המשפחה מתערבבים? לדברי פרופ' רחל גלי צינמון, ראש המעבדה לחקר התפתחות קריירה וראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, הנסיבות דווקא יוצרות הזדמנות – הזדמנות לשבור חלק מהדפוסים והתפקידים בתוך המשפחה.

פרופ' רחל גלי צינמון: "לחודש האחרון יש פוטנציאל ליצור שינוי חברתי, אבל הוא לא יקרה אם לא נמנף אותו הלאה" (באדיבות המצולמת)
פרופ' רחל גלי צינמון: "לחודש האחרון יש פוטנציאל ליצור שינוי חברתי, אבל הוא לא יקרה אם לא נמנף אותו הלאה" (באדיבות המצולמת)

"השילוב בין עבודה למשפחה מאתגר תמיד", היא אומרת, "שני התפקידים תובעניים מבחינת מאמץ רגשי, מבחינת זמן ואנרגיה, וטומנים בחובם היבטים קונפליקטואלים. המחקר המצטבר מעיד שכשיש רמות גבוהות של קונפליקט זה פוגע באופן קשה בתפקוד המקצועי, בתפקוד המשפחתי, ברווחה הנפשית ובבריאות. לקונפליקט יש מחיר אישי, חברתי, משפחתי, תעסוקתי, כלכלי מאוד גבוה. עד כדי כך שארגון הבריאות האמריקאי קבע כי יחסי העבודה-משפחה הן אחת החולות שהכלכלה האמריקאית צריכה להתמודד איתן."

במה באים לידי ביטוי הקונפליקטים האלה?
"בכמה היבטים. יש היבט של זמן – הזמן שאני משקיעה בתפקיד אחד לא מאפשר לי להשקיע את הזמן בתפקיד השני; יש היבט של מתח – המתח שיש בתפקיד אחד גורם לי לא לתפקד טוב בתפקיד השני; ויש ממד של התנהגות – כאשר ההתנהגות שדורש תפקיד אחד לא מתאימה לתפקיד השני. לדוגמה, בעבודה אני צריכה להיות מאוד נוקשה וקפדנית, וזה לא מתאים בבית, כשעם הילדים את צריכה להיות משהו אחר.

"בימים אלה של הקורונה, סוגיית השילוב בין קריירה למשפחה הופכת להיות סופר קריטית. אנחנו צריכים לנהל זמן עבודה ומשפחה בפחות ממאה מטר. שני בני הזוג עובדים, ויש ילדים והורים שצריך לטפל בהם, האינטנסיביות מאוד גדולה. זה מחייב חשיבה מחודשת על איך התנהלנו, והאם נכון להמשיך להתנהל ככה בימים אלה; לחשוב מחדש על חלוקת התפקידים בבית ועל השיתוף של הילדים."

כיצד חווים את הקונפליקטים האלה גברים ונשים?
"למרות שחושבים שלנשים יש רמות קונפליקט גבוהות משל גברים, בגלל מרכזיות תפקידי המשפחה והבית בזהות שלהן, המחקר המצטבר מראה שזה לא ככה. למעשה לגברים ולנשים יש רמות זהות של קונפליקט. מה שכן, נשים עובדות יותר בתפקידי הבית גם כשהן עובדות בחוץ וגם כשהן מרוויחות יותר. ההנחה שהן חוות יותר את הקונפליקטים האלה נתמכה בעובדה שנשים נמצאות יותר בבית וחלוקת התפקידים היא מאוד לא שוויונית."

סוגיית השילוב בין קריירה למשפחה הופכת בימים אלה להיות סופר קריטית… האינטנסיביות מאוד גדולה. זה מחייב חשיבה מחודשת על איך התנהלנו, והאם נכון להמשיך להתנהל ככה

"הזדמנות נהדרת לחשוב רגע"

המצב הנוכחי שמחייב הימצאות בבית יכול להשפיע על חלוקת התפקידים בטיפול בילדים ובבית?
"בוודאי. לשני בני הזוג יש הזדמנות נהדרת לחשוב רגע. מישהו צריך להניע את המהלך. מאוד קשה לשבור את הכלים. באופן טבעי הוא ילך לחדר שלו, או לפינה שלו, לעבוד, והיא תמשיך גם לטפל בילדים, גם ללמוד איתם בלמידה המקוונת וגם לבצע את המטלות שלה. זה נראה נורא טבעי. צריך שמישהו רגע יסתכל על זה ויגיד: 'כולנו פה, במטר מרובע הזה, צריכים לקחת ביחד את האחריות ולחשוב אם אנחנו יכולים לעשות את זה קצת אחרת'.

"זאת הזדמנות נהדרת כי כולם נמצאים באותו רגע, באותו מקום. בימים כסדרם כל אחד הולך לעבודתו, ואם הילד לא מרגיש טוב מתקשרים לאמא (בדרך כלל). הסטטיסטיקה מראה שנשים מוותרות, הרבה פעמים בטענה ש'הוא מרוויח יותר, אז העבודה שלי משנית'. אבל זה לא בהכרח השיקול היחיד שצריך לקבוע לבני זוג. לא צריך להגיד, 'אנחנו נותנים לכסף להכריע. מי שמרוויח יותר קובע'. גם עבודות בית עולות, ומשאבי הזמן והאנרגיה מוגבלים.

"מי שיש לו יכולת ניהול טובה, יכול לנהל את ארוחות הערב" (צילום: nationaalarchief/flickr.com)
"מי שיש לו יכולת ניהול טובה, יכול לנהל את ארוחות הערב" (צילום: nationaalarchief/flickr.com)

"אנחנו מפסידות לאורך זמן כשאנחנו מוותרות על התפתחויות מקצועיות בגלל המשפחה, וגם הפוך – אנחנו מוותרות על המון חוויות משפחתיות בשביל העבודה. זאת הזדמנות נהדרת גם לגברים וגם לנשים, להחליט על המשך ההתנהלות שלנו על בסיס הערכים שאנחנו רוצים שינחו אותנו."

השינוי הזה יכול לקרות גם בסביבה שמרנית ביחס לנשים בחברה?
"בהחלט. זה רצף, זה לא דיכוטומי. שמרנים ולא שמרנים, יש סוגים שונים. השאלה היא איך בתוך דיאלוג, מקשיבים לכללים ולערכים שמנחים את כל אחד מבני הבית, ונותנים לו מקום לעשות דברים אחרים מבלי להרגיש שתפקידים מאוד מרכזיים שלו נלקחים ממנו.

למשל, כל אחד לוקח על עצמו ללמוד מתכון ולשכלל אותו עד סוף התקופה הזאת, כל אחד בוחר מיומנות שהיה רוצה ללמוד בבית. לקפל כביסה? מצוין; לקחת מיומנויות מעולם העבודה ולתרגם אותן לבית

"אם הדיאלוג סביב הזבל נתפס כפרקטיקה מביישת – אנחנו לא נצליח, אבל אם עושים שימוש בערכים החשובים, אם הדיאלוג הוא סביב משפחה – 'אנחנו משפחה, אנחנו מלוכדים, אנחנו אחד בשביל השני, זה תמיד אפיין אותנו. עכשיו אנחנו כולנו נותנים יד, כל אחד איפה שהוא יכול' – אז יש פוטנציאל לעשות שינוי גם במקומות יותר שמרניים."

גם לילדים יש תפקיד

איך החשיבה המחודשת על התפקידים בבית משפיעה על הילדים?
"ילדים צופים בהתנהלות והיא משמשת מצע להתפתחות שלהם בהיבטים שונים. במיוחד בתחום הקריירה. החשיבות של לצאת לעבודה, איך עובדים, במה לעבוד, איך לעשות את חלוקת התפקידים בבית. אנחנו רואים במחקרים מתאם חזק בין דפוסי החלוקה וההתנהגות של ההורים לציפיות ותכניות של ילדים.

"ילדים שגדלו בבתים שוויוניים מתכננים בתים שוויוניים, וילדים שגדלו בבתים מסורתיים מתכננים בתים מסורתיים. אם נער או נערה חושבים לעשות חלוקת תפקידים מסורתית – הנערה צריכה לוותר על השאיפות המקצועיות שלה, כי אי אפשר גם וגם וגם. אנחנו רואים את זה במחקר – נערות מפחיתות את השאיפות המקצועיות שלהן ככל שהן עולות בגיל. זה כמובן קשור גם להיצע ולתרבות, אבל באופן כללי נערות מפחיתות את השאיפות המקצועיות שלהן ככל שהן מגדילות את המעורבות המשפחתית שלהן. זה הפסד עצום מבחינה אנושית, מבחינת ההון האנושי, גם עבורן וגם עבור הקהילה.

אם הדיאלוג סביב הזבל נתפס כפרקטיקה מביישת – אנחנו לא נצליח, אבל אם עושים שימוש בערכים החשובים, אם הדיאלוג הוא סביב משפחה… 'עכשיו אנחנו כולנו נותנים יד, כל אחד איפה שהוא יכול' – אז יש פוטנציאל לעשות שינוי

"הסוגיה הזאת של יחסים שוויוניים היא מאוד משמעותית. כל המרקם האנושי שלנו בנוי על שוויון לא רק בין נשים לגברים. זה קריטי לקדם את הלכידות החברתית ולהגדיל את השוויון בין הקבוצות השונות."

איך עושים את זה בפועל? איך פותחים שיחה כזאת עם בני המשפחה?
"קודם כל צריך ללמוד להגיד תודה על הרבה דברים. 'וואו, אמא, איך השקעת בנו בארוחת בוקר כל כך טובה. כל הכבוד', לתת נוכחות לזמן בו אנחנו עובדים. לשאול: 'מי מרים את הכפפה ומכין מחר את ארוחת הבוקר?'. כל אחד לוקח על עצמו ללמוד מתכון ולשכלל אותו עד סוף התקופה הזאת, כל אחד בוחר מיומנות שהיה רוצה ללמוד בבית. לקפל כביסה? מצוין; ללמוד לסדר? לקחת מיומנויות מעולם העבודה ולתרגם אותן לבית. מי שיש לו יכולת ניהול טובה, יכול לנהל את ארוחות הערב השוויוניות; מי שיכול לפתור קונפליקטים בין אנשים כדי שכולם ירגישו טוב, יכול לקחת את תפקיד המגשר."

"צריך ללמוד להגיד תודה על הרבה דברים. 'וואו, אמא, איך השקעת בנו בארוחת בוקר כל כך טובה. כל הכבוד', לתת נוכחות לזמן בו אנחנו עובדים"
"צריך ללמוד להגיד תודה על הרבה דברים. 'וואו, אמא, איך השקעת בנו בארוחת בוקר כל כך טובה. כל הכבוד', לתת נוכחות לזמן בו אנחנו עובדים"

מה מקומם של בני נוער או צעירים שמתגוררים בבית בהתמודדות עם הקונפליקט הזה?
"למתבגרים, ובעיקר למבוגרים הצעירים שנמצאים עכשיו בבתים, יש יכולת לחשיבה ביקורתית יותר גבוהה, ולחשיבה מופשטת יותר גדולה. השלב ההתפתחותי עבורם ועבור ההורים שלהם הוא להגיד: 'רגע, אני כבר לא מתבגר ואני לא שומר על אותו הקשר עם ההורים שלי. אני יכול לתת דוגמה לאחים שלי ואפילו לאבא שלי ולקחת אחריות – לנקות ולבשל, להגיד 'בכיף, עכשיו אני זה שמכין את ארוחת הערב'. לדאוג לחלוקת תפקידים שווה בין כולם.

כשאת לומדת לנהל ילד במשבר גיל ההתבגרות, זאת מיומנות שאת יכולה לקחת להרבה מקומות. וגם להיפך, בהשפעת העבודה יכולים להיות לך יחסים טובים או לא טובים עם המשפחה"

"דווקא הם יכולים לקדם את הסוגיה הזאת יותר מכל אחד אחר. נהפוכו, ההורים עלולים להיות שבויים מדי בתוך ההרגלים הישנים שלהם, ודווקא לצעירים יש תפקיד מאוד חשוב בשלב הזה. לא רק למצוא לימודים ועבודה, אלא גם ליצור מערכת יחסים אחרת בתוך משפחות המוצא שלהם. לעבור את מלהיות מתבגרים ללהיות צעירים בתוך הקבוצה המשפחתית וליצור שיוויון."

בין הבית לעבודה, בין העבודה לבית

התקופה הזאת תשנה את התפיסה שהתפתחות אישית היא דבר שקורה בעבודה ולא בבית?
"המחשבה שהתפתחות והתקדמות מתרחשת רק בעבודה היא מחשבה דיספונקציונלית. זה כמו לחשוב שיש רק עבודה אחת שמתאימה לי. זו מחשבה שנובעת מחוסר הבנה של האושר והעושר האנושי. זה צמצום העבודה רק לעבודה בשכר. את עובדת כל הזמן בצורות כאלה ואחרות, ויש עבודות בבית שיכולות לפתח אותך בעבודה מחוץ לבית. למשל, כשאת לומדת להסתדר עם האחים שלך, או כשאת לומדת לנהל ילד במשבר גיל ההתבגרות, זאת מיומנות שאת יכולה לקחת להרבה מקומות. וגם להיפך, בהשפעת העבודה יכולים להיות לך יחסים טובים או לא טובים עם המשפחה.

"האפקטים הם גם חיוביים וגם שליליים. המערכות שאת נמצאת בהן והאפקט של מה שקורה בתוכן לא מצטמצם רק למערכת אחת. רגש, מחשבה, חוויה והערכה שיש לי בעבודה עוברת אלי הביתה, ולכן דווקא מי שיש לו גם וגם ויודע להינות מזה יכול להתפתח בכל המקומות."

האם בעוד כמה שנים נסתכל על התקופה הזאת ונגיד שזאת הייתה הנקודה בה השתנתה חלוקת העבודה המסורתית בתוך הבית ובין הבית לעבודה?
"אני חושבת שלחודש האחרון יש פוטנציאל ליצור שינוי חברתי, אבל הוא לא יקרה אם אנחנו לא נמנף אותו הלאה. יש כוח שמופעל עלינו לחזור אחורנית, לצריכה המוגברת, למצב שהיה קודם, ואנחנו צריכים לעשות מאמץ ולהגיד: 'רגע, אולי זאת באמת הייתה הזדמנות.' הלוואי שנצליח לתרגל את זה מספיק בתוך הבתים שלנו כך שכשזה יגמר לא ניתן יהיה לומר: 'כמו אז, בקורונה, כשכולם חלקו בתפקידים'".

**

ניתן לצפות בהרצאה קצרה של פרופ' צינמון בנושא כאן

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!