בכניסה לקו הייצור במתחם המסווג של התעשייה האווירית תלוי שלט "קו ייצור מציל חיים – אין כניסה לקורונה". במתחם שבו מייצרים בדרך כלל טילים, מערכות הגנה אווירית ולוויינים, הכשירו בחודש האחרון קו ייצור שעונה על צורך לאומי חשוב לא פחות – מכונות הנשמה שיסייעו לחולי קורונה במצב קשה. מאז שהחל לפעול לפני עשרה ימים, יוצרו בו כבר עשרות מכונות שהועברו למערכת הבריאות בישראל, במטרה לענות על החוסרים בתרחיש שבו אלפי חולים יזדקקו להנשמה.

היוזמה לפרויקט הלאומי הגיעה מהעובדים. אביב (שם המשפחה שמור במערכת), עובד בתעשייה האווירית, מספר שהכל החל לפני כחודש, כששוחח עם אשתו על המחסור במכונות הנשמה בישראל. "היא אמרה 'יש לכם קווי ייצור, למה התעשייה האווירית לא נרתמת לייצור של מכונות ההנשמה?'. בעקבות השיחה הוא פנה לבועז לוי, סמנכ"ל התעשייה האווירית ומנהל חטיבת מערכות טילים וחלל. "בועז ישר הורה לי לרוץ עם זה קדימה", ממשיך אביב, "אני ואשתי התחלנו לחפש את החברות הרלוונטיות, ליצור קשרים. בשישי ושבת כבר הפגשנו את חלקן עם אנשי התעשייה האווירית".

היוזמה זכתה לגיבוי ממשרד הבטחון, ובסופו של דבר נוצר שיתוף פעולה עם חברת אינוויטק מרעננה, שמייצרת מכונות הנשמה  מסוג Ventway Sparrow – מנשם מתקדם מופעל טורבינה, קל משקל ופשוט לשימוש לסוגי הנשמה שונים, לילדים ולמבוגרים. לפי התעשייה האווירית, המכשיר, שעומד בתקנים רפואיים מחמירים, נמצא כיום בשימוש בתי חולים ושירותי חירום רפואיים בארץ ובעולם. "היתרון שלהם היה שהם מייצרים לישראל", אומר אביב.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בתוך ימים ספורים החלו אביב וחבריו, מהנדסי טכנולוגיה וחלל בתעשייה האווירית, להתאים את קו הייצור לייעודו החדש. "אפשר לייצר כאן מאות מערכות בשבוע, בתלות באספקת חומרי הגלם שנקבל", אומר אביב, "האנשים של אינוויטק עובדים איתנו, והם הכשירו גם את אנשי הייצור שלנו לייצור מכונות הנשמה. אנחנו מוכנים לעבודה 24/7, ברגע שיתחילו להגיע חומרי גלם – כולם כאן יירתמו. הערך המוסף שלנו הוא היכולת להרים תהליך לוגיסטי וייצורי בפרק זמן קצר. אנחנו יודעים למצוא פתרונות הנדסיים שונים. את הכל אינוויטק צריכים לאשר, משום שהם הסמכות הרפואית, אבל אנחנו יודעים להציע פתרונות."

"זו מלחמה מסוג אחר, ואנחנו נייצר מכונות הנשמה"

העבודה האינטנסיבית מתנהלת תוך הקפדה מחמירה על הנחיות משרד הבריאות. "הכניסה מבוקרת, יש מדחום בכניסה. נדרש לנקות ידיים באלכוג'ל, לעטות כפפות, חלוק. יש מגבלה על כמות האנשים שנכנסים. אנחנו גם מפרידים משמרות, כך שמשמרת אחת לא פוגשת משמרת אחרת, כדי שאם חלילה מישהו יידבק, נוכל מיד להעמיד משמרת נוספת", אומר אביב.

לדברי אביב, ההתגייסות של העובדים למשימה היתה מלאה. "אני מקבל טלפונים כל הזמן מהחברים. כל אחד בחברה עוצר אותי ואומר 'אני רוצה להתנדב'. גם אנשים שבהתאם להנחיות נשארים בבית פונים אלי ומתנדבים לעזור מהבית, מחפשים פתרונות לבעיות שעולות. ההרגשה היא של שליחות משותפת, שיש פה בעיה, מאבק, מלחמה של כולנו – וכולם מתגייסים. אנשים בדרך כלל לא אוהבים לעבוד 24/7, אבל לא היה אחד שהרים אפילו גבה כשאמרנו שזו הכוונה. כולם נעמדו דום ואמרו – מה שצריך. זה כיף לראות את ההתגייסות של העובדים עבור המדינה, ההורים שלהם, המשפחות שלהם. כמו שבמלחמה מייצרים טילים לצה"ל, זו מלחמה מסוג אחר, ואנחנו נייצר מכונות הנשמה."

במקביל לייצור מכונות ההנשמה, התעשייה האווירית ממשיכה בפעילות השוטפת שלה. "אנחנו מפעל חיוני הפועל בהתאם לתקנות החירום", אומר אביב, "חלק מהאנשים בחופשה בתשלום כיוון שזו חברה ממשלתית, אז המשמרות מעט יותר ארוכות. גם אני במקביל ממשיך בתפקיד השוטף שלי במפעל הטכנולוגיות, שמספק את התשתיות הרוחביות לחטיבה – ייצור, רכש, תפעול, לוגיסטיקה, הנדסה וכו'. הייצור של מכונות ההנשמה נעשה במבנה נפרד, שפונה מכל חומר מסווג".

"בתקופות כאלה, אתה מרגיש פתאום את המשפחתיות"

אביב מתגורר בפתח תקווה עם אשתו ושני ילדיהם. הוא מספר שגם אשתו עוסקת בימים אלו בפיתוח מכונות הנשמה: "גם היא באה מתחום האווירונאוטיקה והחלל, והיא עמוק בעניין המאבק בקורונה כעת". אז איך שני בני זוג עוסקים בפיתוח וייצור מכונות הנשמה כשלילדים אין בית ספר? "שנינו עובדים חיוניים, ואנחנו בקושי מתראים בימים אלה", אומר אביב, "הילדים בינתיים שורדים. אין לנו הרבה מה לעשות, כי להביא אותם לסבא וסבתא זה אסור. בהתחלה היתה להם למידה מרחוק, ועכשיו הם הרבה בטלוויזיה. הם לא נשארים לבד בבית כי הם קטנים מדי, אז אנחנו מתחלקים. לפעמים אני חוזר מהעבודה לשעתיים, לפעמים היא. אנחנו מג'נגלים. זה קשה, אבל זו תקופה מעניינת."

במציאות שבה כרבע מהעובדים במשק פוטרו או הוצאו לחל"ת, אביב שמח על היכולת להמשיך ולעבוד, ועל התמיכה שמעניקה החברה וארגון העובדים. " זה לא שיציבות היא מה שחיפשתי בחיים שלי, אבל אתה רואה את המצב מסביב, מה שאנחנו קוראים בעיתונים", הוא אומר, "בתעשייה האווירית ההנהלה וארגון העובדים הגיעו להסדר שמאפשר לכולם להמשך לקבל משכורת, ובתקווה לחזור לפעילות מלאה כשהמשבר יסתיים. מי שיכול, ולא עובד על משהו מסווג – ממשיך לעבוד מהבית. יש הרבה תמיכה במי שחלילה חלה או נמצא בבידוד. בתקופות כאלה שצריך עזרה, אתה מרגיש פתאום את המשפחתיות."