חלקים מתכנית היציאה מהמשבר שתובא לעיון ראש הממשלה התפרסמו בימים האחרונים. ניכר שבמשרד האוצר רוצים יציאה מהירה ככל הניתן: ההמלצות המשותפות לאוצר, לבנק ישראל ולמועצה הלאומית לכלכלה, שכבר פורסמו, מדברות על חזרה מדורגת לעבודה בימים הקרובים, בעדיפות לענפים בסיכון נמוך ובתרומה גבוהה לתוצר ולתעסוקה.

מסמך נוסף שהוכן על ידי צוות מומחים של המועצה לביטחון לאומי מתאר את סטטיסטיקת הנדבקים הדרושה כדי לחזור לשגרה, תוך שמירה על יכולת הכלה של מערכת הבריאות. מסמך זה כולל גם המלצות לפן הכלכלי של היציאה מהמשבר ולפן החברתי פסיכולוגי.

עיון במסמכים השונים שהופצו ובדיווחים של כלי התקשורת השונים על מה שידוע ומה שפחות, מעלה מספר נקודות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

  1. ההדלפות הפכו לנורמה

כמו התנהלות הממשלה בכל המשבר, ולמען האמת גם בימים שלפני, כך גם תכנית היציאה מהמשבר מודלפת בחלקים לתקשורת. את מה שבעבר נלחש בזהירות, אומרים היום הפרשנים במהדורות החדשות מבלי להתרגש: אנשי האוצר מוציאים תכנית קיצונית לחזרה מהירה של המשק, כדי לייצר משקל נגד להצעות המובאות מאנשי משרד הבריאות. האחרונים דורשים סגר מלא. הפקידים מעלים את המחיר כדי שנבחרי הציבור יסכימו בסוף על משהו באמצע. כך נראה המשא ומתן שקובע גורלות.

  1. הזקנים, אפילו מקום במסדרון לא סידרו להם

כבר כמה ימים מסתובבת האמירה הזו באוויר על הזקנים ואוכלוסיות בסיכון שיצטרכו להישאר בבידוד עוד תקופה ארוכה, בזמן שהמשק מתאושש. גם בתכנית שתידון היום עולה הנקודה הזו. ככל הנראה ללא פירוט נרחב על מה אמור לקרות עם אותם מאות אלפי אנשים שישארו בבידוד. מי ידאג להם? איך זה ייעשה בזמן החזרה לשגרה? האם באמת תוכל להתקיים שגרה ישראלית שכזו, כשהדור המבוגר נמק לבדו בדירות מבודדות, וכל היתר מסתובבים בחיוניות?

עובד מד"א לוקח בדיקות קורונה בבית לדיור מוגן, נופים בירושלים. 27 במרץ (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

רגע, ומה יהיה על אותם זקנים שעוד לא קלטו שהם זקנים ומתעקשים לשמש כמנכ"לים בחברות גדולות, מנהלי מחלקות בבתי חולים, חברי כנסת, שופטים, עורכי דין, ראשי ממשלה… האגודה הישראלית לגרונטלוגיה יצאה אתמול בקריאה לא להפלות את הזקנים על פי גילם ולקבוע בידוד רק לאלו מהם שנמצאים בסיכון. כלומר לא להפוך את מדד הגיל למדד בלעדי שעל פיו יקבע הבידוד.

עורכי דין ורואי חשבון מתומחרים גבוה ברמת התוצר, כך גם סטארט אפ שמפתח אפליקציה שמתריעה על סלב בקרבת מקום. מנקי הרחובות מתומחרים נמוך במדד התרומה לתוצר, יחד עם עובדות סוציאליות, פיזוטרפיסטים ומוזיקאים
  1. עורכי דין או עובדים סוציאליים?

סעיף אחר בתכנית כולל תרשים צירים המצליב בין ההשפעה של ענף כלכלי על התוצר לבין רמת הסיכון בפעילות אותו הענף. תרשים נוסף מצליב בין רמת הסיכון למספר המועסקים. האמירה שמאחורי התרשימים ברורה: צריך לשחרר לפעילות את מנופי התוצר – ההיי-טק, התעשיה, הפיננסים וענפי שירותים מרחוק כמו עורכי הדין ורואי החשבון.

מחברי הדו"ח מתייחסים ברצינות גמורה לפיקציה שהיא מדידת תוצר אחידה לענפים שונים. כן, עורכי דין ורואי חשבון מתומחרים גבוה ברמת התוצר, כך גם סטארט אפ שמפתח אפליקציה שמתריעה על סלב בקרבת מקום. מנקי הרחובות מתומחרים נמוך במדד התרומה לתוצר, יחד עם עובדות סוציאליות, פיזוטרפיסטים ומוזיקאים. ככה זה כשהמדד נקבע על פי כמה השוק החופשי מתמחר את התוצר שלך או בשפה פשוטה יותר – כמה משלמים לך. עדיף לנו שקודם יחזרו לעבוד מנקי הרחובות, אח"כ המקצועות הפרא רפואיים, הקצב, הספר, הנגר, הפחח והזגג… עורכי הדין? אתם יכולים להישאר בבידוד בינתיים נקרא לכם כשנזדקק לכם.

כשחושבים על זה, הרבה מהענפים שמתומחרים גבוה במדד התרומה לתוצר נפגעו הכי מעט במשבר הזה והמשיכו לעבוד. אמנם עובדים מהבית ובתפוקה נמוכה, אבל עובדים. יש בתכנית הזו התייחסות מוגבלת לעובדה שהענפים האלו נשענים בפעילותם על ספקי משנה. לאורך זמן, שום חברת היי טק ואף פירמה של עורכי דין לא פועלת באופן אוטרקי. כדי שאופרציות כלכליות משמעותיות יחזרו לפעול בהיקפים משמעותיים נדרשת חזרה לפעילות של כל שרשרת הייצור. המשק הוא כמו יצור אורגני שלם שמלא ביחסי תלות בין חלקיו השונים. בקצה, יש גם בתי הספר וגני הילדים שמפנים את העובדים לייצר תפוקה למשך כמה שעות.

התכנית חייבת להתמקד בחלקים שלממשלה יש שליטה לגביהם. קודם כל המגזר הציבורי: החזרתו לפעילות תאפשר לשאר חלקי המשק לחזור גם כן. הוצאה תקציבית: הרחבה מוניטרית תעודד עליה בתוצר. צעדי חנק תקציבי יביאו למיתון שאחרי המשבר.
  1. האשליה שבשליטה

בכל פעם שעלה ראש הממשלה לדבר לאומה בתקופה האחרונה, הוא הביא איתו הנחיות חדשות. חלקן הנחיות של ממש – סגר על ערים, עוצר נסיעות בכבישים, איסור על פתיחת מסעדות ותיאטראות. בחלק מהמקרים היו אלה הנחיות מהסוג הפחות ממשי. הפעלה של 30% מהמשק שלאחר מכן ירדה ל-10%. שמירה על מרחק של שני מטרים או הפעלת מרכולים בהגבלה של מספר קונים לקופות. ההבדל בין שני סוגי ההנחיות הוא בכך שההנחיות מהסוג הראשון הן כאלה שניתן לתקף בצו, לאכוף ואפילו למלא אחריהן בצורה וולונטרית מצידם של האזרחים. הסוג השני של ההנחיות הוא דימוי כללי של מציאות משקית שאנחנו רוצים ליצור. הרי מי יכול למדוד 10% מפעילות החברה? זה משנה איזו חברה זו?  כיצד צריכים אנשים שהולכים זה מול זה ברחוב או קונים במכולת לשמור על מרחק של 2 מטרים?

מדוע ההבחנה בין שני סוגי הנחיות אלה חשובה דווקא עכשיו? כי התכנית המוצעת להוצאת המשק מהמשבר מלאה בהנחיות דווקא מהסוג השני. בסופו של דבר, הפעלה של חלקים במשק והשבתה כפוייה של חלקים אחרים דורשת יכולת הבחנה משפטית בין החלקים השונים ויכולת אכיפה. בישראל כמו בישראל, גם כשהוכרז עוצר כללי לקראת ליל הסדר, הסתובבו אנשים ברחובות. כיצד יבדילו בין ענף חיוני יותר לחיוני פחות ומי יאכוף את ההבחנה הזו? התכנית חייבת להתמקד בחלקים שלממשלה יש שליטה לגביהם. קודם כל המגזר הציבורי: החזרתו לפעילות תאפשר לשאר חלקי המשק לחזור גם כן. הוצאה תקציבית: הרחבה מוניטרית תעודד עליה בתוצר. צעדי חנק תקציבי יביאו למיתון שאחרי המשבר.

  1. צוות המומחים

מסמך נוסף שמסתובב הוא דו"ח מספר 3 – הבטחת הבלימה ותכנון שלב היציאה. רשימת מומחים, גאונים בתחומם, חתומה עליו. חבל שלא תמיד מדובר בתחומים רלוונטיים. כך למשל הוועדה כוללת שישה פיזיקאים, אחד מנהל קריה גרעינית לשעבר, שני כלכלנים שהם במקרה בכירים באוצר לשעבר,  פסיכולוג, תת אלוף ושני סגני אלופים, נציג של רפא"ל ומומחה לעיבוד אותות. אפשר בטעות לחשוב שהמטרה של המסמך היא להצניח ביצה מהקומה החמישית במגדל הטכניון מבלי שתישבר. אין רופא, אין אפידמיולוג, מישהו שראה פעם וירוס במיקרוסקופ? זאת כמובן מבלי לזלזל ביכולות הרבות שככל הנראה יש לכל אחד מ-29 הגברים ושתי הנשים (עוזרות המחקר) שנבחרו לצוות.

  1. הזדמנות היסטורית

פרק ג׳ בדו"ח מספר 3 מסתיים במילים: ״תובנה מרכזית: פעולה נכונה עשויה לייצר הזדמנות היסטורית לתיקון ומתוך המשבר הגדול לשנות מהיסוד את יחסים של מגזרים רבים החשים מנוכרים למדינה״. זה יכול להישמע רעיון טוב אילמלא בפירוט ההמלצות היה נכתב ״נדרש שימוש בקציני התנהגות באוכלוסייה… כדי "ליישר קו" בין הרשויות החזקות והחלשות יותר״. וגם ההצעה ל״הקמת צוותי חירום קהילתיים בערים על בסיס בניין, רחוב. הרעיון כבר הוצג בפני ענף שיטור קהילתי ומשרד בט״פ״. כן, העברת הטיפול במימדים החברתיים מלשכות הרווחה, העובדים הסוציאליים, המחנכים במוסדות החינוך ושאר אנשי המקצוע לקציני צבא ומשטרה. זו הדרך שבה ממליצים מחברי הדו"ח לנצל את המשבר להזדמנות היסטורית ולשנות את יחסם של מגזרים החשים ניכור כלפי למדינה.

  1. חושבים על המשק, לא על האנשים

בשורה התחתונה, מכל ההדלפות של ליל אמש, ברור דבר אחד, שאותו כנראה ידענו כבר קודם. ממשלת ישראל, על נבחריה, פקידיה ומומחיה מחפשת את הדרך להחזיר את הכלכלה לשגרה. האנשים? הם יכולים להמשיך במצב החירום, עם האוברדרפט שלהם, החרדות והבעיות שלהם. הממשלה מחפשת לראות איך תשלומי המסים מתאוששים, איך מדדי החשבונות הלאומיים חוזרים למצב פטריוטי. כשיסיימו שם לכופף ידיים ולסחור בצעדי מדיניות ויפרסמו את התכנית בצורה רשמית, ישאל עצמו כל אדם, האם התכנית הזו מתמודדת עם הבעיות שלי? נותנת מענה לצרכים שלי? של הורי? של ילדיי? אם התשובה היא לא, סימן שזו תכנית להצלת הכלכלה. האזרחים – פחות חשובים.​