בגילוי דעת משפטי שפרסם משרד העבודה והרווחה, הבהיר כי סירוב עובד לבצע עבודה מהבית, או מאידך שינוי חד-צדדי מצד המעסיק בתנאי העבודה של העובד בתקופת הקורונה – עשויים להתפרש כסיום של יחסי העבודה. "ברוח ההמלצות בתקופה זו, לאפשר לעובדים לעבוד מרחוק, מוטב כי מעסיק המסרב לאפשר לעובד לבצע את עבודתו מרחוק ינמק החלטתו לעובד בכתובים", נכתב.
הומלץ להגדיר מראש את היקפי העבודה, המטלות והתפוקות המצופות ואת מסגרות הזמנים – שעות עבודה ושעות זמינות, שאסור שיעלו על הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה
"בימים כתיקונם, עבודה מרחוק הינה על בסיס וולנטרי", בהסכמת העובד והמעסיק, הסביר המשרד. "עם זאת, בתקופה זו שהעבודה בתוך מקום העבודה מוגבלת, ההשלכות המשפטיות של סירוב עובד לבצע עבודתו מרחוק, או שינוי מעסיק בתנאי העבודה של העובד אינן ברורות וייתכן וניתן יהיה לראות את חוזה העבודה כמסוכל או כבא לידי סיום על-ידי הצד המסרב, אם לא ניתן לבצע את ההסכם גם לו באופן חלקי בהתאם להסכמות בין הצדדים".
במשרד הציגו שורת המלצות באשר ליישום עבודה מרחוק. בין היתר הומלץ כי המעסיק יבהיר את המקומות האפשריים לביצוע עבודה מרחוק, או לחילופין את המקומות או התנאים האסורים לכך, ויוודא כי קיימים לעובד התשתית, הכלים והציוד לצורך ביצוע העבודה המוטלת עליו ממקומות אלו. הומלץ להגדיר מראש את היקפי העבודה, המטלות והתפוקות המצופות ואת מסגרות הזמנים – שעות עבודה ושעות זמינות, שאסור שיעלו על הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה. כמו כן הומלץ לתאם את דרכי הדיווח על שעות העבודה. המשרד חידד כי ככל שהמעסיק מבקש להשתמש בכלים לפיקוח על שעות העבודה, אלו חייבים להיות מידתיים, תוך הקפדה על כללי הגנת הפרטיות. בכל מקרה, הדגיש, על המעסיק ליידע את העובד על שימוש בכלים אלו, ולקבל הסכמתו לכך.
"ביצוע עבודה מרחוק לא ישנה את מעמד העובד ויחסי העבודה, ותזכה את העובד בתגמול ובתנאים שהיה זכאי להם, לו היה עובד במקום עבודתו הרגיל, בהתאמות הנדרשות, ובהתאם לסיכום בין הצדדים בדבר היקפי העבודה המבוצעת מרחוק. כמו כן, בעת עבודתו, יחולו על העובד החובות והכללים הנוהגים במקום עבודתו", חידד המשרד והוסיף כי שינוי הסכם העבודה מחייב את הסכמת שני הצדדים לכך. בהיעדר הסכמה מפורשת של העובד בכתב, יידרש המעסיק להוכיח כי העובד הסכים מתוקף התנהגותו.
"אני מציעה לשני הצדדים ליחסי העבודה לחתור להעסקה מרחוק", אומרת עו"ד יעל שילוני, מומחית ליחסי עבודה ממשרד עורכי דין אהוד שילוני ושות'. "אנחנו נמצאים בתוך משבר כלכלי שהעולם שלנו לא ידע מזה מאה שנים. במצב כזה אך הגיוני לנסות ולשמור על מקומות העבודה. אני סבורה שלא נמצא הרבה עובדים שיתנגדו להעמיד תשתית קיימת ממילא לצרכי עבודה מרחוק, עובדים כמהים לעבודה ולביטחון תעסוקתי וגם בימים כתיקונם, לדרישות סבירות בדרך כלל אין התנגדות. למרבית האוכלוסייה יש טלפונים חכמים עם חבילות גלישה כאלו ואחרות שמקלות על אפשרות ההתחברות מרחוק. אני גם סבורה שעובד שאין לו האמצעים הנדרשים לכך, המעסיק הוא זה שצריך לספק לו את האמצעים הללו. הסיטואציה היא לא שגרתית, היא מצדיקה גמישות לתקופה הזו, ואני מאמינה שבמצב הנוכחי רוב העובדים ינהגו כך ממילא. ספק אם שם יהיה טמון הקושי. את הקושי אני צופה דווקא אצל הצד השני, שצריך לזכור שזו חובה שלו לנסות לאפשר את המשך יחסי העבודה מתוך גמישות ומתוך נכונות למעבר לעבודה מרחוק באמצעים האפשריים".
שוק העבודה הישראלי מפגר מול מדינות ה-OECD בניצול אפשרויות לגמישות בתעסוקה. גמישות בתעסוקה משמעה שגם בעתות שגרה צריך לאפשר לעובדים לעבוד מהבית, לפחות חלקית, אם זה אפשרי
"חשוב לי להבהיר שעובד רשאי לדרוש העסקה מהבית, במצבים בהם זה אפשרי וסביר, ואיננו חייב להסכים לצאת לחל"ת", היא מבהירה, ומחדדת שאם העובד מסרב לצאת לחל"ת המעסיק יכול לפטר אותו, והוא יהיה מחויב לשלם דמי הודעה מוקדמת ופיצויים כבר כעת. לדבריה, במרבית המקומות בהם חלים יחסי עבודה קיבוציים, חלה על המעסיקים חובת קיום משא ומתן עם ארגון העובדים והגעה להסכמה, באשר להוצאת עובדים לחל"ת ותנאי החל"ת. "ברור שלא כל עבודה אפשר לעשות מהבית. עבודות שהמהות שלהן היא מתן שירות או ייצור כמו מלצרים, טבחים, תעשייה וקווי ייצור וכו' – דורשים חשיבה מיוחדת כיצד ניתן למזער את הפגיעה, אך כמעט כל עבודה שמתבצעת מול מחשב – יכולה היום להתבצע מהבית. פקידים בשירות הציבורי שעושים עבודה של קבלת קהל, זה יכול להתבצע היום באינטרנט או בטלפון כפי שזה נעשה בקופות החולים".
"שוק העבודה הישראלי," אומרת שילוני, "מפגר מול מדינות ה-OECD בניצול אפשרויות לגמישות בתעסוקה". גמישות בתעסוקה משמעה שגם בעתות שגרה צריך לאפשר לעובדים לעבוד מהבית, לפחות חלקית, אם זה אפשרי. הדבר חוסך זמני נסיעה לעבודה ומגדיל את האפשרות לאיזון בין חיי העבודה לפנאי, נושא שישראל מדורגת בו ברמה נמוכה מאוד באופן יחסי. "משבר הקורונה נתן לשוק שלנו דחיפה מאוד נחוצה, הגם שהיא כואבת, ליישום אפשרויות עבודה מרחוק, שבמדינות אחרות מאפיינות בזמני שגרה כעשרים אחוזים משוק העבודה, בעוד שאצלנו רק כ-3% פועלים כך".
