התפרצות הקורונה בבית האבות "יוקרה", ביבנאל, ששנים עשר מדייריו נפטרו מהנגיף ועשרות מעובדיו חלו, מציבה אתגר בפני ראשי היישוב הגלילי. "מצער וכואב לקבל הודעות על המתים מקהילת הגיל השלישי", אומר שניר אריש, ראש המועצה המקומית. "ליבנו עם החולים ועם משפחות הנפטרים".

בית האבות מבודד, ולדברי אריש, המאמץ מתרכז כעת במניעת התפשטות המגפה לשטח המועצה. "המטרה המרכזית היא בידוד האירוע והמקום", אומר אריש. "הנחיתי את עובדי הרשות, באמצעות מנכ"ל המועצה, לסייע לבית האבות ככל שניתן במסגרת המגבלות וההנחיות, כדי להקל במעט על הטרגדיה הנוראית. יחד עם זאת נדרש ששטח המועצה יישאר נקי".

שניר אריש, ראש המועצה המקומית: "כרגע אין מה להתלונן על המצב. אני מקווה שלא יהיה יותר גרוע" (צילום באדיבות המצולם)

אני מניח שהאירוע הגביר את הלחץ בישוב.
"האירוע לא הלחיץ. אנשים מבינים שהמקום מבודד. הוא אמנם נמצא בשטח המוניציפלי, אבל אנשים לא מתקרבים לשם. כמה מתושבי יבנאל מתגוררים שם, ואחת מהנפטרות גם רשומה במועצה, אבל הרוב מגיעים ממקומות אחרים. מבחינתנו, במושבה, כרגע אין מה להתלונן על המצב. אני מקווה שלא יהיה יותר גרוע. אני מאוד שמח שהתושבים נשמעים להנחיות ולהוראות. הרחובות ריקים, אם כי פה ושם יש אנשים שיוצאים כדי לשחרר לחץ".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

ההיערכות ביישוב

במושבה יבנאל כ-5,000 תושבים; קרוב למחציתם (45%) קטינים עד גיל 18; וכ-13% בני 60 ויותר. כ-40% מהם חרדים. איך מנהלים יישוב כזה בשעת משבר, כשמרבית עובדי המוסדות המקומיים הוצאו לחל"ת?

מנכ"ל המועצה המקומית | מופקד על ניהול המשבר

יוסף בן יוסף, מנכ"ל המועצה המקומית, נכנס לתפקידו בחודש פברואר האחרון, אחרי 29 שנות שירות במערך הכיבוי וההצלה (ובתפקידו האחרון מפקד התחנה האזורית טבריה). כבעל תואר שני בניהול מערכות בחירום, הוא מכיר היטב תרחישי חירום, והוא הופקד על ניהול המשבר.

יוסף בן יוסף, מנכ"ל המועצה המוקמית: "הקב"ט והשוטר הקהילתי עשו בדיקות עם אנשים שחזרו מחו"ל" (צילום באדיבות המצולם)

"הדבר הראשון שעשינו", הוא אומר, "היה להתבסס על נהלי מל"ח (משק לשעת חירום) קיימים. אנחנו לומדים תוך כדי תנועה, אנחנו תגובתיים. מתאימים את התיק הבסיסי (של מל"ח) למצב חירום ביולוגי. מה שאפשר לקחת לוקחים, ומה שצריך משנים תוך כדי תנועה. ככה מתנהלים בחירום. אין דרך אחרת נכון לרגע זה."

יש בתיקי מל"ח היערכות למצב כזה?
"כל גופי החירום עוסקים בהכנת העורף למלחמה, אבל הנושא הביולוגי תפס את המדינה בהפתעה. זה מצריך חשיבה מיוחדת. כרגע אין הרבה יותר לעשות מאשר להסתגר בבתים ולהיערך לחיטוי, וזה מנוהל על ידי משרד הבריאות. אם היו מכריזים על מצב חירום, כולם היו הולכים אחרי ההובלה של פיקוד העורף. בגלל שהמצב נשאר כפי שהוא, הרציפות התפקודית מושתתת על ההבנות שלנו במועצה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות והמשטרה. צריך להתייחס אל האירוע הזה כאל אירוע מלמד – לאילו דברים צריך להיערך בהיבטים ביולוגיים. זו היערכות שונה המבוססות על טיהור וחיטוי, הסתגרות, חסימת צירים ועבודה עם ציוד מגן".

מה האתגרים המשמעותיים שלכם בימים אלה?
"יחסית לשאר המקומות, במושבה אנחנו נמצאים במצב מצוין. יש לנו שני חולים מאומתים, עובדי רפואה שנדבקו. עסקנו הרבה בהסברה ובפרסום חומרים למגזר החרדי. סיירת של הרשות עברה ברחובות והסבירה לאנשים – לחרדים ולצעירים את ההנחיות והמשמעויות, את הצורך להישאר בבתים, ואכפה את זה. הקב"ט והשוטר הקהילתי עשו בדיקות עם אנשים שחזרו מחו"ל, או עם כאלה שנחשפו, האם הם מקפידים על בידוד ביתי".

יש מספיק כוח אדם?
"בהנחיית משרד הפנים ירדנו למצבת כוח אדם של 15%. סגרנו את בניין המועצה ואנחנו נותנים שירותים מרחוק. חלק מהעובדים עובדים מהבית. באמצעות עובדי המשק המשכנו לתת שירות למושבה".

לדברי בן יוסף, במענה לחירום בעל היבטים ביולוגיים משרד הפנים צריך היה לקחת בחשבון העסקה של יותר עובדים, "כי אין פה סכנה של נפילת טילים או פגיעה בנפש מחומרי נפץ. צריך לחשוב אחרת. להשאיר את העובדים ברשויות באחוזים יותר גדולים. יחד עם זאת אני מבין את ההחלטה. משרד הפנים חייב להתבסס על תיק החירום ולהוריד את מספר העובדים".

מנהל המתנ"ס | מופקד על ניהול המענה לפניות תושבים

במתנ"ס יבנאל מועסקים בימים רגילים כ-120 עובדים, מרביתם יצאו לחופשות או לחל"ת. רמי רבינוביץ, מנהל המתנ"ס מזה 8.5 שנים, מופקד בימים אלה על ניהול המענה לפניות התושבים. ואת המחסור בעובדים ממלאים מתנדבים.

משמאל – רמי רבינוביץ, מנהל המתנ"ס: "אנחנו בונים רשת קהילתית גם לימים שאינם ימי משבר" (צילום באדיבות המצולם)

"אנחנו מרושתים עם 30-40 מתנדבים", אומר רבינוביץ, "הם מרימים טלפונים לכל זקני יבנאל, לשאול לשלומם ואם יש להם צרכים. אם עולה צורך, הפנייה מועברת למנהל הרווחה, או אלי, ולרוב אנחנו מצליחים לתת את המענה. יש לנו כ-200 קשישים ואנחנו מביאים להם ארוחה חמה בצהריים, כולל בחול המועד וערבי החג. לפני החג חולקו לנזקקים 500 מנות אוכל לכמה ימים. התושבים יודעים לפנות טלפונית לכל מי שהם צריכים. הקשר האישי שמתנהל ברשות, עד לאחרון העובדים, זה המפתח להצלחה של ניהול המשבר הזה."

מה חלקם של המתנדבים?
"אנחנו מנצלים את המשבר כהזדמנות. המתנדב יודע שהוא בונה תשתית לעתיד. הזקנים יישארו בודדים גם אחרי הקורונה. נוצרים קשרים מדהימים בין אנשים שלא הכירו. אנחנו בונים רשת קהילתית גם לימים שאינם ימי משבר. לחלק מהמשפחות משבר הקורונה ייעלם, אבל משבר הזקנה והבדידות יישאר. כשאנשים צעירים מתקשרים למבוגרים אתה מייצר רשת קהילתית".

עובדי המתנ"ס אחראים גם על פעילויות לילדי בתי הספר והגנים. "הבאנו להם ערכות הפעלה חינוכיות, ומדי יום אנחנו גם עושים שלוש הפעלות מקוונות בנושאים מגוונים."  רבינוביץ שומר על קשר גם עם צוות העובדים שבחל"ת: "לפני החג ביקרתי בכל בית והבאתי שי. לשמור על הצוות שבחל"ת זו משימה שלי כמנהל. חלק גדול מהם נרתמים כבר עכשיו למשימות למען הקהילה".

בין השאר מנהל רבינוביץ את ההכנות לטקסי יום השואה ויום הזיכרון לחללי צה"ל. "כל משפחה תקבל חבילה עם נר זיכרון וטקסטים לקריאה. בערב יום השואה נבקש להדליק את נר הזיכרון בשעה 20:00 ולהעלות תמונות. גם את יום הזיכרון אנחנו מארגנים באופן דומה. יש 40 חללים ליבנאל, ונעשה את הטקס המסורתי אונליין."

רונן צעירי, ראש שבט צופי יבנאל: "הילדים פה חזקים ורגילים להרים פרוייקטים" (צילום באדיבות המצולם)

ראש שבט הצופים | מפעיל את חניכי השכבה הבוגרת

כ-20 חניכי השכבה הבוגרת משבט יבנאל של תנועת "הצופים", בהנהגתו של רונן צעירי, ראש השבט בהתנדבות מזה 20 שנים, התגייסו לחלוקת השי של הרשות המקומית לוותיקי היישוב. "להורים זה לא היה פשוט מבחינה מנטלית", מספר צעירי, "הם לא הסכימו. אבל החניכים היו נחושים, ומרגע שזה התחיל כולם נרתמו. עם חאקי, מסכות וכפפות חילקנו כ-140 חבילות שי. כשסיימנו, הלכנו לחלק גם לכל אנשי הצוותים הרפואיים שחיים במושבה. כ-30 משפחות".

החניכים בעבודה. חילקו כ- 140 חבילות שי (צילום מדף הפייסבוק של שבט צופי יבנאל)

מה ההורים אמרו?
"הם אמרו שהם לא רוצים שהילדים ייצאו מהבית. אבל הילדים פה חזקים ורגילים להרים פרויקטים. שבט הצופים זה אחד הגופים היציבים והמאורגנים ביישוב. דיברתי עם החניכים. עשינו שיחות בזום, כמו שאר הפעולות שאנחנו מעבירים עכשיו, והסברנו את המחויבות שלנו. לא הלכנו נגד ההורים. אמרתי שהורה שלא רוצה, אז שלא יבואו. אבל כולם נרתמו וחילקנו בינינו צירי חלוקה."

ותמשיכו?
"אנחנו מנסים להיערך לעזור לחלק תרופות. עוד לא התחלנו. נראה אחרי החג. לילדים יש היענות לכיוון הזה. נקווה שלא נצטרך, אבל אם כן, אז בשבילנו זו תהיה זכות."