פסיקה של בית הדין הארצי לעבודה מלפני כשנה וחצי מהווה היום חבל הצלה למאות אלפי מלצרים מובטלים: הטיפים שקיבלו בחודשי עבודתם האחרונים יכולים להיכלל בשכרם לצורך חישוב דמי האבטלה להם הם זכאים. הפסיקה מאוגוסט 2018 קבעה לראשונה שטיפ הוא שכר עבודה לכל דבר ביחס לזכויות הסוציאליות של המלצר, ביניהן דמי אבטלה. ללא הכללת הטיפים בשכר, דמי האבטלה של מרבית המלצרים היו מחושבים לפי שכר המינימום בלבד.
הפסיקה, שנכנסה לתוקף בינואר 2019, התקבלה בשעתו ברגשות מעורבים בקרב המלצרים, בין היתר עקב החובה שנכללה בה לתשלום דמי ביטוח לאומי והפרשות לפנסיה מכספי הטיפים. אלא שדווקא עכשיו, בשעה שמרבית ענף המסעדות סגור עקב צווי החירום, פסק הדין עשוי להוות הבדל של מאות ואלפי שקלים בהכנסתו של כל מלצר מדמי אבטלה.
"המשבר חשף את הצורך בפסיקה"
"נושא הטיפים למלצרים יצר במשך שנים בעיות רבות בתנאי העבודה של המלצרים, עובדים רבים לא קיבלו את זכויותיהם הבסיסיות, משכר מינימום ועד זכויות סוציאליות", מסביר דולב בר יעקב, מדריך באיגוד המקצועי לנוער בהסתדרות הנוער העובד והלומד. "הטיפים חולקו על ידי המעסיקים ושימשו לתשלום שכרם, כאשר חלק נכבד מכספים אלו הושמטו מתלושי השכר של העובדים, ובכך פגעו קשות בגובה הזכויות המגיעות להם. בית הדין הארצי קבע מחדש את היחס לטיפים, ושהם מהווים למעשה את שכר הבסיס של העובדים, עליהם המעסיק צריך להפריש את מלוא הזכויות של העובד".
"משבר הקורונה שהוביל ליציאתם לחל"ת של עובדי המסעדות, חשף את הצורך שהיה בפסיקה זו, שבעצם חייבה את המעסיקים לבטח את שכרם המלא של עובדיהם", אומר בר יעקב. "אם הקורונה היתה תוקפת חלילה לפני שנה וחצי, מלצרים רבים היו מוצאים עצמם מקבלים מהביטוח הלאומי סכום מגוחך שבינו לבין שכרם לא היה שום קשר, ובוודאי שלא היה מאפשר להם להתקיים".
למלצרים שהוצאו לחל"ת או פוטרו ממליצים בהסתדרות הנוער העובד והלומד לוודא כי ששת תלושי השכר האחרונים המוגשים לביטוח הלאומי, אכן משקפים את שכרם האמיתי, על מנת שיקבלו את דמי האבטלה המקסימליים המגיעים להם. "ערכו רשימה של שעות וימי עבודתכם, חשבו כמה שכר קיבלתם מכספי הטיפים, והשוו את השכר ושעות העבודה לרשום בתלושי השכר שלכם", ממליץ בר יעקב. במידה וישנו פער בין תלושי השכר לשכר בפועל, מומלץ לפנות לסיוע במוקד הפניות של הסתדרות הנוער העובד והלומד בטלפון *1121, או בדף הפייסבוק של ארגון המלצרים.
פסק דין הטיפים התקבל מאיחוד של שני תיקים, שהאחד מהם עסק בסוגיית חישוב דמי האבטלה המגיעים למלצר מהביטוח הלאומי. התובע, עמרי קיס, ביקש לטעון כי יש לכלול את הכנסתו מטיפים בחישוב דמי האבטלה המגיעים לו. קיס טען כי בעוד שהקצבה שקיבל חושבה בהתאם לשכר המינימום, שכרו בפועל מטיפים היה פי 2.5 מהשכר הממוצע במשק. תביעתו הספציפית של קיס נדחתה מכיוון שנקבע כי לא הצליח להוכיח את גובה סכומי הטיפים שקיבל. אך הרכב השופטים בראשות נשיא בית הדין הארצי דאז, יגאל פליטמן, קבע קביעה עקרונית לפיה "יש לראות בתשר הכנסה השייכת לבית העסק והכנסתם של עובדי שרשרת השירות משכר עבודה מאת המעסיק, מבלי אפשרות להפריד בין השניים, הן במישור דיני הביטוח הלאומי והן במישור משפט העבודה". לפיכך נקבע כי יש לשלם בגין הטיפים את מלוא תשלומי החובה – ביטוח לאומי, מס בריאות, הפרשות לפנסיה וזכויות סוציאליות אחרות.
"יש לאפשר גם לצעירים לקבל דמי אבטלה"
בהסתדרות הנוער העובד והלומד מותחים ביקורת על המדיניות, לפיה עובדים בני פחות מעשרים אינם זכאים כיום לתשלום דמי אבטלה. "בענף המסעדות עובדים גם בני נוער וצעירים רבים מתחת לגיל עשרים, בעיקר באזורי הפריפריה. עובדים אלו, שבמקרים רבים מפרנסים את עצמם הלכה למעשה, אינם זכאים כיום לסיוע, והסתדרות הנוער העובד והלומד קוראת לשנות את התקנות ולאפשר להם להתקיים בכבוד בתקופה הקשה הזאת".
