תכנית החזרת המשק לפעילות תובא היום לדיון מיוחד אצל ראש הממשלה. אנשי האוצר, המועצה לביטחון לאומי והמועצה הלאומית לכלכלה יציגו את הצעותיהם למתווה היציאה. בעוד שבמשרד האוצר מתכננים להציג את התכנית שהועברה למל״ל בסוף השבוע שעבר, שמטרתה שחרור מדורג של הסגר כדי למנוע פגיעה דרמטית במשק ובבעלי עסקים, במשרד הבריאות מבקשים לשמור על כמה שיותר מההגבלות מחשש להתפרצות חוזרת של המגפה. הבוקר אמר מנכ"ל המשרד, משה בר סימן טוב כי "שחרור המשק מותנה בכך שנוכל להגיע למצב טוב במערכת הבריאות, באופן תמידי ולאורך זמן. שלא יקרה מצב שבחורף שוב נחזור למצב של הידבקות".
התוכניות שיוצגו היום לראש הממשלה כוללות הקלות מסוגים שונים, בין היתר פתיחה של בתי עסק שאינם מוגדרים חיוניים תחת מגבלות, פתיחה של מרכזי קניות פתוחים, הגדלת היקפי הפעילות של מפעלים ומקומות עבודה ועוד. בין יתר הצעדים, ככל הנראה ההחלטה המשמעותית ביותר ביחס להשבת המשק לפעילות נוגעת להפעלת מוסדות החינוך. בשלב זה בוחנים במשרד החינוך דרכים שונות להפעלה מדורגת של גני הילדים והכיתות הנמוכות במודלים שונים. אחד המודלים שהוצעו על ידי מכון גרטנר מציע לימודים במתכונת של חצאי כיתות ומתכונת של ארבעה ימי לימודים ועשרה ימי הפסקה, כך שבמידה ותהיה הדבקה בכיתה מסוימת ניתן יהיה להכיל אותה. בנוסף ידרשו התלמידים לעבור בדיקות חום בכל בוקר.
מודל נוסף שנבחן הוא החזרת הפעילות למשק ובכלל זה גם את מערכת החינוך לפי יישובים ואזורים כך שישובים שבהם יש מעט נדבקים יחזרו לפעילות מהר יחסית בעוד שישובים שבהם שיעור ההדבקה גבוה יישארו תחת הגבלות לאורך זמן.
כל התוכניות שנמצאות היום על השולחן מציעות חזרה לפעילות במתווה הדרגתי שכולל מעקב אחר נתוני התפשטות המגפה והתאמת פעילות המשק לשינויים במגמות אלה. עם זאת ברור כי אחד התנאים המרכזיים להחזרת המשק לפעילות הוא היקף הבדיקות והמהירות שבה יגיעו תשובות הבדיקה אל הנבדקים, שכן אחת הבעיות המרכזיות עם מחלת הקורונה היא משך הדגירה הארוך שלה ללא הופעת סימנים.
סימן שאלה שמרחף מעל התוכניות השונות להשבת המשק לפעילות היא מה יהיה על האוכלוסיה המבוגרת ואוכלוסיות סיכון אחרות ועד כמה ניתן יהיה לדרוש מאותם אנשים (חלקם עובדים ובעלי עסקים) להישאר בבית כששאר המשק חוזר לפעילות.
