דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
27.2°תל אביב
  • 27.2°ירושלים
  • 27.2°תל אביב
  • 25.3°חיפה
  • 26.6°אשדוד
  • 33.5°באר שבע
  • 33.5°אילת
  • 30.4°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 31.2°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
מזרח ירושלים

גלובלי / לוקלי / מזרח ירושלים: עליה באבטלה ובעוני, אין מקום לבידוד בגלל הצפיפות

כלואים בין הרשות הפלסטינית לממסד הישראלי, התושבים נאלצים לנהל את המשבר בעצמם | אבו אשרף, ראש ועד השכונות הצפוניות במזרח ירושלים: "אנשי משרד הרווחה לא רוצים להיכנס לכאן כי הם חשים לא מוגנים. הם צודקים" | כתבה רביעית בסדרה

אבו אשרף. "נתנו לנו 250 אלף ש"ח, אבל זה סכום קטן ביחס למספר הנזקקים" (תמונה באדיבות המצולם)
אבו אשרף. "נתנו לנו 250 אלף ש"ח, אבל זה סכום קטן ביחס למספר הנזקקים" (תמונה באדיבות המצולם)
יניב שרון

תושבי מזרח ירושלים הכלואים בין ישראל ובין הרשות הפלסטינית נאבקים בקורונה ובממסד הישראלי וסובלים ממצוקות קשות. בימים רגילים עובדים מרבית התושבים בישראל והאטת פעילות המשק הרעה את מצבם הכלכלי שהיה רעוע גם כך. "המצב רע", מספר ראש ועד השכונות הצפוניות, אבו אשרף. "לתושבים אין כסף למזון, לחשמל, לשכר דירה, למוצרי ניקיון ולתרופות. פניתי לעירייה ולמשרד הרווחה על העניים והזקנים והעברתי את השמות של הנזקקים על מנת שיקבלו סיוע לקראת הרמדאן. הם נתנו 250 אלף שקלים, אבל זה סכום קטן ביחס למספר הנזקקים. ביקשתי שישלחו שובר של 2,000 שקלים ל-130 המשפחות שברשימה; מהרווחה הבטיחו שביום ראשון יגיעו 130 קרטוני מזון בשווי של 500 שקלים, וגם את אלה עליי לאסוף על חשבון הוועד ולחלק למשפחות".

עם תחילת המשבר הסברנו לתושבים על הקורונה וסכנת ההידבקות. התחלנו במסגדים ואחר כך עברנו מדלת לדלת והסברנו. משרד הבריאות לא עזר, קיבלנו חומר הסברה מהסהר האדום

לדבריו, "הביטוח הלאומי מעביר את הקצבה המוגדלת לילדים, אבל הקצבה מוגבלת לארבעה ילדים וכאן יש הרבה משפחות גדולות וזה לא עוזר כל כך. ישנן תרומות של אזרחים פרטיים השולחים מוצרי יסוד, אורז, עדשים וכו." לדבריו, "אנשי משרד הרווחה לא רוצים להיכנס לכאן כי הם חשים לא מוגנים. הם צודקים."

מרבית תושבי מזרח ירושלים נותרו ללא פרנסה

לפי מכון ירושלים למחקרי מדיניות, כמחצית מתושבי מזרח ירושלים העובדים, מועסקים במגזר היהודי בשכונות היהודיות של העיר. אחוז המועסקים הערבים בתחום הבינוי בירושלים עומד על 71%; 57% בתחום התחבורה; 40% בתחום המלונאות וההסעדה; 20% במערכת הבריאות הרווחה והסעד; ו-46% מהעובדים בשירותי אספקת מים, ביוב וניקיון. על פי נתוני המכון, עם החלת מדיניות הסגר בעקבות התפרצות הקורונה, מרבית תושבי מזרח ירושלים נותרו ללא מקור פרנסה. חלקם פוטרו וחלקם הוצא לחל"ת.

"אנשים פותחים את החנויות בלית ברירה כי הם מנסים להרוויח קצת כסף למחיה", אומר אבו אשרף. "אני ניגש ומסביר להם את המצב. כיום פתוחות רק חנויות המזון ובתי המרקחת. עם תחילת המשבר הסברנו לתושבים על הקורונה וסכנת ההידבקות. התחלנו במסגדים ואחר כך עברנו מדלת לדלת והסברנו. משרד הבריאות לא עזר, קיבלנו חומר הסברה מהסהר האדום".

מנסים להיאבק בקורונה בצפיפות ועם מחסור בנגישות לבית החולים

בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו ברביעי שעבר באמצעות עמותת עדאלה, התיר משרד הבריאות לקופות החולים לפתוח בשכונות הצפוניות מתחמי בדיקה לקורונה. עד העתירה נאלצו התושבים לחצות את מחסום קלנדיה כדי להגיע למתחמי הבדיקה בג'בל מוכבר ובאצטדיון טדי.

מתנדבי מגן דוד אדום בתחנת 'היבדק וסע' במזרח ירושלים. "השכנים מתלוננים על הקרבה למגוריהם וחוששים מהדבקה" (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
מתנדבי מגן דוד אדום בתחנת 'היבדק וסע' במזרח ירושלים. "השכנים מתלוננים על הקרבה למגוריהם וחוששים מהדבקה" (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

תחנת בדיקה שכזאת הקומה גם בשכונת כפר עקב הצפופה, הצפונית שבשכונות מזרח ירושלים. "המקום הוא בין הבתים, בבניין שנבנה ללא רישיון. השכנים מתלוננים על הקרבה למגוריהם וחוששים מהדבקה", מספר אבו אשרף.

לטענתו, בשל הצפיפות בשכונות, אין היכן לבודד את החולים. "ביקשתי שתוקם תחנה במחסום קלנדיה. יש שם שישה דונם מכוסים אספלט שנועדו לחניון מכוניות. קופות החולים מוכנות להציב שם בודקים שיבדקו את הבאים ואת הפועלים שעוברים במחסום. יש שם מקום גם למתחם בדיקות וגם למתחם בידוד. היו לנו שלושה תושבים עם בדיקות חיוביות אז סגרנו ובודדנו את כל הבניין שלהם. כרגע אין מקרים נוספים. על מנת לקיים את חובת הבידוד על החולה להגיע לבית החולים בעיר. רק שני אמבולנסים של הסהר האדום מורשים להיכנס ולצאת מכפר עקב, וגם הם נדרשים לבדיקה ביטחונית במחסום, כך שבמקרים רבים על החולה להגיע עצמאית למחסום קלנדיה, לעבור בדיקה ביטחונית ומשם האמבולנס מפנה אותו לבית-החולים. ביקשתי שיקימו כאן בית-חולים שדה”.

לאחרונה טען החוקר נדב שרגאי מהמרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, כי קיימת תופעה גדלה של מעבר תושבים משכונות מזרח ירושלים לשכונות הערביות במרכז ובמערב העיר מחשש להסגר. על כך אומר אבו אשרף כי מדובר בבודדים הנחלצים לעזרת הוריהם המבוגרים שמתגוררים באותן שכונות.

תגובת משרד הרווחה: "המשרד ממשיך לספק שירותים חברתיים בכל הרשויות המקומיות בהתאם להנחיות משרד הבריאות. שירותי הרווחה ניתנים באמצעות הרשות המקומית ומומלץ לפנות לעיריית ירושלים לצורך פירוט."

תגובת משרד הבריאות: "תושבים בעלי תעודת זהות כחולה החיים מעבר לקו ההפרדה מפונים על ידי שירות האמבולנסים הירושלמי. בכל מעבר במחסום גם אמבולנסים אלה עוברים בידוק כמקובל בכל פינוי רפואי על ידי אמבולנס. לגבי נוהל בידוק אמבולנסים במחסום נא לפנות לדובר צה"ל/משטרה. חומרי הסברה בערבית לתושבי מזרח ירושלים מועברים באופן שוטף באמצעות הרשתות החברתיות, אתרי טלוויזיה ורדיו. כמו כן, חולקו חומרי הסברה מודפסים במזרח ירושלים, בשיתוף עם עיריית ירושלים."

מעיריית ירושלים לא התקבלה תגובה לדברים.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!