"המנדט שקיבלנו מראש הממשלה הוא לא להציל חברה כזו או אחרת אלא לוודא שבסוף המשבר תישאר תעופה ישראלית", אמר מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד היום (חמישי) בוועדת הכספים, בדיון על הצלת חברות התעופה הישראליות. לדבריו, בכוונת המדינה להעמיד ערבון להלוואה בנקאית לחברות, שיהיה כפוף לתכנית התייעלות עליה מתנהל בימים אלא משא ומתן מול אל על.

"נפגשנו עם נציגי ארקיע, ישראייר ואל על. המשא ומתן מתנהל מול אל על משום שהיא נמצאת בבעיה הכי גדולה ועם הקריטריונים הכי נוקשים, אבל זה לא יהיה סיוע ספציפי לחברה מסוימת. הסיוע יושת על כלל החברות", הסביר באב"ד. לדבריו, "מטרת ההתייעלות היא לוודא שהחברה תצליח להחזיר את ההלוואה וכדי לוודא שההלוואה תספיק לתקופת היציאה מהמשבר". באב"ד הבהיר שבכוונת המדינה לדרוש גם ערבויות מצד החברה בדמות משכון מניות או העמדת הון מצד הבעלים.

מטוס אל על בנתב"ג. יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד: "זו לא אשמת חברות התעופה שהגיעה הקורונה" (משה שי/פלאש90)

"6,500 עובדים במעגל המועסקים הישירים ואלפים במעגל השני"

"גם ראש הממשלה מבין שצריך לשמור על קווי התעופה ושזו לא אשמת חברות התעופה שהגיעה הקורונה. אנחנו לא יודעים מתי חברות התעופה יתחילו לטוס, באיזו צורה זה יקרה", אמר יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד. "אנחנו באירוע לא פשוט בעולם התעופה של מדינת ישראל, אנחנו מתמודדים עם זה פה בהסתדרות למעלה מחודש בהובלתי, לצד יו"ר איגוד עובדי התחבורה אבי אדרי.

"מדובר ב-6,500 עובדים במעגל המועסקים הישירים ובעוד אלפים רבים של עובדים במעגל השני." בר דוד התייחס למדיניות האוצר ואמר: "הקיצוצים שדרשתם, 'מרחץ דמים' של פיטורים, עולים בקנה אחד עם מצב האבטלה במשק. אני קורא למדינה להעביר כסף חי, לחברות בכלל אבל גם לאל על בפרט, גם אם המשמעות תהיה להלאים חלק ממניות החברה שאפשר יהיה למכור אחר כך. נדרשים פתרונות מחוץ לקופסה. רוב חברות התעופה בעולם קיבלו רשתות ביטחון יותר טובות ויותר חזקות". לדבריו גם ההסתדרות פועלת במטרה לקדם את מתן ההלוואה הבנקאית לחברה.

יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, בלשכתו. "נדרשים פתרונות מחוץ לקופסה" (צילום: יונתן בלום)

"אם יומיים אחרי המשבר ייכנסו פה 'איזיג'ט' – אנחנו נקרוס"

"עתיד התעופה הישראלי לא יושב רק על הסיוע הזה שעליו אנחנו מדברים כעת", אמר יו"ר איגוד הטייסים, מידן בר. "התעופה הישראלית נכנסה כענף למשבר הזה מוחלשת ומאותגרת, במציאות של שמיים פרוצים שלא קיימת באף מדינה אחרת בעולם. המדינה צריכה ויכולה להרוויח כסף מתעופה ישראלית. היא 6% מהתמ"ג ומכניסה מיסים. בנוסף לסיוע נדרשים צעדים נוספים. התעופה בעולם היום היא יותר לאומית ומדינות מבינות את זה. בשוק טורפני כמו שיש פה היום, אם נתפלפל פה יומיים ואחרי המשבר ייכנסו פה איזיג'ט – אנחנו נקרוס. נדרשים תנאים של תחרות הוגנת לחברות הישראליות שלא יכולות לטוס היום לאן שהן רוצות, מתי שהן רוצות ובאיזה נתיב שהן רוצות. המדינה צריכה לא רק להכניס את היד לכיס אלא להפגין מעורבות מוגברת בענף".

"יש אי אמון במשרד האוצר"

"אני חושב שיש במדינה היום אמון גדול במערכת הבריאות והיא נחשבת לאחד המקומות הבטוחים בעולם מבחינת בריאות. ולצערי – בדיוק הפוך בתחום הכלכלי. יש אי אמון גדול מאוד בהובלה הכלכלית של משרד האוצר", אמר ח"כ ניר ברקת (הליכוד). "התחושה שלי היא שהסתכלות האוצר כרגע היא גזברית. איך חוסכים כספים. זו מחשבה שנכונה אולי לחברה עסקית, היא לא נכונה למדינה. בתקופה זו תמיכה ישירה בעסקים באמצעות מנגנון מע"מ זה מה שנדרש. הסיוע הישיר לעסקים, קטנים, גדולים ובינוניים – נדרשים סכומים דרמטיים. כל שקל שנשים בעסקים, ממה נפשך – זה למנוע פשיטות רגל. צריך להילחם על כל עסק כמו שנלחמים על כל אדם. להילחם יחד עם העסקים סביב שולחן עגול.

"בקונטקסט של אל על – מי אתם שתנהלו את אל על? ניהלת פעם חברת תעופה? האם נבדוק עכשיו כל עסק בישראל? התשובה היא לא. הגישה של לבדוק כל עסק ועסק זו התחמקות מסיוע ישיר. במקום לדחוף אותם ל'התייעלויות', תזרים אליהם כסף מזומן לחשבון. שיותר אנשים יוכלו לעבוד. אין לי אלא לומר שיש כאן כשל מנהיגותי. תפיסה שגויה של האוצר שמתקמצנת כאילו זה הכסף שלכם. לא שמעתי לא ממך ולא מאף אחד אחר שהיעד שלכם הוא מניעת פשיטות רגל, כי אם זה היה היעד שלכם הייתם עושים בדיוק את זה, מה שאני אומר מזה חודש ימים".

"האינטרס הוא שתהיה תעופה ישראלית ולא תעסוקת עובדים"

"לחברה אין משימה להעסיק עובדים" השיב באב"ד לדבריו של ברקת. "המטרה של חברה לפי חוק החברות היא להיות רווחית. השאלה היא לא כמה עובדים היא מעסיקה, ולכן כשאנחנו נותנים פתרונות הם לא ספציפיים לאף חברה, אלא כלליים לכלל המשק. כשאנחנו נותנים מענה פרטני צריך לחשוב טוב טוב אם זה מוצדק, ואיך נותנים אותו. ראש הממשלה הגדיר שזה עניין אסטרטגי שתהיה תעופה ישראלית, ולכן אנחנו פועלים לוודא שתהיה תעופה ישראלית. יש כמה חלופות – על בסיס החברות הקיימות. או להגיד שאם החברות הללו יקרסו אפשר להפעיל תעופה ישראלית מכספים ציבוריים יותר בזול. אנחנו לא נכנסים לחברה לציציות אם יפטרו 1,000 עובדים, 2,000 עובדים או 5,000. אם תקצץ שכר ב-80 אחוז. יצרנו קונסטלציה שיש בנק מלווה. אמרנו שניקח את רוב הסיכון של ההלוואה הזו. ועדיין היא רוצה שהבנק יגיד שזה קביל, ולכן צריך להגיד מה היא ההתייעלות שנדרשת כדי שהבנק יסכים. אם זה אומר שצריך לחתוך ולפטר עובדים – האינטרס הוא שתהיה תעופה ישראלית ולא תעסוקת עובדים".

מנ״כל משרד האוצר שי באב״ד. "לחברה אין משימה להעסיק עובדים" (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

"האסטרטגיה שלנו למניעת קריסה של עסקים היא לדחוף לפתיחת המשק כמה שיותר מהר", הוסיף באב"ד, וציין כי בחודשים האחרונים נאבק האוצר להרחיב את היקף העובדים להם מותר להמשיך ולעבוד. "משרד האוצר שימר בעמידה איתנה, לאורך כל הדרך, שיהיה שלד שעובד. עצם זה שנשארו 30% עובדים שהם לא 'חיוניים' זה תוצר של המאמץ הזה שהציל הרבה מאוד עסקים".

לצד זאת, לדבריו מסייעת המדינה לעסקים בכך שהיא משלמת דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת, בכך שדחתה תשלומי מיסים וכי בהמשך בכוונתה לייצר גם מענקים לעסקים קטנים עד 30 אלף שקלים.