"השווקים לא עובדים ורשתות השיווק יודעות את זה. אז הן באות ותופסות אותנו החקלאים בביצים", זועק פיני סריזדה (40), מגדל עגבניות ממושב פעמי תש"ז בצפון הנגב. אמנם תוך כדי משבר הקורונה, ממשיכים סריזדה וחבריו לגדל ולטפח את העגבניות, אבל כעת הם נתקלים ברשתות שיווק שממשיכות לייבא עגבניות מתוצרת טורקיה, זאת למרות שלטענת המגדלים, אין שום מחסור בעגבניות כחול-לבן. "המצב הזה של הקורונה יוצר אי-ודאות וגורם להם לעשוק את החקלאים. הם היחידים שמרוויחים מהמשבר הזה".

"הבעיה המרכזית שלנו זה הייבוא הפרוע. הרשתות שוברות את השוק", הוא אומר. "הם עושים את הייבוא לא מכיוון שיש חוסר, הרשת רוצה להוריד את המחיר שלנו. אני צריך לשלם לעובדים, חומרי הדברה, מים. אני חייב למכור את הסחורה, והרשתות יודעות את זה", אומר סריזדה ומסביר: "השוק של הירקות והפירות בנוי כמו הבורסה, בהיצע וביקוש, הרשתות מייבאות בשביל להגדיל את ההיצע שלהן ולהוריד את המחיר שלנו".

אני והחברים שלי, חקלאי ישראל ממטולה על אילת, שומרים על הגבולות, מעבדים את האדמה, עובדים קשה. גם בתקופת הקורונה נתנו עבודה ודאגנו שלא יהיה חסר שום דבר לחג, למרות הכול

החקלאים, ששתלו את זרעי העגבניות הרבה לפני שפרץ משבר הקורונה, נאלצים כעת להתמודד עם מציאות חדשה, בה השווקים הפתוחים נסגרו ורשתות השיווק הן היחידות שקונות מהם את הסחורה, דבר שמותיר את הרשתות בעמדת כוח גדולה יותר אל מול החקלאים שלתוצרת שלהם יש זמן מדף קצר. "נתנו את כל הכוח לרשתות. מה ההבדל בין שוק הכרמל לרמי לוי? הרשתות קלטו את זה והן עושות בנו שמות".

חלקת עגבניות של פיני סריזדה במושב פעמי תש"ז (באדיבות המרואיין)

"אנחנו רוצים להתפרנס מכבוד. אנחנו בתור חקלאים לא רוצים שאף אחד יקנה שום ירק בעשרה שקלים, אבל אני לא רוצה שהוא יקנה בפחות מעלות הגידול", הוא אומר. "אם עלות הגידול היא שלושה שקלים, אני חייב למכור בארבעה שקלים. לפני עשר שנים הרשתות היו עובדות עם החקלאים בתקליט +14% (תקליט הירקות הינו מחירון יומי המשתנה על-פי היצע וביקוש של הירקות בשוק הסיטונאי ונמצא באחריות מועצת הצמחים – מ.ה). אם המחיר היה 5 שקלים הם היו משלמים לחקלאים 5.20. היום הם משלמים תקליט -45%, וזאת חזירות", אומר סריזדה ומזכיר כי כל התשומות עלו: "שכר העבודה, המים, חומרי ההדברה, לא הגיוני שאני אמכור עגבנייה באותו מחיר כמו לפני עשרים שנה".

מלבד הייבוא הפרוע, הוא מוסיף: "רשתות השיווק עושות הנחת חג לצרכנים, אבל הן מגלגלות את העלות שלה עלינו החקלאים. אם הרשת רוצה לממן את הנחת החג, שתממן את זה בעצמה. בסחורות שהם מייבאים מטורקיה או מביאים מעזה אין הנחת חג, הם לא עושים את השטויות האלה מולם, הם לא יכולים. רק מולנו הם יכולים".

עגבניות מיוובאות מעזה עם העוקץ במעבר רפיח הבוקר. (ללא קרדיט)

"בשבוע שעבר הכנסתי חומר לחממה לייבש אותה", מספר סריזדה בכאב. בעבור חקלאים רבים, וסריזדה ביניהם, הייבוא והיעדר השוק למכור את התוצרת במחיר הגון, גורמים לחקלאים לא לקטוף את הפירות והירקות שגידלו, ובמקרים מסוימים אף להשמיד תוצרת חקלאית תקינה שיכלה להגיע לשווקים. "אנחנו מגדלים באהבה. זה כואב כשאתה לוקח את הזרע ושותל אותו, מטפח, משקה ונותן לו את כל התנאים ומגיע כבר לקטוף ופתאום אומרים לך 'לא. יש לנו מישהו שמביא מטורקיה'".

עבור הצרכנים, במדפים ברשתות השיווק לא מצוין מקור העגבנייה, וגם צרכנים שמעוניינים לרכוש עגבנייה תוצרת כחול-לבן, אפילו במחיר גבוה יותר, הדבר לא תמיד אפשרי. כשעגבניות מיובאות מטורקיה, מורידים להן את העוקץ (החלק הירוק מלמעלה) שהינו החלק הרגיש לפגיעת מזיקים בהובלה ממושכת. אבל לטענת החקלאים, היבואנים החלו לייבא עגבניות מעזה ולהן לא מורידים את העוקץ. "יש להם תרגיל איך לייבא מעזה יותר. הם רושמים תעודה שהסחורה מגיעה מעזה לגדה, אבל כשהיא מגיעה לשם היא בעצם מסתובבת וחוזרת לישראל", מספר סריזדה.

אנחנו האכלנו את המדינה – לא אינטל. מי שלא יחזק את החקלאים, הילדים שלו יאכלו הולוגרמות בסוף

"הרשתות מכניסות אותנו לכדור שלג. תהיה פה בכייה לדורות, לאנשים לא יהיה מה לאכול", מזהיר סריזדה ומדגיש: "אני והחברים שלי, חקלאי ישראל ממטולה על אילת, שומרים על הגבולות, מעבדים את האדמה, עובדים קשה. גם בתקופת הקורונה נתנו עבודה ודאגנו שלא יהיה חסר שום דבר לחג, למרות הכול". בכל זאת הוא מספר כי חוסר הוודאות משפיע מאד. "אנחנו פשוט התייאשנו מלגדל. זה נהפך ללא כלכלי. יש לי חלקות מוכנות לשתילה, ואני פשוט מפחד לשתול".

מלבד רשתות השיווק, מותח סריזדה ביקורת גם על הממשלה ומשרד החקלאות בפרט שלא מונעים את הייבוא הפרוע ומאזנים את התחרות לתחתית בין חקלאים בישראל, עזה וטורקיה. "למה משרד החקלאות לא מעדכן את המכס על ייבוא", הוא שואל. "המכס הוא 1.24 שקל לקילו עגבניות. זה נקבע לפי 20 שנה כבר. 1.24 שקל מלפני 20 שנה אין להם אותו ערך כמו היום, למה השאירו את המכס אותו דבר כששכר המינימום בישראל עלה ומחירי המים עלו? למה המכס לא עלה בהתאם?".

"אנחנו האכלנו את המדינה – לא אינטל. מי שלא יחזק את החקלאים, הילדים שלו יאכלו הולוגרמות בסוף", אומר סריזדה לראשי מדינת ישראל. "גם לאדם הכי עשיר בצהלה היום, לא היה לו ביצים כשהיה מחסור. אני מקווה שהממשלה תבין מזה שבמיוחד בישראל, ועם השכנים שלנו, אי-אפשר להסתמך על ייבוא להאכיל את המדינה. היום זה קורונה, מחר זה מלחמה".

"יש לי שליחות להאכיל את המדינה, זה רק לא בשבילי אלא בשבילכם", הוא פונה לצרכנים. "הציבור הישראלי יבין את זה אוטוטו, ביום העצמאות, כשמחיר העגבנייה יהיה 15 שקל ולא משנה כמה ייבוא יהיה".​