דיון סוער התקיים אתמול (חמישי) בוועדת הקורונה בכנסת סביב שחרור כספי הפיקדון של עובדים זרים שנכנסו למדינת ישראל בדרך לא חוקית, במטרה לאפשר להם להתקיים בתקופה הנוכחית ובתנאי הסגר. חברי הכנסת שטחו את טיעוניהם, בהתאם לחלוקה בין ימין ושמאל, כשלטיעונים העניינים, אותם הוביל מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, פרופ' מור יוסף, נשאר מעט מדי מקום.

אחד התמריצים עבור 31,500 העובדים הזרים שהגיעו לישראל מאפריקה לחזור לארצותיהם, הוא הפיקדון, חלק מהמשכורת החודשית שנצבר בחשבון מיוחד, ואמור להשתחרר לכשהם יעזבו את המדינה. בשל העובדה שרבים מהם עובדים במסעדות, ואינם זכאים לביטוח לאומי – מצבם הסוציואקונומי הוא מהסיכוניים ביותר.

וועדת הקורונה בדיון על שחרור כספי הפיקדון של עובדים זרים (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

לדברי מור יוסף, היוזמה לשחרור כספי הפיקדון מדוברת כבר מזה חודשיים, מתחילת אירועי הקורונה ותקופת הסגירה של המסעדות, שהן המעסיק המרכזי של אוכלוסיית עובדים זו – המרוכזת ברובה באיזור תל אביב. "היה ברור שצריך למצוא פתרון" אמר. "הייתה לי שיחה עם ראש עיריית ת"א רון חולדאי, העברתי את זה גם לגורמים הפוליטיים, והתקבל אור ירוק להתקדם ביכולת של תושבי אריתריאה וסודן לקבל את כספי הפיקדון שנמצאים אצלם. אנחנו המלצנו שזה יהיה בתשלומים, כשהבסיס לתשלום הוא פחות או יותר הבטחת הכנסה לזוג במדינת ישראל לפי כללי הביטוח הלאומי".

"ניצול ציני של המצב"

לדבריו על בסיס תוכנית זו הוכן תזכיר חוק שהופץ לפני כשבועיים, אך קיבל למעלה משישים הסתייגויות מגורמים שונים, וכיום ישנו תזכיר חוק או תקנות צו חירום שנדרשים לעבור הליך אישור או חקיקה, בהובלת מנכ"ל משרד ראש הממשלה. "הנושא היחיד שבמחלוקת הוא שלפי תזכיר החוק, מי שיקבל את הכסף יצטרך להחזירו לאורך תקופה של יותר משנתיים, כאשר זה 4% לחודש, בתנאי שהוא משתכר ברמה מסוימת, וזה יתחיל רק מינואר 2021. זה היה הבסיס שכולם הסכימו עליו, עכשיו יש מספר גורמים שרוצים לדייק את זה לכיוון כזה או אחר, זה סלע המחלוקת היחיד. יש היום דיון במשרד רוה"מ ואני מקווה מאוד שהנושא הזה ייגמר ונוכל להניח את זה".

ח"כ איילת שקד בוועדת הקורונה בדיון על שחרור כספי הפיקדון של עובדים זרים (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

"מדוע אתם לא חושבים לקחת את אותם עובדים שהיום לא עובדים ולהפנות אותם לחקלאות, לבניין ולסיעוד. למה לא להסב אותם במקום לתת לו את הפיקדון?", תהתה חברת הכנסת איילת שקד (ימינה). מור יוסף השיב, כי לעובדים יש הזכות לעבוד במה שהם רוצים. "אבל אם הייתם מקפיאים להם את הפיקדון אז הם אולי היה נוצר להם תמריץ להסכים. מבינה שיש בעיה הומניטרית, אבל לפרק את הפיקדון שהוא התמריץ שלהם לעזוב, זאת לא הדרך".

"עם כל הכבוד, עדיין לא בדקו את ההנחה לפיה אם העובדים הזרים יעבדו ב'נוהל שכן' במוסדות הגריאטריים, המשפחות של האנשים ירצו שהם יעבדו שם", אמר ראש עיריית תל אביב רון חולדאי. "החיים לא בנויים מאמירות, הם בנויים מפרקטיקה והתנסות, ולא כל רעיון קורה. מדינת ישראל צריכה לעשות עכשיו מבצע גדול של הסבה מקצועית של אנשים שימצאו מחדש את עבודתם, ויצטרכו להסב אותם גם לאותם ענפים של חקלאות, בניה, סיעוד. לבוא ולומר לגבי אוכלוסייה שנגמר לה מקור הפרנסה, ואין לה משפחה בארץ ואין לה ביטוח לאומי. שהעניין תקוע על 2,700 ₪. אני כאזרח ישראלי מתבייש שעל 2,700 ₪ תוקעים את זה".

לעמדתה של חברת הכנסת שקד, הצטרף ח"כ שלמה קרעי (ליכוד): "אנחנו מדברים בעיקר על מבקשי עבודה ומסתננים, אלה שכן אפשר לשלוח בחזרה עם המענק, לא מדבר על מבקשי מקלט ופליטים". ח"כ משה אבוטבול מש"ס תהה מדוע לא להיעזר במדינות המוצא של העובדים. ח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) לעומת זאת, הגיבה לשקד: "היית שרת משפטים בארבע שנים האחרונות. למה לא טיפלת בנושא? לערבב שמחה בשמחה זה לא יפה. הבטחת ולא קיימת. עכשיו אנחנו נמצאים בסיטואציה אחרת, ואני לא בעד מסתננים, אני בעד שהם ילכו, אבל בזמן הזה זה לא נכון, את לא יכולה בזמן הזה לזרוק אותם, תני להם אוכל שיהיה להם ממה לחיות ובמקביל תקדמי תהליכים של להחזיר אותם. זה ניצול ציני של המצב."

"צריך לפתור את הבעיה"

"הבעיה היא ממה אנשים יאכלו ויתפרנסו, כל אמירה אחרת היא לא לעניין כרגע", אמר ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד-תל"ם), "צריך לפתור את הבעיה". ח"כ אוסמה סעד (הרשימה המשותפת) חידד: "אנחנו מדברים על נושא הומניטרי ממדרגה ראשונה, ומדובר בכסף שלהם, לא כסף של המדינה".

ח"כ עופר שלח יו"ר ועדת הקורונה בדיון על שחרור כספי הפיקדון של עובדים זרים (צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן)

"מדובר נושא טעון שנמצא בלב הוויכוח הישראלי כבר די הרבה זמן" סיכם את הדיון יו"ר הוועדה ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תל"ם). "הניסיונות לפתור את הנושא עכשיו בסיטואציה שאנו נמצאים בה הוא באוויר במקרה הטוב. הניסיונות לשים חלק מהאנשים בחקלאות הם גם ותיקים, זה לא עבד אז ולא יעבוד היום". לדבריו, משמעות דחיקתה של אוכלוסיה זו למחסור בלא כל תמיכה שהיא היא התעצמות של תופעות שעתידים לסבול מהם בעיקר תושבי דרום תל אביב, האיזור בו מרוכזים מרבית עובדים זרים אלו. "הם האנשים היחידים במדינת ישראל שאין להם שום רשת ביטחון סוציאלית וזה לא ישנה את החלטתם אם ללכת מפה ה-2,700 ש"ח האלה. הדבר העיקרי בעיני, הוא העובדה שמדינת ישראל קיבלה את ההחלטה הזאת וכרגיל היא לא מבצעת אותה, לכל משרד יש מה להגיד וזה לא זז, יש פה כנסת שמחכה, נתווכח על זה כמו משוגעים ונחליט אם מעבירים את זה או לא. נושא שהוא הומניטרי מהמעלה הראשונה שעומד בגלל בירוקרטיה ושיקולים פוליטיים זה משהו שאני מניח שכולנו יכולים להתאחד שככה זה לא צריך לעבוד".

בארגון קו לעובד מחו על דבריה של איילת שקד בדיון והדגישו כי הסכום המדובר בתזכיר החוק המוצע, 2,700 שקלים, לא יספיק למחייתם של העובדים. עוד הדגישו, כי מדובר בכספים השייכים לעובדים, אשר הופרשו מתוך שכרם. "אם לא די בכך, מתברר שהממשלה החליטה להחמיר את התזכיר שפורסם כך שסכום זה יינתן למבקשי המקלט כ'הלוואה' שאותה יצטרכו להחזיר בריבית. לא רק שכספם נגזל במסגרת חוק הפיקדון, אלא שכעת כספם שלהם יולווה להם, יוחזר בהמשך ובריבית… יש לבטל את חוק הפיקדון ולהחזיר להם את כספיהם עכשיו, ולהפסיק את ההתעמרות בהם. בכל הנוגע לצורך בידיים עובדות – יש לדאוג לשכר הולם ומתגמל בכל העבודות הנדרשות. זו הדרך הנכונה למציאות עובדים בכלל הענפים, ולשמירה עליהם".