אמיר גד (33), מורה לגיטרה וחבר בהרכב ג'אז, מתוסכל. כבר כמה שבועות שהוא לא יכול לצאת ולקנות לקה וצבע כדי להשלים את הגיטרה שסיים לבנות בחסות הסגר. בחודש האחרון הוא מנסר, משייף, מודד וחותך יותר מעשר שעות ביום, והוא מקווה בעבור כולם שהסגר יסתיים לפני שיסיים לבנות את הגיטרה הבאה.

אמיר גד. מוודא שהגיטרה ישרה וחלקה (תמונה באדיבות המצולם)

איך קרה שחצית את הקווים וממוזיקאי הפכת לנגר שבונה גיטרות?
"הייתי מגדיר את זה כתחביב. או יותר נכון, תחביב שיצא משליטה. אבל עדין תחביב. מהרגע הראשון שהתחלתי לעסוק בנגרות היה לי קול בתוך הראש שרצה לבנות גיטרה. בשלב מסוים, אני זוכר שלקחתי חתיכת עץ ואמרתי לעצמי: 'יאללה, למה לא לנסות לבנות איזה משהו שקשור לגיטרה', ומפה לשם, חתיכת העץ הפכה אחרי חצי שנה לגיטרה שלמה."

איפה בכלל לומדים כאלה דברים, ביוטיוב?
"ביוטיוב, בספרים, בפורומים באינטרנט. הרבה ניסוי וטעייה."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

באילו כלי עבודה אתה משתמש?
"כשהתחלתי לעסוק בנגרות התעניינתי בנגרות מסורתית; זו עבודה עם כלים ייחודיים וטכניקות מסורתיות שאיתם עבדו נגרים עד לפני מאה שנה. כשבניתי את הגיטרות השתמשתי בעיקר בכלים האלה."

כלי עבודה מסורתיים (צילום: אמיר גד, גרפיקה: אידאה)

כלומר, אתה בונה גיטרה עם סכין וגרזן?
"לא מאוד רחוק מזה. אני עובד עם מקצועים, מפסלות ומסורים מסוגים שונים."

כלי עבודה מסורתיים (צילום: אמיר גד, גרפיקה: אידאה)

איפה אתה משיג את כל הכלים שאתה משתמש בהם?
"הרבה כלים אני מוצא בשוק הפשפשים. אחת לכמה שבועות אני עושה סיבוב ומוצא איזה משהו שמבחינת המוכרים הוא ענתיקה. לפעמים מוצאים כלים בני 100 שנה."

כלי עבודה מסורתיים (צילום: אמיר גד, גרפיקה: אידאה)

שלב ראשון בבניית גיטרה: יישור העץ

"השלב הראשון הוא עיבוד העץ. את העץ אני מזמין מאירופה, הוא מיועד לכלי נגינה והוא מגיע גס וגולמי. כמעט אפשר לדמיין את הסנאים והציפורים שטיפסו עליו כשהיה עוד עץ ביער. קודם כל צריך להכין אותו שיהיה ראוי לעבודה והכי ישר וחלק שאפשר. זה דורש המון עבודה אינטנסיבית. יש המון מדידות ועבודה פיזית של שעות עד שבכלל מגיעים לחתיכה שאפשר להתחיל לעבוד איתה.

"כדי להכין את העץ אני משתמש במקצוע, שזה כלי שמטרתו ליישר משטחים. משתמשים בסדרה שונה של מקצועים באורכים שונים שלכל אחד מהם יש תפקיד שונה. בהתחלה צריך להוריד כמה שיותר חומר מיותר, אחר כך עוברים למקצוע יותר ארוך שאיתו מתחילים תהליך יישור, ואחריו מקצוע מאוד ארוך שאמור לאפשר יישור מוחלט ברמה של עשירית המילימטר. בסופו של דבר מקבלים קוביה."

שלב שני: יצירת תיבת התהודה

אמרת קוביה. מה עושים איתה, מנסרים ממנה צורה של גיטרה?
"לא בדיוק. קודם כל מנסרים את החלק הקדמי והאחורי של הגיטרה, ומשם יש הרבה עבודה על גילוף הקימורים. זה שלב מאוד חשוב שהדיוק בו קריטי. אחר כך אני מחבר קורות תומכות מתחת לחלק העליון של הגיטרה, הטופ, שלהן חשיבות כפולה: האחת מבנית – אם לא יהיה משהו שיתמוך במיתרים כל העסק יקרוס. והשנייה, שהיא גם המשמעותית יותר, היא שהטופ הוא זה שנותן את האופי של הצליל של הגיטרה. מה שמבדיל בין בונה אחד למשנהו, ובין גיטרה טובה יותר או פחות, זה האופן שבו בונים שונים מתכננים את קורות התמיכה האלה. יש על זה המון תאוריות ומחקרים."

(צילום: אמיר גד, גרפיקה: אידאה)

שלב שלישי: כיפוף הצדדים המעוגלים

"אחרי החלקים האלה, מנסרים את הצדדים של הגיטרה, שאותם מכופפים בהמשך. את הכיפוף עושים על ידי חימום ואדים. אני מרטיב את העץ במים ומחמם מוט מתכת לטמפרטורה של 500 מעלות. המפגש של המוט הרותח עם העץ הלח מאפשר לי לכופף את העץ לצורה שאני רוצה שהוא יקבל. לאחר מכן אני מכניס את הצדדים שכופפתי לתוך שבלונה שהכנתי, שם הם מתקררים, וככה מתקבעת הצורה שלהם."

(צילום: אמיר גד, גרפיקה: אידאה)

שלב רביעי: בניית הצוואר

"השלב הבא הוא בניית הצוואר. גם כאן נדרש דיוק. בשביל לבנות אותו כמו שצריך חזרתי לשיעורי המתמטיקה בחטיבת הביניים, ומי היה מאמין, השתמשתי הלכה למעשה במשפט פיתגורס. יצרתי את הצורה של הצוואר לפי מידות מקובלות, אבל את המידות הסופיות שלו קבעתי פשוט לפי איך שזה הרגיש לי נוח. זה היתרון בלהיות בונה שהוא גם נגן. אחר כך מגיע שלב הכנסת השריגים והמפתחות שאיתם מכוונים את המיתרים."

(צילום: אמיר גד, גרפיקה: אידאה)

שלב חמישי, שישי ושביעי: אלקטרוניקה, סט-אפ וצביעה

"בשביל שאפשר יהיה לחבר את הגיטרה למגבר מתקינים את הפיק אפים, אלמנט חשמלי שפועל על ידי מגנטים שקולטים את התנודה של המיתרים ומתרגמים אותם לאותות חשמל. כך למעשה מגבירים את הגיטרה. אגב, גם את זה הייתי צריך ללמוד לעשות. בהתחלה זה לא עבד, אבל אחרי כמה נסיונות יצא מצוין.

"כשהגיטרה גמורה, עושים לה סט-אפ כדי שהיא תשמע ותרגיש הכי נוחה לנגינה. זה דורש ליישר את השריגים ולוודא שהמיתרים בגובה אופטימלי. ולבסוף – צביעה ולקה, לגביהם יש לי עוד התלבטות. בגיטרה הקודמת השתמשתי בטכניקה של צביעה מדורגת ועכשיו אני שוקל לשמור על מראה סולידי יותר."

(צילום: אמיר גד, גרפיקה: אידאה)

דופקים על הגיטרה עד שמרוצים מהצליל

מה השלב הכי קשה בבנייה?
"בעבודה בעץ, במיוחד כשמשתמשים בכלים מסורתיים, עובדים לפעמים שבועיים רק על חלק אחד, וזה כל כך פיזי ומתיש שאי אפשר לעבוד ברציפות. בנוסף, יש קושי בעבודות הדיוק, ההשקעה בפרטים הקטנים היא זו שעושה את כל ההבדל בין גיטרה שנשמעת כמו גיטרה סבירה לגיטרה שמרגישה ונשמעת מצוין. אלה דברים קטנים שדורשים המון זמן והתעסקות."

מה מייחד את הגיטרה שבנית?
"זאת למעשה הגיטרה השלישית שבניתי. בגלל שיש לי כבר יותר ניסיון, בגיטרה הזאת ניסיתי להתמקד בנושא של הצליל. זה שלח אותי למחקר מעמיק של אקוסטיקה והנדסה. בונה גיטרות לא רק מרכיב גיטרה, יש לו חזון לגבי הצליל שיהיה לה. בגיטרות הראשונות שבניתי מאוד חסרו לי תדרים עמוקים, בסים. בגיטרה הזאת זו היתה המטרה וממש שברתי על זה את הראש. את הצליל המדויק שרציתי קיבלתי בין היתר על ידי נקישה על העץ בנקודות שונות של הגיטרה לאורך כל שלבי העבודה, בשביל לשמוע את הצליל שלה ולקבל רמז לאיך היא תשמע."

ההשקעה בפרטים הקטנים היא זו שעושה את כל ההבדל בין גיטרה שנשמעת כמו גיטרה סבירה לגיטרה שמרגישה ונשמעת מצוין. אלה דברים קטנים שדורשים המון זמן והתעסקות

כמה גיטרות יש לך?
"יש לי ארבע גיטרות שרכשתי ועוד שלוש שבניתי."

הן כולן אותו הדבר?
"כמורה וכנגן אני מתעסק בעיקר בג'אז. הגיטרה שמקובל לנגן עליה בג'אז היא גיטרת נפח. גיטרה שמנמנה כזו. יש להודות שכפרויקט בנייה ראשון זה לא היה הדבר הכי חכם לנסות לבנות, מכיוון שהיא נחשבת להכי מורכבת לבנייה מכל הגיטרות, אבל אם זה לא היה אתגר, זה לא היה מעניין אותי."

מה הופך אותה למורכבת?
"בגלל האופי המורכב של הקימורים. אופן הבנייה שלה יותר מזכיר בניית כלי מיתר כמו כינור או צ'לו."

כמה זמן לוקח לבנות גיטרה כזו?
"את הגיטרה הראשונה שלי בניתי במשך חצי שנה. עכשיו הקורונה קיצרה לי מאוד את זמן הבנייה. אני רגיל לבנות יומיים בשבוע. עכשיו אני בונה בין חמישה לשישה ימים בשבוע. הגיטרה שבניתי בשבועות האחרונים כמעט גמורה לחלוטין, השקעתי בה בין 200 ל-400 שעות."

נשמע שהסגר בא לך בטוב.
"מהבחינה הזאת אני לא מתלונן. בימים הקרובים אתחיל את העבודה על הגיטרה הרביעית, אבל אני מקווה בשביל כולם שלא אספיק להשלים אותה עד סוף הסגר."

את הצליל המדויק שרציתי קיבלתי בין היתר על ידי נקישה על העץ בנקודות שונות של הגיטרה לאורך כל שלבי העבודה, בשביל לשמוע את הצליל שלה ולקבל רמז לאיך היא תשמע

הנאה וסיפוק מכל המובנים

איך זה מרגיש לנגן על גיטרה שאתה בנית?
"ללא ספק יש פה חיבור רגשי. בגיטרה הראשונה שבניתי הרגשתי שכיף לנגן ושאני גאה שעשיתי את זה – אבל בסופו של יום הייתי מעדיף לנגן על אחת מהגיטרות הקנויות שיש לי. לעומת זאת, על הגיטרה שסיימתי לבנות עכשיו, אני מעדיף לנגן יותר מעל כל שאר הגיטרות שיש לי. מלבד החיבור הרגשי, היא באמת יותר טובה. יש הנאה וסיפוק מכל המובנים."

איפה אפשר יהיה לשמוע אותך מנגן בגיטרה הזאת אחרי שהקורונה תסתיים?
"יש לי הרכב שקוראים לו 'נערי הסווינג'. סווינג הוא תת ז'אנר של הג'אז שהיה מאוד פופולרי בשנות ה-30. בתוך תת הז'אנר הזה אנחנו מנגנים סגנון שנקרא ג'אז צועני."

זה כמו בלוז כנעני?
"לא בדיוק… זו מוזיקה שהתפתחה בצרפת בשנות ה-30 והייתה במשך תקופה סגנון הג'אז, שאינו אמריקאי, הפופולרי ביותר באירופה. הסגנון מזוהה עם המוזיקאי הצרפתי-צועני ג'אנגו ריינהארדט. אבל יש לומר שהיא הרבה יותר 'ג'אז' מ'צועני'."

סביר להניח שאתה וההרכב לא נפגשתם הרבה לחזרות בתקופה האחרונה.
"אנחנו מנסים פה ושם לעשות שיחות 'זום', ואפילו הקלטנו איזה קטע יחד והעלינו אותו לפייסבוק, כמיטב המסורת של האמנים היום."

אחרי אלטון ג'ון ועידן רייכל, גם נערי הסווינג מצטרפים לטרנד 🎸

תרומתנו הצנועה לימי הקורונה.

שיהיה חג שמח, בריאות, וסווינג! 🕺💃

*תודות לבר על העריכה*

פורסם על ידי ‏נערי הסווינג‏ ב- יום רביעי, 8 באפריל 2020