משבר הקורונה שינה באופן דרמטי את שגרת העבודה של הפיזיותרפיסטים. גם בימים כתיקונם העבודה קשה והשכר זעום, אך כעת מתמודדים המטפלים והמטפלות גם עם שעות עבודה ארוכות, מגע ישיר עם חולי קורונה ומחסור בתקנים שמשפיע על השכר. "המצב רע", מתאר אלי גבאי, ראש איגוד עובדי מקצועות הבריאות בהסתדרות, את מצבם של הפיזיותרפיסטים. "אנחנו פונים כל הזמן לאוצר, גם לפני הקורונה. עכשיו מצבנו רק נהיה קשה יותר ואין עם מי לדבר. תדמיינו שאדם עובד עכשיו 30% משרה עד 2,500 שקל. איך אנשים לא שומעים את הזעקה שלנו? אנחנו בחזית של החזית."

טיפול פיזיותרפי לחולה קורונה בבית החולים 'שערי צדק' (באדיבות בית החולים)

"נבחרת הקורונה" של בית החולים "שערי צדק": "אף אחד לא לקח חופש בחג"

ההבדל בין נשימה עצמאית לשימוש במכונת הנשמה אצל חולי קורונה עשוי להיות תלוי בטיפול של פיזיותרפיסט. כשעולה קושי חמור בנשימה אצל אחד מ-52 חולי הקורונה שמאושפזים בבית החולים שערי צדק, הפיזיותרפיסט נכנס לחדר המבודד במיגון מלא, עומד ממש מעל המיטה ומטפל בטכניקות של לחיצות, גלגול, טפיחות בחזה והזזת ידיים. אלו פעולות שפותחות את קנה הנשימה, מאווררות את הריאות, משחררות גזים כלואים, ומעלות את רמת החמצן בדם. חלק גדול מהמטופלים חלשים מאוד ועל כן דורש הטיפול מהפיזיותרפיסטים מאמץ פיזי רב. את התוצאות ניתן לראות בצילומי החזה של המטופלים בהם מוצגות תוצאותיו של טיפול שאורכו כשעתיים.

צילום חזה של חולה קורונה. משמאל – לפני הטיפול הפיזיותרפי, מימין – אחרי הטיפול (באדיבות בית החולים 'שערי צדק')

לדבריה של ורד הובר, מנהלת המחלקה לפיזיותרפיה בבית החולים "שערי צדק", התרגילים הנשימתיים שמלמדים המטפלים יכולים גם לשפר את מצבם הנפשי של המטופלים. היא מסבירה שרבים מהחולים סובלים מלחץ ומחרדה מעצם העובדה שחלו במחלה, מהקושי לנשום, ובשל ההפרדה מהמשפחה. לדבריה, תרגול נשימה רגועה ועמוקה יכול להפחית את חרדתם של המטופלים. מטופלי קורונה גם משתתפים בתרגילים קבוצתיים שמשאירים אותם בכושר גופני תפקודי במהלך האשפוז, שיכול להיות ארוך ומחליש.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

12 הפיזיותרפיסטים שהתנדבו לנבחרת הקורונה ב"שערי צדק" פועלים כחלק בלתי נפרד מהצוות הרפואי של שש "מחלקות הכתר", המטפלות בחולים, ומהווים גורם חיוני בדיונים על מצבם הנשימתי של המטופלים. "הצוות עובד מאוד מאוד קשה, אף אחד לא לקח חופש בחג. אני מאוד מודה לכל הצוות ולכל המחלקה על עבודה מסורה, קשה, ותומכת", אומרת הובר.

ורד הובר, מנהלת מחלקת הפיזיותרפיה בבית החולים 'שערי צדק'. "הצוות עובד מאוד מאוד קשה" (קרדיט: בית החולים 'שערי צדק')

בעתות שגרה, משתייכים הפיזיותרפיסטים לצוות של 30 מטפלים שעובדים בכל מחלקות בית החולים ומטפלים בחולים נשימתיים ושיקומיים, ומעבירים טיפול שמירת כושר תפקודי למאושפזים לתקופה ארוכה. הם גם מעניקים טיפולי חוץ קבוצתיים ופרטניים לנכי צה"ל, חולי ריאות, או כאלה שזקוקים לפיזיותרפיה של רצפת האגן ועוד.

בית החולים הגריאטרי "שמואל הרופא": "למטופלים קל מאוד להיכנס לדיכאון"

עבודתן של אלה בן נר חסון, נועה סלהוב, ושל 18 הפיזיותרפיסטים העובדים בבית החולים הגריאטרי "שמואל הרופא" בבאר יעקב, השתנתה באופן דרמטי בעקבות משבר הקורונה. עם תחילת ההתפרצות, הופסקו תהליכי השיקום של מטופלים, מחשש שידבקו בקורונה. לדבריהן, המטופלים שנשארו בבית החולים הם חולים שנמצאים במצב קשה במיוחד; כאלה שמשפחותיהם אינן מסוגלות לטפל בהם, או מטופלים שלא יכולים להתנייד בכוחות עצמם. הן מוסיפות שמכיוון שמהמטופלים נעזרים בשגרה בעובדות זרות שלא יכולות לטפל בהם, ומכיוון שבתי האבות לא מקבלים מטופלים חדשים, גדל מספר החולים השיקומיים הקשים שנשארים למשך פרק זמן ארוך בבית החולים.

זה פרדוקס. מצד אחד יש צורך לא ממומש בפיזיותרפיה. אדם יכול לחכות חודשים כדי לקבל את הטיפול שהוא צריך, ואין מספיק מטפלים בבתי החולים. ומצד שני אין תקנים. קופות החולים טוענות, ובצדק, שהן לא יכולות לייצר תקנים בלי מימון מהאוצר

תפקידן של הפיזיותרפיסטיות ב"שמואל הרופא" בימים אלה מורכב מעבודה פיזית קשה הכוללת הרמה וגלגול של חולים קשים, ומליווי המטופלים שנאסר על משפחותיהם לבקרם. "המטופלים מאוד בודדים ומאוד מחפשים את הקשר", מספרת סלהוב. "חלקם אפילו לא יכולים לתקשר בטלפון. אלו מטופלים שלפני הקורונה המשפחה שלהם ביקרה בכל יום. קל מאוד להיכנס לדיכאון. עצם זה שבכל יום אני ניגשת, מדברת, מטפלת ועושה איתם תרגולים, עוזר להם להרגיש קצת פחות בודדים."

"אני ממש מתחברת לעבודה בשיקום", אומרת בן נר חסון. "רואים ממש את ההתקדמות, אדם פתאום מצליח ללכת או להרים את עצמו לבד. זה חשוב ללוות אנשים ולעשות להם טוב בשנים האחרונות של חייהם."

אי-שיוויון בתקנים, אי-שיוויון בטיפול

למרות חיוניותם, מתארת נעמה קשת, מנהלת שירות הפיזיותרפיה ב"שמואל הרופא", קשיים באיוש בתי החולים במטפלים. בתי חולים גריאטריים זכאים ל-2.5 תקנים של פיזיותרפיסטים עבור כל 36 מטופלים, וזאת לעומת בתי החולים הכלליים שזכאים ל-4.5 תקנים עבור אותו מספר חולים. לטענת קשת, אי-השיוויון המתואר מייצר אי-שיוויון באיכות הטיפול שמקבלים המטופלים. "יש לי רק חצי שעה של מטפל לתת למטופלים שלי, כשבבית חולים כללי הוא היה מקבל טיפול של שעה. זה טיפול פחות טוב. ולמה? כי הוא כבר נתן את שנות העבודה שלו? זה לא מוסרי."

אלה בן נר חסון, פיזיותרפיסטית בבית החולים הגריאטרי 'שמואל הרופא' (באדיבות בית החולים)

לדבריה, גם השכר של המטפלים הוא "הנמוך במערכת הבריאות". היא מציינת שלמרות המסירות והזיקה לעבודה, חברי הצוות מתקשים לבחור להישאר בבית החולים הגריאטרי כאשר ביכולתם למצוא עבודה בתנאים נוחים יותר ובעבור שכר מתגמל יותר בקופות החולים ובבתי החולים הכלליים.

כדי להפחית את הסכנה שכל המטפלים ישלחו לבידוד, חולק הצוות ב"שמואל הרופא" לשני צוותים שלא פוגשים אחד את השני. בשונה מבשגרה, כל מטפל עובד רק שלושה ימים בשבוע ונאלץ לעבוד ימים ארוכים על מנת לעמוד בשעות העבודה וכדי ששכרו לא ייפגע. סלהוב, אם לשלושה ילדים מתחת לגיל 6, נאלצת לעבוד 12 שעות ביום. "כשצריך לטפל בילדים ולא מצליחים למלא את השעות בתוך הימים המצומצמים, יורדות לנו שעות מהחופשה. אנחנו ניתקע עם זה כשייגמרו לנו ימי החופשה," אומרת בן נר חסון.

העובדים כבר מותשים, והגל הגדול עוד לא הגיע

גם העתיד מטריד את צוות הפיזיותרפיה בבית החולים. "כשאנחנו מסתכלים קדימה, אנחנו מפחדים להסתכל על המספרים", אומרת קשת. היא צופה כי רבים מהמבוגרים שהחלימו מהנגיף יזדקקו לטיפול נשימתי מתמשך כדי להתמודד עם הנזקים שהשאירה המחלה בריאות, ולטיפול תפקודי כדי להתחזק אחרי הנשמה. "לקשישים שיחלימו אחרי הנשמה מחכה תהליך שיקומי מאוד ארוך ומסובך. ההנשמה פוגעת בכל המערכות," מסבירה קשת. "גם החולים הבינוניים ששוכבים במיטות לזמן ממושך, יצטרכו תהליך שיקום ארוך וקשה".

יש לי רק חצי שעה של מטפל לתת למטופלים שלי, כשבבית חולים כללי הוא היה מקבל טיפול של שעה. זה טיפול פחות טוב. ולמה? כי הוא כבר נתן את שנות העבודה שלו? זה לא מוסרי

קשת מוסיפה כי יחד עם הטיפול בחולי הקורונה שהבריאו, יתמודדו המטפלים גם עם חולים שנמנעו מלגשת לטיפול בבעיות רפואיות שאינן קשורות לנגיף והחמירו בשל הזמן שחלף. לדבריה, גל החולים הזה יצור בעיה למערך השיקומי.

"אנחנו יודעים שאין מספיק מיטות שיקום בארץ. בטח לא מספיק מיטות גריאטריות. המטופלים האלה יצטרכו לבוא אלינו ואני מקווה שיהיה מספיק מקום. אני מקווה שהצוותים שלי יחזיקו מעמד בלעבוד 12 שעות ביום כי הם כבר מותשים והגל הגדול עוד לא הגיע. ביום שאחרי אני רואה אותנו, עדיין עם מסכות כמובן, מוצפים במטופלים ששכבו המון זמן ובמטופלות קשישות שיושבות כבר חודש בכורסה ללא טיפול בית."

מטפלים בקהילה: מתעקשים על המפגש עם המטופלים וחיים ממשכורת מצומצמת

בטיפול בקהילה פוגש מקצוע הפיזיותרפיה אתגר חדש: מפגש בין מטפל ומטופל, המהווה חלק בסיסי במקצוע הפיזיותרפיה, המבוססת על מגע, בימים בהם הציבור כולו נדרש לריחוק פיזי. יוסף סוננבליק, מנהל מכון הפיזיותרפיה של קופת חולים "מאוחדת" בבית שמש, מסביר כי במכון החליטו להתעקש על המפגש עם המטופלים, גם אלה שבקבוצות סיכון, וזאת בעזרת ביקורי בית שעורכים המטפלים.

"אנחנו דואגים למיגון מבחינת המטפל והמטופל", הוא מספר. בנוסף, החל המכון להציע טיפולי תרגילים פרטניים וקבוצתיים מקוונים. "אנחנו מסבירים את הטיפולים ומתרגלים אותם בווידאו. זה מאפשר גם את המשך הטיפול וגם מפגש אנושי עבור המטופל". הוא מוסיף כי למטופלים שמתקשים עם הטכנולוגיה, מציעה "מאוחדת" תמיכה טכנית כדי לאפשר לכל מטופל לקחת חלק בטיפולים.

יוסף סוננבליק, מנהל מכון הפיזיותרפיה של קופת חולים 'מאוחדת' בבית שמש. "אנחנו מסבירים את הטיפולים ומתרגלים אותם בווידאו" (באדיבות המצולם)

גם סוננבליק מתאר את הקשיים הכלכליים איתם מתמודד צוות המטפלים. לדבריו, מרבית העובדים מועסקים במכון בפחות מחצי משרה ומשלימים הכנסה בשוק הפרטי. כעת כשהשוק הפרטי מנוע מלפעול, נאלצים המטפלים לחיות ממשכורת מצומצמת במיוחד ללא הזכאות לדמי אבטלה.

לדבריו של אלי גבאי, ראש איגוד עובדי מקצועות הבריאות, הקושי של המטפלים להשתכר ברמה סבירה פוגש גם את המחסור בתקנים. "זה פרדוקס. מצד אחד יש צורך לא ממומש בפיזיותרפיה. אדם יכול לחכות חודשים כדי לקבל את הטיפול שהוא צריך, ואין מספיק מטפלים בבתי החולים. ומצד שני אין תקנים. קופות החולים טוענות, ובצדק, שהן לא יכולות לייצר תקנים בלי מימון מהאוצר".

באשר לתקינה של פיזיותרפיסטים בבתי החולים, אישר משרד הבריאות דו"ח שיצא ב-2019 על ידי הוועדה לשיפור הטיפול במערך האשפוז הפנימי, שממליץ על תקינה של פיזיותרפיסט אחד במשרה מלאה עבור כל מחלקה פנימית, אך לטענתו של גבאי, הנוהל הזה עוד לא יצא לפועל.