בשנת 1940 היה העולם אפל במיוחד: צבא גרמניה הנאצית שטף את אירופה, ארצות הברית ורוסיה היו רחוקות מלהשתתף במלחמה, ונטל המלחמה כולו נפל על כתפיה של בריטניה המבודדת, שפינתה את כוחותיה האחרונים מאירופה במבצע דנקרק. לצד הצורך לגבש אסטרטגיה צבאית, עמדה הממלכה בפני אתגר כלכלי אדיר: איך מדינה של 40 מיליון איש יכולה לשאת על כתפיה מלחמה בגרמניה הנאצית האדירה? באותה תקופה כתב ג'ון מיינד קיינס, אחד הכלכלנים הגדולים של המאה ה-20, סדרת מאמרים שהפכו לספרון קצר – "כיצד לשלם את המלחמה?"

איך לשלם על המלחמה – עטיפת החוברת שפרסם ג'ון מיינרד קיינס (מתוך ויקימדיה)

למרות השונות בין ישראל 2020 שנאבקת בקורונה, לבריטניה של 1940 שנלחמה בנאצים, כמה מההגיונות שהציע קיינס יכולים להתגלות כשימושיים גם עכשיו.

בריטניה של מלחמת העולם השנייה נדרשה להפנות חלק ניכר מהמשאבים שלהם לקיום "מכונת המלחמה". על רקע זה חשש קיינס בעיקר מעליית מחירים (אינפלציה), הרלוונטית פחות למציאות הישראלית, בה האינפלציה אפסית יותר מעשור. הפעילות היצרנית הוגבלה ולא יכלה להתרחב משמעותית, והמשוואה לפיה עבודה קשה יכולה להביא לעלייה ברמת החיים לא הייתה תקפה. למרות זאת, קיינס היה בטוח שבאמצעות מספר עקרנות לניהול המשבר, בריטניה יכולה להביס את גרמניה, ולסיים את המלחמה ללא מיתון, ועם רמות אי שוויון נמוכות יותר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

  1. דרושה: תכנית ברורה, מהירה ואמיצה

בזמן שקיינס פרסם את הצעותיו, הממשלה הבריטית עדיין לא פרסמה תכנית כלכלית מקיפה להתמודדות עם המלחמה בגרמניה. בספר קיינס קורא לממשלה לאמץ "תכנית בהירה", גם אם לא תקבל את כל הצעותיו, במטרה לתת וודאות לציבור ולמשק, דבר שהוא הגדיר כחיוני לצליחת המלחמה. "בקרב כוחות הביטחון מכירים בעובדה שהדרך להביא לסיום כמה שיותר מהיר של המלחמה היא לתכנן לטווח הארוך. תהיה זו טעות לפעול על פי הנחות שונות כשהדבר נוגע למדיניות הכלכלית – דבר שאנחנו עושים כעת. בחזית הכלכלית חסרים לנו לא רק משאבים, אלא גם בהירות מחשבה ואומץ", הוא כתב.

את תכניתו שלו פרסם קיינס באנגלית פשוטה ובשפה מובנת גם לאנשים ללא השכלה כלכלית מוקדמת. מעבר לכך – לתכנית יש הגיונות בסיסיים ברורים, והגיון מארגן קוהרנטי.

תכנית ברורה ואמיצה? ראש הממשלה בנימין נתניהו מציג הנחיות כלכליות, 16 למרץ 2020 (יונתן זינדל / פלאש 90)

חודש לתוך הקורונה, ממשלת ישראל עדיין לא פרסמה תכנית מקיפה להתמודדות עם המשבר בטווח הארוך, כולל תכנית יציאה והתאוששות. העובדה שעד היום הממשלה התמהמהה עם קבלת החלטות על סיוע לעסקים, ופרסמה את החלטותיה בנפרד ולא כחלק מתכנית שלמה, פוגעת ביכולת העמידה של המשק הישראלי. פרסום תכנית ברורה, שמתייחסת גם לתקופת משבר הקורונה וגם להיחלצות ממנה בטווח הארוך, עשויה להעניק לעסקים בישראל יכולת לתכנן את צעדיהם, ולסייע לשמור על כמה שיותר מקומות עבודה ביום שאחרי.

  1. לחלק את המשבר לחלקים – ולחשוב על כוח הקנייה

קיינס הציע להסתכל על ניהול המשק דרך שני שלבים – עד לסיום המלחמה, ולאחריה.

בזמן המלחמה כושר הייצור מוגבל, וביקוש גבוה יכול להביא רק לעליית מחירים. לכן קיינס הציע מעין 'השוואת שכר' זמנית – הטלת חיסכון חובה על משכורות עובדים, ומדיניות נדיבה של מענקי השלמת הכנסה למי שהכנסתו לא מגיעה למינימום שקבעה הממשלה. אותם החסכונות היו מיועדים להשתחרר רק אחרי המלחמה, אז הממשלה תחזיר לעובדים את הכסף שחסכו.

העיקרון מאחורי המדיניות הזו הוא ניהול חכם של הביקושים: בחלק הראשון של המשבר, שבו המשק נמצא תחת לחץ המלחמה, המדינה תדאג שלכל אזרחיה יש יכולת להתקיים בכבוד, ותמנע במקביל עליות מחירים דרמטיות שיפגעו בחלשים ביותר. לעומת זאת, בשלב השני, לאחר שגרמניה תובס, מיליוני חיילים יחזרו מהחזית ויהפכו למובטלים. בשלב הזה תידרש דווקא המרצה של המשק, כדי לעודד תעסוקה מלאה, והממשלה תמריץ את הכלכלה על ידי השקעה מתקציבה, ועל ידי שחרור אותם חסכונות, שיאפשרו לציבור להוציא כספים רבים בזמן קצר במשק.

שינויים בכוח הקנייה. שוק בעיר רמלה. לפני מגפת הקורונה, ובמהלכה. (צילום: משה שי / יוסי אלוני / פלאש90 / גרפיקה: אידאה)

קשה לחשוב על מנגנון דומה בישראל של הקורונה, אבל את ההיגיון הבסיסי בהחלט ניתן לשכפל: יש לדאוג לביטחון כלכלי בסיסי לאנשים כל עוד הכלכלה נמצאת בהקפאה, כך שיוכלו לעמוד בהוראות הסגר ולתרום את חלקם ככל שידרשו. בהמשך, ובצמוד לתכנית היציאה – יש לדאוג שלאנשים יהיה כסף בכיסים כדי להחיות מחדש הכלכלה.

  1. משבר הוא גם הזדמנות להפחית אי שוויון

קיינס היה מייצג מושלם של האליטות הבריטיות של תקופתו. לכן, מפתיעה עמדתו הנחרצת לפיה גם בזמן המלחמה הקשה ביותר בתולדותיה, על בריטניה לאמץ מדיניות שמגבירה שוויון חברתי כלכלי. "אומץ וגמישות מחשבתית יידרשו ממנהיגי האומה כדי לזמן, מתוך העייפות והבלבול של המלחמה…הזדמנות לנוע קדימה, רחוק יותר מאי פעם, לעבר הפחתת אי השוויון", הוא כתב.

התכנית להגברת השוויון הכלכלי באמצעות המדיניות הכלכלית של המלחמה הייתה מורכבת מארבעה מרכיבים: מדיניות רווחה נדיבה שתדאג שאף אחד לא יפול לעוני, העלאת מס ההכנסה באופן פרוגרסיבי עם מס שולי של כ-90% במדרגה הגבוהה ביותר, תכנית חיסכון שתשתחרר לאחר סיום המלחמה, ומס על ההון.

תכניתו של קיינס הייתה שאת כספי החיסכון שיוטל על הציבור להשקיע באג"ח ממשלתית, בזמן המלחמה, תשקיע המדינה במימון המאבק בנאצים. לאחר המלחמה, כשיגיע הזמן להחזיר את הכספים לעובדים, המדינה תעשה זאת על ידי הטלת מס על הון והכנסות הון, כך שלמעשה אותם חסכונות ימומנו על ידי צבירת ההון העודפת של העשירים.

בישראל של הקורונה נראה שאנחנו מתקרבים למציאות הפוכה. השחיקה של הכנסות העובדים כתוצאה מפיצוי דל של המדינה, יחד עם עידוד נטילת הלוואות כדי לצלוח את המשבר מביאה דווקא להעמקת אי השוויון. טבעו של משבר מסוג זה הוא לחזק מציאות בה החזק שורד, והחלש נזרק. עד כה לא הציגה ממשלת ישראל צעדים שתוקפים הגיון זה בצורה ברורה.

  1. המדינה מנהלת את האירוע, ולא השוק

קיינס היה כלכלן ליברלי, שהאמין לחלוטין בכוחו של השוק החופשי ככלי המרכזי לניהול המשק, אבל הכיר גם במגבלות השוק. הוא טען שללא הכוונה מצד המדינה, השוק החופשי עלול להביא את בריטניה למשבר כלכלי וחברתי חמור. לכן, קיינס ראה את המדינה כגוף האחראי להכוונה של המשק בתקופת משבר, באופן רציונלי ומתוכנן. "לאחר שנחליט כמה משאבים להפנות לצריכה אזרחית, נצטרך לקבל החלטות קשות לגבי אופן חלוקתם של אותם המשאבים באופן הרציונלי והחכם ביותר", הוא כתב.

תכניתו עוררה התנגדות עזה בקרב תומכי השוק החופשי של זמנו, שראו בהעלאות המיסים, הטלות חובת החיסכון ומנגנוני פיקוח על המחירים שהציע, התערבות בוטה של המדינה בשוק החופשי. קיינס הבין שאם הממשלה תימנע מפעולה, המשק הבריטי עלול לעמוד בפני אסון.

הצעותיו של קיינס נובעות מנקודה זו בדיוק – בזמן משבר, הממשלה צריכה להיכנס לתמונה ולנהל את המשק באופן הטוב ביותר בעבור אזרחיה, ולא להשאיר את תוצאות המשבר ליד המקרה של השוק החופשי. את קיינס, יחד עם כלכלנים רבים אחרים של תקופתו, רדף הזיכרון של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה, שרמות אי השוויון הבוטות שבה הניחו את הקרקע לעליית הנאצים לשלטון. הוא גרס שבזמן משבר המדינה צריכה לקחת את ההגה לידיים, ולדאוג לכך שהמשק מתנהל בצורה האפקטיבית והטובה ביותר בעבור אזרחיה.

  1. האומץ לשנות מדיניות כלכלית

זמני משבר הם זמני מבחן להנהגה. קיינס עמד על זה שההנהגה הכלכלית של בריטניה, גם זו במשרד האוצר וגם הנהגת איגודי העובדים, יכירו בצורך לאמץ מדיניות כלכלית מהפכנית שתוכל להתמודד עם אתגרי השעה. המלחמה בנאצים דרשה מבריטניה הקצאת משאבים בקנה מידה חסר תקדים, ויכולתה של בריטניה לצלוח את האתגר היה תלוי באומץ של המנהיגים "לנסות כלים כלכליים שטרם נוסו" .

מה הוא היה אומר? קיינס צילום: National Portrait Gallery: NPG x19133

משבר הקורונה מזמן אתגר דומה להנהגה הכלכלית בישראל. בפעם הראשונה חלקים גדולים מהמשק מושבתים, ויקרסו ללא  סיוע מצד המדינה. מיליון עובדים בישראל נמצאים בבית, מסתמכים על דמי אבטלה, לא יודעים איך ישרדו את תקופת המשבר ורבים מהם כלל לא בטוחים שיהיה להם מקום עבודה לחזור אליו בסיום המשבר. זהו בדיוק הזמן לאמץ צעדים כלכליים שלא נוסו בעבר, ולגלות אומץ ומנהיגות כלכלית בתקופה קשה.