רחובות המסחר לא התמלאו היום (ראשון) בקונים, וזאת למרות ההקלות החדשות שאישרה אתמול הממשלה. יתכן וזה החשש מהדבקות במחלה שהשאיר את הקונים בבית ויתכן שהמצב הכלכלי מוריד לאנשים את החשק לצאת לקניות, אך על פי העדויות מהשטח – השגרה עוד רחוקה. גם התחבורה לא חזרה לשגרה: הבוקר דווחו עומסים בתחבורה הציבורית, שרק מחר תוכפל ותגיע ל-50% מפעילותה הרגילה. כך או כך, בעלי העסקים שכן החליטו לפתוח מתקשים לראות את האור בקצה המנהרה.

בשגרה רחוב הרצל בשכונת הדר בחיפה הוא רחוב מסחרי הומה מהסוג שאפיין את ישראל של לפני המצאת הקניונים ומרכזי הביג. הבוקר, למרות שהוסרו חלק מההגבלות, הוא לא נראה שונה מהשבועות הקודמים. מעט מאוד מהעסקים נפתחו, והתנועה על המדרכות שבדרך כלל עמוסות באנשים מאוד דלילה. מפעם לפעם עוברת ברחוב ניידת משטרה עם אורות דולקים וסירנות, כנראה כדי להראות נוכחות ולדרבן את המעטים שיצאו מביתם לשמור על הנחיות החירום. תחושת החירום לא עוזרת לשיקום הפעילות המסחרי ובעיקר מרחיקה לקוחות.

בפינת הרחוב יושב משה ג'פרי לונדון, צייר בן 61 המוכר לאנשי שכונת הדר הותיקים מגלריה מוזס.

"אין שום פעילות": ג'פרי לונדון ביום ראשון להקלות בסגר בשכונת הדר (צילום: ארז רביב)

"מאוד קשה כלכלית בסגר, אין שום פעילות" הוא אומר. "בשגרה אני מוכר את התמונות בחנות שהיא גם גלריה לתמונות וגם חנות בגדים, עכשיו אסור לפתוח חנויות בגדים אז אני עדיין לא פתוח ללקוחות. בינתיים רק חזרתי לצייר פה ברחוב. אתה רואה אותי עובד עם המסיכה".

אם בעסקים טיימינג הוא עניין קריטי, אין ספק ששרון פספס ובגדול. רק לפני חודשיים הוא פתח דוכן סנדוויצ'ים ברחוב. עכשיו הוא לא זכאי לקבל שום פיצוי מהמדינה כי הדוכן שלו חדש ולא עומד בקריטריונים. בחודש האחרון לא הייתה לו עבודה בכלל, וגם את השכירות שילם במלואה.

עשרה אנשים מהבוקר. דוכן סנדוויצ'ים בשכונת הדר (צילום: ארז רביב)

"המצב היום חלש מאוד, הגיעו פחות מ-10 לקוחות". הוא אומר ולא מסתיר את הכעס שיש לו על מקבלי ההחלטות: "יש לדבר על עזרה לעסקים קטנים ויש לעשות. לא נכון להפלות עסק חדש שהוא עסק כמו השאר. משלם את המסים וצריך לקבל גם בחזרה".

אלדר בוקובזה (46) הוא בעליהן של כמה חנויות בסביבה. הראשונה שפתח, פועלת כבר 20 שנה ברחוב החלוץ. "ב-15 לחודש סגרתי שתי חנויות למכשירי כתיבה וכלי בית. רק את החנות לחומרי ניקוי השארתי פתוחה כי היא נחשבה לעסק חיוני. האמת היא שגם שם כל החודש הזה כמעט ולא היו לקוחות. היום קצת התעורר". בוקובזה הגיש את המסמכים כדי לקבל פיצוי מהמדינה "אני זכאי ל-70% מהרווחים לפי הדיווחים שהגשתי ב-2018. הגעתי ל-4,600 ש"ח, לא יותר".

"היום קצת התעורר": חנות חומרי ניקוי וכלי בית של אלדר בוקובזה (צילום: ארז רביב)

"היה נכון לעשות הקפאת מצב – אחד לא משלם לשני," מסביר בוקובזה את הפתרון שלדעתו היו צריכים ליישם עם פרוץ המשבר "הרי הבעיה של העסק זה לא השכירות או החשמל, אלא צ'קים של ספקים של עשרות אלפי שקלים בחודש. עסק לא עובד על מזומן. אנחנו משלמים היום על סחורה של לפני חודשיים והתזרים על אפס. אם הייתה הקפאה הספק לא מפקיד את הצ'ק מבעל החנות אז בעל החנות לא היה בלחץ. אחרי שכל זה ייגמר, מאותו רגע דוחים את כל הצ'קים חודשיים קדימה, נותנים לכולם להתאושש וככה אפשר לצאת מהמשבר".

תל אביב: גם הרשתות הגדולות צריכות זמן להתאושש

המצב באזור המרכז לא שונה בהרבה מזה שבחיפה. במרכז המסחרי הקטן של קרית שלום שבדרום תל אביב, רק המכולת השכונתית נפתחה. האטליז, חנות החיות, המאפייה ושאר החנויות נותרו סגורות. המוסכים שמפוזרים לאורך רחוב קיבוץ גלויות היו ריקים מלקוחות וחנויות החשמל ועיצוב הבית נותרו סגורות. אפשר היה לצפות שדווקא החנויות הגדולות אלו ששייכות לרשתות, יפתחו ברגע שיתאפשר להן. סבכת הברזל הסגורה על דלתות סניף א.ל.מ. העידה שגם הרשתות הגדולות צריכות זמן להתאושש. ייתכן ומישהו עשה את החשבון והבין שפשוט לא ישתלם לפתוח את החנות תחת ההגבלות.

בשדרות קוגל בחולון יש מרכז מסחרי קטן וחנות גדולה של KSP  במרכזו. למרות שעל פי התקנות גם חנויות מחשבים ומעבדות סלולר מותר לפתוח, החנות סגורה. לידה עומדת פתוחה חנות כלי בית קטנה. קונים לא נראו שם, אבל בתוך החנות ישב ילד כבן עשר שניסה להתחבר לשיעור זום עם המורה. "אישתי עובדת ואין לי סידור אחר בשבילו" אומר בעל החנות שסירב להזדהות "יש לי עובד אחד ולא הזמנתי אותו היום לחנות. אין לי מה לעשות אתו פה. אין קונים. אני חושב שנסגור להיום וננסה שוב מחר".​