בירכא, מועצה מקומית עם 17 אלף תושבים בכ-4,400 משקי בית, יש תנועה של כ-40 אלף קונים במהלך שבוע רגיל, שזה בחישוב שנתי קרוב ל-2 מיליון. בימים כתיקונם, עורק התחבורה הראשי של המועצה, והיחיד בעצם, עמוס מדי יום, אבל מי שייסע שם עכשיו, ימי משבר הקורונה, יצליח לעבור מחלק אחד של היישוב לחלק שני בצורה חלקה. אפשר במידה מסוימת להשוות את הפעילות הכלכלית של ירכא לאילת, המבוססת על ענף התיירות. הלכה התיירות, הלכה העיר.

יו"ר הוועדה הקרואה, אלי רגב | "התושבים נשמעים להנחיות"

"יש פגיעה ייחודית בירכא שמתבססת על האזור המסחרי הזה", אומר ל'דבר' אלי רגב, יו"ר הוועדה הקרואה של ירכא מאז חודש דצמבר האחרון. לדבריו, הקורונה משפיעה רבות על ההיבטים הכלכליים והמסחריים של היישוב, אבל לא רק, "אלא מכל הבחינות. כל החיים סובבים סביב העניין הזה". דווקא מההיבט העסקי מדגיש רגב כי הפגיעה אינה רחבה, מאחר ואת מרבית העסקים בכפר מחזיקים מעט אנשים יחסית והיתר שכירים שעבורם יש מנגנון סיוע מעט יותר מאפשר.

בירכא יש נכון להיום חולה אחד שנדבק בהתפרצות בדיר אל אסד, ולדברי יו"ר הוועדה הקרואה רגב יש אנשים ספורים שצריכים להיות בבידוד. "דיברתי עם הנדבק כבר למחרת, הסברתי לו את המצב ודאגתי שיתפנה להחלמה מחוץ לכפר". בתשובה לשאלה איך הוא מסביר את המספרים הנמוכים ,אומר רגב כי התשובה היא קודם כל שהתושבים נשמעים להנחיות.

במועצה חוששים בכל זאת מהאפשרות שהתושבים יצטרכו להיות תחת סגר בשל התפרצות הנגיף, וכבר עכשיו נשמעת דרישה מצד תושבי הכפר לסגור את עורק התנועה בו עוברים תושבי כפרים מכיוון מזרח לכיוון כביש 70. בינתיים ערוכים עובדי המועצה, המתוגברים בכ-90 קצינים בפנסיה ומתנדבים. הללו מופעלים באירועים שונים כמו לוויות. במידה ויהיה צורך לעשות סגר, מיועדים לעזור עם המחסומים וויסות וכיוון התנועה.

אלי רגב, יו"ר הוועדה הקרואה בירכא (ללא קרדיט)

ג'סי כנען, בעלי מתחם 'מיי בייבי' | "בממשלה מבטיחים סיוע ולא נותנים"

ג'סי כנען, הבעלים של מתחמי הקמעונאות, "מיי בייבי" המצליח מאוד למוצרי תינוקות ובצמוד אליו "טרמינל 2", עמד לחנוך בחג הפסח מתחם אטרקציות עם לונה פארק, החלקה על הקרח ועוד שהושקעו בו מיליוני שקלים ושנועד למשוך לקוחות למתחמי הקניות. כנען נאלץ עכשיו לשאת בהוצאות ללא תשואה והוציא לחל"ת למעלה מ-500 עובדים. "יש לי פגיעה כלכלית והממשלה צריכה לתמוך. אין היגיון שהממשלה מבטיחים ולא נותנים. אנחנו משלמים מיסים וביטוח לאומי כל השנים אז הגיע הזמן שהמדינה תיתן משהו שהוא הגיוני. אנחנו לא מבקשים טובה. אני לא אומר שלא עשו מהלכים במדינה. הם כן הקפיאו ואתה לא משלם מע"מ, לא משלם ביטוח לאומי, דחו הוצאות חשמל וארנונה אתה לא משלם, לזה יש גיבוי. יש לזה השפעה שבתור בעל עסק אתה לא משלם הוצאות. אבל באופן אישי, במתחם אחר, אני משכיר להרבה עסקים שגם עצרו ואני לא יכול לבקש מהם כסף כי אין מה לבקש. גם הבנקים דחו תשלומים, לא לכולם, אבל ללקוחות טובים הם דחו אבל מהמדינה לא קיבלנו. המדינה אמרה מיליארדים, הכל טוב ויפה אבל שום דבר לא נכנס בפועל".

יש לי פגיעה כלכלית והממשלה צריכה לתמוך. אין היגיון שהממשלה מבטיחים ולא נותנים. אנחנו משלמים מיסים וביטוח לאומי כל השנים אז הגיע הזמן שהמדינה תיתן משהו שהוא הגיוני. אנחנו לא מבקשים טובה

אמרו מתי ייכנס?
"אמרו 'אנחנו בתחילת החודש', 'אנחנו נעדכן', 'כרגע אין ממשלה ואנחנו רוצים להעביר תקציב'. הבטיחו הלוואות בערבות המדינה ועד שנותנים. זה לא שאתה מגיש ומקבל במקום".

בשנה שעברה, כ-1.5 מיליון לקוחות ביקרו במתחמים של כנען והשנה נעשו ההכנות להגדיל את כמות הלקוחות ל-2 מיליון. לדבריו, התחרות שהוא מנהל היא מול רכישות המוצרים אונליי,ן וזו הסיבה שהשקיע מיליונים באטרקציות של המתחם לצד פלטפורמה אונליין שהיום איכשהו מאפשרת שחלק מהעסק יעבוד. "למזלי יש לי פלטפורמה של אונליין ולפחות יש הכנסה, אבל עדיין זה לא מכסה את מה שהיה בשוטף. האטרקציות לדוגמה, גם אם נחזור, המתחמים של פארק השעשועים והבאולינג ושאר האטרקציות, הכל יהיה מושבת".

ביקור בירכא במסגרת "כפר ביקרתם". ארכיון (צילום: דבר ראשון).

אתה מודאג?
"מי שלא מודאג לא מבין. אנחנו צריכים להיות זהירים ויעילים. כרגע אני מקצץ הכל. עושה שיעורי בית כל יום. אני אופטימי וגם פסימי. אני קודם כל אופטימי ומאמין שיחלוף אבל מתי? אני לא מתנבא ואומר שבקרוב ובהדרגה. הדאגה שלי שנחזור לעבוד והתקווה שלי שנהיה בריאים קודם כל. זה הכי חשוב. אני מחכה באמת שהמדינה תגיש תכנית. אני מודאג שמתחם הקמעונאות יפתח ואז יגידו לי את שאת האטרקציות אני לא יכול לפתוח. כמה תכניות עשינו לחגים? פסח נגמר, חג יתרו של הדרוזים ב-25 באפריל בוטל, אחרי זה יש רמדאן. אני בפגיעה כלכלית חבל על הזמן. אצלנו במדינה מדברים ולא עושים ואני מצפה באמת שתהיה ממשלה ויכריזו על תכניות לתמיכה בעסקים כל אחד והסדר גודל שלו ועל-פי הפגיעה שלו".

פייסל עטאלה, בעלי 'הטסט בירכא' | "הוצאתי לחל"ת מעל 40 עובדים, לא יודע מתי נחזור"

המוסך המפורסם 'הטסט בירכא' הוסב בשבוע שעבר למתחם 'דרייב אין' של בדיקות קורונה מטעם מד"א. הבעלים, פייסל עטאלה, לא היה חייב לסגור את העסק אבל קיבל החלטה מהירה לסגור את המקום לרגל שיפוצים מתוך ההבנה שאנשים מפחדים לצאת מהבתים וגם ככה יהיה מיעוט לקוחות. "אנחנו לא עובדים עכשיו. עושים הכנות, שיפוצים. אני יכול לקבל עכשיו אבל אני הולך לפי ההמלצה של משרד התחבורה ואיגוד מכוני הרישוי לא לעבוד. רוב מכוני הרישוי בארץ סגורים עכשיו. ביום רגיל מגיעים לפה 200 לקוחות. יש יתרון שמשרד התחבורה נתן ארכה לשלושים יום לכל המכוניות בארץ עד לאמצע באפריל. הוצאתי לחל"ת מעל 40 עובדים. חלק מהעובדים עבדו חלק מחודש מרץ. כל אלה שיצאו לחל"ת כולם נרשמו בלשכת התעסוקה. אנחנו לא יודעים מתי נחזור. אני מקווה שלא נגיע למצב שלא תהיה עבודה זמן ממושך אבל הבריאות היא מעל הכל. אני אופטימי שזה ייגמר תוך תקופה קצרה. מקווים לחזור לשגרה מהר ושאלוהים ישלח בריאות ופרנסה לכולם".

פייסל עטאלה, הבעלים של "הטסט בירכא" (צלום: שי ניר)

ואאיל חאג', מנהל החינוך הבלתי פורמלי | מוביל את המתנדבים וחלוקת המזון

בינתיים "בית העם", היכל הנמצא בבניין המועצה, הוסב למרכז לוגיסטי לחלוקה של חבילות מזון ותרומות למאותרי רווחה ואוכלוסיית הזקנים. "יש חוסן חברתי וערבות הדדית. הכפר התגייס. יש אחווה. קשה לתאר את זה במילים. הביאו גם בתרומה ציוד במאות אלפי שקלים", אומר ואאיל חאג' (42), מנהל החינוך הבלתי פורמלי ומנחה במשרד החינוך בשגרה, מנצח על פעולת המתנדבים וחלוקת התרומות. "אספנו ערכות מזון לנזקקים, קשישים, ילדים יתומים ומחלקים אותן. מעל ל-300 משפחות מאותרות רווחה, גם כאלה שפיטרו אותם והם מפרנס יחיד".

המרכז הלוגיסטי להכנת אריזות מזון ב'בית העם' בירכא (צילום: אולפת מועדי)

איך אתם מגיעים לכולם?
"הגענו אליהם דרך הרווחה, וגם התושבים מכירים אחד את השני מפה לאוזן. יש גם כאלה שפנו אלינו באופן אישי". בפעילות הסיוע מתנדבים בני נוער, מד"צים, מנהיגות צעירה, תנועות נוער ומתנדבי שנת שירות של ארגון "לתת" ו"אחרי" ובנות שירות לאומי. "אנחנו מקפידים שיהיו 10 מתנדבים בכל משמרת וחילקנו לשלוש משמרות כי יש הרבה מתנדבים שהביעו עניין. חילקנו את התעסוקה כדי שכולם ישתתפו ושאף אחד לא ישב בבית. ישנן עוד משימות כמו שמירה על קשר מרחוק גם בטלפון וגם בזום".

אולפת מועדי (צלום: שי ניר)

אולפת מועדי, עובדת חינוך בלתי פורמלי ורווחה | "זו שליחות בשבילי"

"זה חשוב לי בגלל האנשים", אומרת אולפת מועדי (42), עובדת חינוך בלתי פורמלי ורווחה ומדריכה במועדונית, ומוסיפה כי יש אנשים שאין להם והם צריכים את המוצרים האלה והם במצוקה שאין כסף ואין עבודה. "זה שליחות בשבילי. בתחילת המשבר קיבלתי שיחת טלפון להצטרף לפרוייקט הזה, אמרתי 'בכיף!' והתחלנו".

היה קשה לגייס את שאר המתנדבים?
"לא. גם לא צריך להסביר לבני הנוער למה הם צריכים לעשות את זה. זה ברור לכולם העבודה שצריך לעזור ולהתנדב. הם גם עשו סרטון".