אירוע ייחודי לציון יום השואה במגזר הערבי יתקיים הערב (שני) באמצעות אפליקציית 'זום' – "זיכרון בסלון" ערבי. העמותה המארגנת את אירועי 'זיכרון בסלון' תכננה לקיים השנה 20 אירועים בעקבות הביקוש והצלחת האירוע בשנה שעברה. בשל משבר הקורונה ייערך האירוע בזום, ובמהלכו תוקרא עדות מתורגמת לערבית, ולאחר מכן ייערך שיח משותף בנושא השואה בזווית של ערביי ישראל כמיעוטים.

הזמנה לאירוע זיכרון בסלון בזום (באדיבות עמותת 'ביחד ערבים זה לזה')

עמותת "ביחד ערבים זה לזה”, עמותה חברתית ערבית-ישראלית, יזמה יחד עם עמותת "זיכרון בסלון" אירוע של עדות ושיח בכפר כסרא-סמיע שבגליל העליון בשנה שעברה. יוסף חדאד, מנכ"ל העמותה, מספר כי היה בטקס במיאמי ביום השואה הבינלאומי והבטיח לניצולים שהיו שם להביא את זיכרון השואה לחברה הערבית. "כשחזרתי לישראל קיימתי את הבטחתי", אמר.

"אנו כחברה ערבית נחשפים פחות מהחברה היהודית לשואה. אין לנו תכנית חינוכית כוללת בנושא, ביקורים ב'יד ושם' או מסעות לפולין. פרט לאירועים יחידים המתקיימים בשותפות עם החברה היהודית, החברה הערבית לא נפגשת עם הנושא. בתכנית הלימודים, במידה ויש אזכור לאירוע, הרי זה כנספח לסיפור מלחמת העולם השנייה", מסביר חדאד.

במפגש בשנה שעברה, שיועד לבני הנוער, השתתפו נשים וגברים מגיל 16-26 מכל העדות. לדברי חדאד, זו הייתה המטרה, ולגיוון המשתתפים היתה תרומה עצומה להצלחת האירוע. "בבסיס האירוע בשנה שעברה הצבנו מספר שאלות: האם ישנה הכחשת שואה בקרבנו? האם השואה היא אירוע ייחודי יהודי או שמא יש לו משמעויות כלל-אנושיות? האם נכון להשוות בין האנטישמיות דאז לגזענות שאנו חווים כיום? לשמחתי מרבית המשתתפים בדיון סברו כי השואה היא אירוע כלל אנושי, שכן זה יכול לקרות לכל אחד. החשיבות בזכירת האירוע היא כלל עולמית. לפני כן אף אחד מהם לא דיבר על כך", אומר חדאד.

חדד מוסיף כי מארגני האירוע בחרו לקיימו כאירוע ערבי פנימי על מנת שהדיון יתקיים בערבית ויתאפשר להעלות את הרגשות והבעיות. "השיחה עם איש העדות הייתה בעברית. אך הדיון היה בערבית, על מנת שהשיחה תהיה אותנטית ושיוכלו לעלות דברים שגם לא נעימים לאוזן היהודית", הוא מסביר.

יוסף חדאד, מנכ"ל עמותת 'ביחד ערבים זה לזה' (תמונה באדיבות המצולם)

"במהלך הדיון עלתה השאלה כיצד השואה קשורה לחברה הערבית בישראל", מוסיף חדאד, "צעירים רבים אמרו שלמזלם הם חיים במדינה דמוקרטית. היו כאלה שדיברו אחרת בעקבות אירועי השנה (חוק הלאום – י.ש). הקושי הזה עלה. הם אמרו 'אנו חווים גזענות אך זה מרחק שנות אור מהשואה'. היה דיון סוער בשל המצב של הערבים בישראל והיחס אליהם. הצלחנו לזקק אמירה מורכבת שאין להשוות את המצב כיום למצב היהודים דאז, ואין להתכחש לגזענות שאנו חווים". חדאד מספר שאחד המשתתפים בדיון, נער בן 16, אמר שגזענות ואנטישמיות נובעות מבורות – דברים שבעקבותיהם החליט לעשות אירוע נוסף גם השנה.

לדברי חדאד, בשנים האחרונות נמצאת החברה הערבית בישראל בצומת רעיונית בין ישראל ופלסטין, והשיח בתקשורת ובמדיה החברתית מכסה על הצומת. חדאד, הקורא לישראליזציה, מעיד כי "בני הנוער הערבים נחושים להיות חלק משפיע בחברה הישראלית, בעולם העבודה, בממסד השלטוני ובעולם התרבות. זה ניכר במהפך של המפלגות הערביות. בעבר הפוליטיקאים עסקו בבעיות חיצוניות, ובשנה האחרונה החל שיח פוליטי על בעיות הערבים בישראל ומקומה של הבעיה הפלסטינית פחת בשיח. הצעירים מאסו במצב הקיים ורוצים שינוי".

משתתפי ערב "זיכרון בסלון" בכסרא-סמיא ביום הזיכרון לשואה ולגבורה התשע"ט (צילום: עמותת 'ביחד ערבים זה לזה')

"בניגוד לדעה הפופולארית שאנו מתכחשים לשואה, אין הדבר כך", הודף חדאד את הטענות המופנות כלפי החברה הערבית כמכלול. "זה נכון שאנו לא לומדים את הנושא לעומק, או שאין ציון של יום השואה בישובים הערביים. אך הרוב המוחלט מכבד את זיכרון השואה". לדבריו, אנשי העמותה חווים את ה"קיצוניים משני הצדדים" ומקבלים הודעות שטנה משני הצדדים. "כאשר הבנתי שהקיצוניים משני הצדדים מתנגדים לנו – הבנתי שאנו בדרך הנכונה".

"השואה היא אירוע מזעזע, ונושא כואב שחשוב שכל אדם מכל דת ומוצא ילמד עליו וממנו. המיזם נועד לחבר גם את המגזר הערבי לזיכרון השואה. דווקא בימים אלו כשכולנו מכל רחבי הקשת הישראלית מאוחדים סביב המאבק בקורונה, זו הזדמנות גם להביט אחורה, להכיר טוב יותר את ההיסטוריה של השכנים שלנו במדינה, להביע סולידריות ולהתחבר לשואה מהזווית הייחודית שלנו", הוא מסכם.