דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום ראשון י' באב תשפ"ב 07.08.22
26°תל אביב
  • 21°ירושלים
  • 26°תל אביב
  • 24°חיפה
  • 25°אשדוד
  • 24°באר שבע
  • 33°אילת
  • 25°טבריה
  • 19°צפת
  • 25°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
חזקת הגיל הרך

גירושין / אושר בממשלה: ילד להורים גרושים לא יעבור אוטומטית לאמו

תומכי החוק לביטול חזקת הגיל הרך טוענים שיקדם שוויון בין המינים, המתנגדות מזהירות מפגיעה כלכלית באמהות גרושות. ח"כ מירב בן ארי: "לא אצביע בעד החוק"

אם ותינוקת. למצולמות אין קשר לכתבה. צילום: משה שי / פלאש 90
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

ילד מתחת לגיל 6 שהוריו התגרשו לא יעבור אוטומטית לחזקת אימו – כך קובעת הצעת חוק שאושרה אתמול (ראשון) בוועדת השרים לחקיקה ומכונה "החוק לביטול חזקת הגיל הרך". הוועדה אישרה תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, שעל פיו פוסקים בתי המשפט איזה הורה ימשיך לגדל את הילד במקרה שהוריו התגרשו. על פי החוק הנוכחי, במצב של חוסר הסכמה בין ההורים הילד יגדל אצל אמו "אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת". התיקון שאושר קובע כי במרכז שיקולי בית המשפט צריכה לעמוד טובת הילד, ומאפשר לשופטים להחליט שהמשמורת על הילד תחולק בין שני ההורים או שהאב יהיה האפוטרופוס. את התיקון יזם חבר הכנסת יואב קיש (ליכוד), והוא יעלה השבוע להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת.

הצעת החוק הוגשה כבר בנובמבר 2015 למליאת הכנסת ונדחתה בקולות האופוזיציה, לאחר שהקואליציה לא הצליחה לגייס את הרוב הדרוש. כעת הסיכוי שהצעת החוק תעבור גדול יותר עקב הצטרפות ישראל ביתנו לקואליציה, אך המחלוקת סביב החוק נמשכת. חברת הכנסת מירב בן ארי (כולנו) אמרה ל"דבר ראשון" כי "אני בעד החוק הזה לא אצביע, או שאני אתקזז, או שלא אצביע ואשא בהשלכות. זו רק תחילת הדרך, החוק עוד צריך לעבור ועדה, החוק הזה יעבור שבעת מדורי גיהנום". בן ארי הוסיפה כי "צריך להסתכל על הכל בפרספקטיבה של טובת הילד. נוצרה פה התלהמות סביב החוק הזה, אנחנו (המתנגדים לשינוי החוק) הפסדנו בשיח הציבורי". יוזם ההצעה ח"כ קיש אמר כי המהלך הוא "בשורה לילדי ישראל. ועדת השרים מבינה יחד עם רוב עם ישראל שלילדים מגיע שני הורים. אני מודה לוועדת השרים לחקיקה ומצפה מכל סיעות הקואליציה להמשיך ולעמוד בהסכם ולהתייצב מאחורי הילדים לקראת מעבר החוק בקריאה הטרומית".

"לא אצביע בעד החוק". ח"כ מירב בן ארי. צילום: דוברות הכנסת

"לא אצביע בעד החוק". ח"כ מירב בן ארי. צילום: דוברות הכנסת

הסעיף המכונה "חזקת הגיל הרך" בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע כי במקרה בו זוג הורים לילד עד גיל 6 התגרשו ולא הגיעו להסכמה בנושא המשמורת, הילד יעבור לרשות האם כל עוד אין סיבה מיוחדת המונעת זאת. במצב זה, גם כאשר יש לזוג ההורים כמה ילדים שרק אחד מהם מתחת לגיל 6 הם ככל הנראה יעברו לרשות האם, משום שנטיית בתי המשפט היא להשאיר את הילדים יחד.

מקדם שוויון מגדרי או מחליש את האמהות?

התומכים בביטול החוק טוענים שהוא מבוסס על תאוריות פסיכולוגיות מיושנות שהופרכו, וכן שחזקת הגיל הרך פוגעת במעמד האישה ע"י קיבוע תפקיד האישה בחברה כמטפלת בילדים. בחזית התומכים עומדת השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל, שהגישה אף היא הצעת חוק לביטול החזקה, ועמותת "הורות משותפת – טובת הילד" בראשות גיא רווה. "אישה היא גם אימא, אך לא רק. ביטול חוק חזקת הגיל הרך יאפשר, ואנו תקווה שאף יזרז, תהליך חברתי שבעיקרו ירחיב את הגדרת תפקידם של הגבר והאישה בחברה וכהורים", כתב רווה במאמר ב"הארץ" מדצמבר 2013.

אלינור דוידוב, מנהלת הקמפיין נגד ביטול חזקת הגיל הרך, מזהירה ששינוי החוק עלול לכפות הורות משותפת על זוגות גרושים שמתקשים להסתדר ביניהם. "זוגות שמסתדרים ביניהם אינם צריכים לריב על המשמורת, הם יכולים להחליט על משמורת משותפת ללא צורך בהסדר כפוי של החלטת בית משפט", אמרה דוידוב ל"דבר ראשון", "גם אם הילדים צעירים, בית המשפט יאשר את ההסכם ברוב המקרים. הריבים מתחילים כשאין הסכמה, ולכן, 'משמורת משותפת' הוא פעמים רבות שם מכובס להסכמה כפויה בין שני ניצים שאינם חושבים בהכרח על טובת הילד, אלא על לנצח את הצד השני על חשבון הילד".

דוידוב מזהירה גם ששינוי החוק צפוי לפגוע באימהות יחידניות בהיבט הכלכלי. במצב של משמורת משותפת האם מקבלת מהאב פחות דמי מזונות, ומאחר שעל פי רוב נשים משתכרות פחות מגברים, ההפחתה הזו עלולה להיות קריטית עבורן. "נשים הן עדיין המטפלות העיקריות בילדים ברוב המוחלט של משקי הבית בישראל בכלל ובמקרים של גירושין בפרט", מוסיפה דוידוב, "ואם הגירושין ברובם קורים בקרב המעמדות המוחלשים, ברור שמשמורת משותפת מחלישה את האם וילדיה – כלכלית ונפשית."

אולם הבעיה המרכזית לפי דוידוב היא שההסדרים המשותפים לרוב אינם מתממשים, ובפועל האם נותרת עם עיקר האחריות לטיפול בילדים ועם יכולת כלכלית נמוכה יותר עקב הקטנת דמי המזונות. את הטענה הזו היא מגבה במחקרים שנערכו בקנדה, ניו זילנד, בריטניה וספרד, לפיהם האימהות הופכות לעניות וחלשות יותר כתוצאה מהמשמורת המשותפת. "ברור שמשמורת משותפת היא פתרון יקר יותר, כיוון שהיא מחייבת שהבתים של שני ההורים יהיו ערוכים לחלוטין לגידול הילדים, ובישראל היא אף מורידה בפועל מסכום המזונות."

מחאת האמהות הגרושות. צילום: אלינור דוידוב, מתוך דף הפייסבוק.

מחאת האמהות הגרושות. צילום: אלינור דוידוב, מתוך דף הפייסבוק.

אז מה הפתרון? "בעל ואישה שמצליחים להתגרש ולהישאר ביחסים טובים, להתנהג כבוגרים ולראות את האינטרס של ילדיהם לפני כל דבר, יוכלו להגיע להסכם גירושין צודק ושוויוני, גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת חלוקת הזמן ההורי. במקרים כאלו אין סיבה להתנגד למשמורת משותפת, או לכל הסדר אחר. הבעיה מתחילה כשסכסוך הגירושין אינו נחתם בהסכם אחראי ובוגר, אלא בתביעות הדדיות בבתי המשפט ובתי הדין. במקרים כאלה, כדי לשמור על הילד, פיזית כלכלית ונפשית, אנחנו מציעים את "עקרון הקירוב", כעיקרון שיסדיר את חיי הילד לאחר הגירושין. עקרון הקירוב, Approximation Rule, משמעו לשמור בקירוב על חלוקת הזמן בין ההורים טרם הגירושין. עיקרון זה אומץ על ידי המכון למשפט אמריקני (ALI) במודל החקיקה שלו בדיני משפחה."

"הילד אינו רכוש שמחלקים"

יו״ר נעמת גליה וולוך התייחסה להצעת החוק ואמרה כי ״טיפול בילדים זה לא תחרות בין ההורים ולא משחק ילדים. גם אם צריך להתאים את החקיקה לשינויים חברתיים, יש לעשות זאת בצורה מאוזנת. אין לבטל את החזקה ללא חזקה חלופית הולמת ומאוזנת שתיתן מענה קודם כל לצרכי הילדים ותביא בחשבון גם את עניין המזונות. צריך לזכור שכבר כיום האחריות המשפטית משותפת, וההסדרים בין ההורים הם נרחבים ביותר. הילד אינו רכוש שמחלקים וצריך להבטיח לפני הכול שענייניו ידונו במהירות ובמינימום התדיינויות וקונפליקטים. ביטול החזקה ללא חזקה חלופית הולמת עלול בסופו של יום רק לפגוע בילדים. טובת הילדים מחייבת פתרון מושכל.״

בנייר עמדה שפרסמה פרופ' רות הלפרין-קדרי מאוניברסיטת בר אילן היא מתריעה מפני השלכות כלכליות נוספות של ביטול החזקה האוטומטית של האמהות למדינה ולהורים, שלא נלקחו בחשבון בהצעת החוק. לדבריה, המהלך יצריך הגדלה משמעותית של כוח האדם המטפל בסכסוכים בין הורים – שופטים בבתי המשפט למשפחה, עוזרים משפטיים, רשמים ושופטים בהוצאה לפועל, עובדות סוציאליות ועורכי דין. בנוסף טוענת הלפרין-קדרי כי למהלך עלולה להיות השפעה כלכלית על ההורים עצמם. כיום, קבלת חוות דעת בדבר טובת הילד ממומנת על ידי המדינה להורים הזכאים לסיוע משפטי. מאחר ועלות חוות דעת כזו לזוג הורים אחד היא 20 אלף שקלים, במידה ומספר חוות הדעת יגדל קיים חשש כי עלותן תושת על ההורים. עלויות אפשריות נוספות להורים יהיו מפגשי תאום הורי שעלותם היא כמה מאות שקלים לכל פגישה, ועלויות מוגברות של שכר טרחתם של עורכי הדין, שבמצב המשפטי הקיים נטו לייעץ יותר על הסכמות ועתה ימליצו על פנייה לבית המשפט.

החוק בוטל דה-פאקטו, הסכסוכים גדלו

במרץ 2005 מינתה שרת המשפטים דאז ציפי לבני ועדה ציבורית בראשות פרופ' דן שניט לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין. הוועדה בחנה את הכללים הקבועים בחוק לחלוקת האחריות ההורית בתקופת הגירושין ואת יישומם בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הדתיים. בדצמבר 2011 פרסמה הוועדה את המלצותיה, שכללו בין היתר המלצה לבטל את חזקת הגיל הרך. במקביל, פעלה ועדה נוספת לבחינת דמי המזונות בישראל בראשות פרופ' פנחס שיפמן, וקבעה נוסחה מחודשת לדמי המזונות. הנוסחה קבעה כי במקרה שבו ילד שוהה יותר מחמישה לילות על פני שבועיים אצל ההורה ה"לא משמורן" (ההורה שאינו מגדל את הילד), הסכום הבסיסי של המזונות יפחת אוטומטית ב-25 אחוז.

על אף שההמלצות של שתי הוועדות לא נקבעו עד כה בחוק, מאז פרסומן פונים אבות רבים שהתגרשו לבית המשפט בבקשה שיפסוק משמורת משותפת על הילד, ועל פי רוב זוכים לכך. הגידול במספר הבקשות (שעליו אין נתונים מדויקים) מתבטא בגידול חד במספר התסקירים המוגשים לבית המשפט, שרובם ניתנים בעקבות בקשת האב למשמורת משותפת. מנתוני המועצה הלאומית לשלום הילד עולה ששיעור התסקירים זינק בין 2005 ל-2013 ב-50% (מ-3,570 ל-5,376) בעת ששיעור הגירושין עלה ב-33% בלבד. כלומר, שיעור מקרי הגירושין בהם יש סכסוך בין בני הזוג על אחריות הורית גדל, וזאת טרם עיגון המשמורת המשותפת בחוק.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!