"יש לי מחלת כליות תורשתית ויתר לחץ דם שמאוזן על ידי כדורים, אי ספיקת כליות כרונית שבהחלט מכניסה אותי לקבוצת סיכון, אבל עבורי לחזור לעבודה בכלל לא הייתה דילמה" סיפרה  לדבר ג', שעובדת כמטפלת בזקנים, והמשיכה בעבודתה במשך כל החודש האחרון כעובדת חיונית. "אם חד הורית שמפרנסת שני ילדים לא יכולה להרשות לעצמה להפסיק לעבוד. אני קודם כל צריכה לשלם חשבונות ולהכניס כסף הביתה. זו עבודה במשכורת מינימום שעתית, דרך חברת כוח אדם. במצב כזה, להעלות בדעתי להוריד שעות כדי לשמור על עצמי? לא יכולתי אפילו לדמיין את זה. אתה פוחד לסכן את המקום שלך בחברה, לאבד את הזקנים הקבועים שאתה עובד איתם כי זה לאבד הכנסה".

"אני פחות מטיילת איתם, כי הם בעצמם חוששים ולא יוצאים" הוסיפה, "אבל אני מסכנת את עצמי כי אני הולכת להביא תרופות למישהי מבית המרקחת, ויושבת בתור בקופת חולים. הולכת לדואר כדי לעזור לקשיש לשלם חשבון חשמל שלא ינתקו אותו, עושה עבורם קניות. כל אחד ומה שהוא צריך. זאת העבודה שתמיד עשיתי, אבל עכשיו זה מסוכן".

העובדים הונחו להישאר בבית, ללא מנגנון הגנה

ג' לא לבד. עובדים עם מחלות רקע המגבירות את הסיכון במקרה של הידבקות במחלת הקורונה, ניצבים בימים אלה במתח שיילך ויעמיק בין הצורך לשמור על בריאותם לבין הצורך לשמור על פרנסתם. ההנחיות המשותפות שפרסמו משרד הבריאות, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה ממליצות כי "אדם עם מחלות רקע יימנע מהגעה פיסית למקום העבודה", מבלי להבהיר את הזכויות וההגנות העומדות לעובדים אלו.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

עו"ד אלעד מורג, מומחה לדיני עבודה, מתריע כי המלצות משרד הבריאות מותירות שאלות פתוחות רבות, באשר ליישומן בשטח. "חלק מהשאלות הללו מלוות אותנו כבר זמן מה באשר לעובדים 'חיוניים' בקבוצות סיכון. למשל, פקידה בת 66 בקופת חולים, שמנהל הסניף דורש ממנה להגיע לעבודה. מה לעשות? אין לזה תשובות ברורות. יש כמה 'חובות מסגרת', שאנחנו מנסים להרכיב מהן את המציאות המשפטית".

לדברי עו"ד מורג, המצב הנוכחי מטיל על הצדדים ליחסי העבודה חובות מוגברות של 'תום לב'. בנוסף, על המעסיק חלות חובות הנובעות מחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות – אסור לפטר אדם עם מוגבלות, אלא אם נעשו מאמצים משמעותיים להתאים לו את מקום העבודה. העובד, מנגד, חייב אף הוא לעשות מאמץ להביא תמורה למקום העבודה. "השאלות האלה טרם הגיעו לבית הדין על רקע משבר הקורונה – וייתכן שאילו יגיעו, יוכל עובד, חולה במחלת רקע, להסתייע בהמלצת משרד הבריאות שלא להגיע לעבודה". עם זאת הוא מבהיר כי עובד שנשאר בבית בהתאם להנחיות, אינו זכאי בגין כך לשכר, למעט במידה והוא זכאי כאמור לימי מחלה.

מאבטח בכניסה למלון דן ירושלים, בו מאושפזים חולי קורונה. 13 באפריל. למצולם אין קשר לכתבה. (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

החוק הקיים אינו מעניק פתרון לכלל העובדים שבסיכון

חוק דמי מחלה מבהיר שלא ניתן לפטר עובד שנמצא בימי מחלה תחת אישור מחלה, כל עוד עומדים לרשותו ימי מחלה צבורים. המשמעות היא, שבמידה שהעובד נדרש להגיע לעבודתו ואינו יכול להציג אישור מחלה, הוא עשוי להיות חשוף לפיטורין. כאמור, בית הדין לעבודה טרם נדרש לסוגיה זו, ולכן לא נקבעו בפסיקה הגנות למצב הייחודי סביב משבר הקורונה.

יש לציין כי גם אם היתה נקבעת הגנה גורפת לעובדים אלו, הזכאות לשכר בימי חופשת מחלה, ואף ההגנה מפני פיטורין, תלויות בהיקף ימי המחלה שצבר העובד. בהיעדר תמיכה כלכלית מספקת לעובדים הנשמעים להמלצות משרד הבריאות, ובהתחשב במצב המשפטי המעורפל, סביר להניח כי עובדים רבים שלהם מחלות רקע, נאלצים להמשיך לסכן את חייהם וממשיכים להגיע בכל זאת לעבודה.

רופאים תעסוקתיים יכולים לאשר היעדרות

ד"ר חיים כהן, רופא תעסוקתי בקופת חולים כללית, מסביר כי לאנשים רבים יש אסטמה, סוכרת, בעיות לחץ דם ומחלות אחרות, שאינן בהכרח ברמת החומרה המצדיקה את היעדרותם מהעבודה. הוא מציין כי האגודה הישראלית לרפואת עבודה הוציאה דף הנחיות לרופאים התעסוקתיים לבחינת הנושא. "זה תלוי לא רק באופי המחלה, אלא גם באופי העבודה, והמעסיק יכול להתאים את המשימות המוטלות על העובד להמלצות הרפואיות. היתה אצלי למשל מרפאה בעיסוק עם מחלה אונקולוגית. מכיוון שמדובר בעבודה בקרבה גדולה של פחות משני מטרים, שכוללת לפעמים מגע – קבעתי שהיא לא יכולה לעבוד עם קהל. אבל המעסיק מצא לה עבודה במסגרת של טיפולים מקוונים. אם אי אפשר להתאים את אופי העבודה, אנחנו יכולים להפוך החלטה שלנו ל'אי כושר עבודה זמני' והמשמעות היא שמקבלים גם חופשת מחלה".

לדברי כהן, בימים אלה חלק מהבדיקות התעסוקתיות מתבצעות בהתכתבות, תוך העברת מסמכים רפואיים. רופאים תעסוקתיים מוסמכים גם לבקר במקומות העבודה, או לשוחח עם המעסיק על מנת להבין טוב יותר את תנאי העבודה.

כהן מציין כי הזכאות לחופשת מחלה נקבעת על ידי רופא תעסוקתי בלבד, ולא על ידי העובד. "כמו בכל מחלה, אם כל העובדים יחליטו בעצמם שהמחלה שלהם לא מאפשרת להם לעבוד באופן זמני או באופן קבוע, יהיה תוהו ובוהו. ההמלצות במקרה הזה מיועדות לרופאים", הוא מדגיש.

עובד מבוגר מחלק עיתונים של ישראל היום, עם מיגון נגד מגפת הקורונה. 14 באפריל (צילום: מרים אלטשר/פלאש90)

"זה עידן חדש, הרבה רופאי משפחה לא יודעים מה לעשות"

על מנת להגיע לרופא תעסוקתי נדרשת הפניה מרופא המשפחה, אך חולים רבים אינם מודעים לכך. גם בקופת החולים, המידע אינו בנגישות גבוהה: כחולה אסטמה בעצמי, לא הצלחתי לקבל תשובה מהמזכירה בסניף קופת החולים שלי כיצד לקבל בדיקה כזו. "בגלל שזה עידן חדש, הרבה רופאי משפחה לא יודעים מה לעשות", מסביר ד"ר כהן, "אני מקבל הרבה טלפונים של רופאים שמתלבטים איתי על עובד כזה או אחר עם מחלת רקע. אני שולח להם את ההנחיות לרופאים שפרסם האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית, ואומר לרופא 'אם זה נופל בהגדרה של חולה בסיכון – תשלח אותו אלי".

במשרד הבריאות לא השיבו לפניית 'דבר' בשאלה האם רופאי המשפחה קיבלו הנחיות מיוחדות לאור המלצת משרד הבריאות כי אוכלוסיות בסיכון יימנעו מלהגיע לעבודתם.