אושר טובלי | בת 40 | מנהלת אגף רישוי ופיקוח בנייה בעיריית אילת | נשואה ואם ל-2 | מתגוררת באילת

משבר: בגלל שאילת היא מקום קטן אנחנו סוג של משק אוטרקי – ברגע שאחד נופל כולם אחריו. העיר על סף קריסה, עם 70% אבטלה. מכה רצינית. עבר עלינו חורף קשה, ועכשיו, עם תחילת עונת התיירות שחיכינו לה כל כך כדי להרים את הראש, הכל נסגר – הטיסות הופסקו, המלונות נסגרו.

התגייסות: יכולתי  להגיד שאני מתעסקת בבית שלי, כי גם העסק של בעלי וגם הבית נפגעו, אבל הבנו שמה שצריך לעשות כרגע זה לשמר ולקדם את התחום של הבנייה, בעיר מתוך הבנה ותקווה שככה נוכל להמשיך להניע את הכלכלה בעיר. רק היום, למשל, הוצאנו חמישה היתרי בנייה, זה נתון חריג. כרגע קידמנו בעיקר פרויקטים של בנייה רוויה, כמו מחיר למשתכן, והיתר למבנה חדש לבית החולים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

לא לעצור: אנחנו עדיין עם כוח אדם מצומצם, למרות שאנחנו עובדים בעצם יותר מאשר במצב רגיל. הצוות שנשאר נותן עבודה של למעלה מ-150% כדי להמשיך ולא לעצור את הגלגל. אם נפסיק עכשיו, תהיה לזה השלכה מיידית אבל גם ארוכת טווח. הרבה גורמים לא עובדים כרגע ואנחנו נכנסנו כגורם מתווך, כדי לקדם את קבלת הרישיונות. עבדנו מול חברת החשמל, רשות מקרקעי ישראל, תאגיד המים, כדי לסייע ולא לעצור את התהליכים.

סיפוק: משהו שריגש אותי הוא אכלוס של פרויקט שעשינו לדיירים שגם משלמים משכנתא וגם חיים עדיין בשכירות, ועכשיו הם גם לא עובדים. הפכנו עולמות לעזור לקבלן לאכלס את הדירות מהר ככל האפשר. זה הסיפוק הכי גדול, שאנחנו עושים משהו טוב לאנשים, התרומה שלנו במצב הכאוטי הזה.

מצב רוח: כעיר אנחנו מאוד חזקים. זה מאוד מורגש ומדהים לראות את העזרה ההדדית – כולם מתנדבים ועוזרים לקשישים, חלוקת מנות מזון. אנחנו מבינים שאנחנו לבד עם עצמנו ואף אחד לא יעזור לנו. זה חוזק של החברה שמאוד מעודד ברמה האישית. לא סתם אומרים שאילת זה קיבוץ, אני מאמינה שהעיר תצא מזה בזכות הקהילתיות הזאת.