דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
ניכור הורי

רווחה / מסמך של משרד הרווחה מעודד הוצאת ילדים מהבית בעקבות סכסוכי הורים

ההמלצה מופיעה בסקירת ספרות אודות המושג השנוי במחלוקת 'ניכור הורי', ביחס למקרים בהם נטען שאחד ההורים מסית את הילד כנגד ההורה השני, גם כשיש חשש לאלימות | ארגוני נשים למנכ"ל המשרד: הפסק את הפצת המסמך לאלתר

ילדה מחזיקה בובה. אילוסטרציה (shutterstock)
ילדה מחזיקה בובה. אילוסטרציה (shutterstock)
טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

משרד הרווחה מפיץ לעובדים סוציאליים מסמך שמעודד הוצאת ילדים מביתם למסגרת חוץ ביתית בעקבות סכסוכים בין הוריהם. המסמך שמוגדר כ'סקירת ספרות' ולא כנוהל מחייב עוסק במושג השנוי במחלוקת 'ניכור הורי' – כלומר, טענה של אחד ההורים, בדרך כלל בסכסוכי גירושין, לפיה ההורה השני מסית את הילד המשותף נגדו, וגורם לשיבוש הקשר ביניהם. שלושה ארגוני נשים – נעמ"ת, מרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן ומרכז מנ"ע – פנו למנכ"ל משרד הרווחה במכתב התרעה לפני נקיטת הליכים משפטיים, בטענה כי הסקירה אינה מציגה את מגוון הגישות בתחום, ומתעלמת ממצבים בהם ישנן תלונות על אלימות או התעללות מצד אחד ההורים. הארגונים דורשים מהמשרד להפסיק מידית את הפצת המסמך.

את המסמך בן 91 העמודים, שהגיע לידי 'דבר', חיברו ד"ר ענבל בראון מהחוג לייעוץ ולהתפתחות האדם באוניברסיטת חיפה, ועו"ד ד"ר יואב מזא"ה מהפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, בשיתוף ד"ר בני ביילי, מומחה לעבודה סוציאלית מהאקדמית גליל מערבי. הם נבחרו בעקבות קול קורא שפרסם משרד הרווחה בשנת 2018. המשרד לא פנה לגורמים אחרים בתחום שחולקים על גישותיהם של המומחים שנבחרו.

יש לציין כי לא מדובר במסמך בעל תוקף מחייב או חוקי, ובעמוד הראשון שלו נכתב כי הוא "אינו מבטא את עמדתו הרשמית של משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים". ההחלטה כיצד לפעול עם כל משפחה נתונה לשיקול דעתם המקצועי של פקידי הסעד ולעובדים הסוציאליים, ולבתי המשפט הפועלים במקרים רבים על פי המלצתם. עם זאת, פרסום הסקירה מטעם המשרד מעלה חשש שמדובר בביטוי של 'רוח המפקד'.

תיאוריה שנויה במחלוקת שנכנסה לשיח המשפטי על גירושין

על אף שלא עוגנה בחוק או במחקר האקדמי, תיאוריית ה'ניכור הורי' שהגה הפסיכיאטר האמריקני ריצ'רד גרדנר בשנות השמונים נכנסה לשיח המשפטי בסכסוכי גירושין, ולפיה כאשר ילד שהוריו התגרשו אינו מעוניין בקשר עם אחד מההורים, ה'אשם' בדבר הוא ההורה השני המוגדר כ'הורה מנכר'. בשנים האחרונות משתמשים אבות רבים במושג זה בתביעות שנוגעות למשמורת והפחתת מזונות, תוך האשמת האם בהסתה נגדם שיוצרת את ה'ניכור'. בהתבססות על התיאוריה השנויה במחלוקת, פוסקים שופטי בתי המשפט למשפחה במקרים רבים על קיום מפגשים של הילד והאב גם בניגוד לרצון הילד, חיוב האם והילד בהגעה לפגישות טיפול יקרות על חשבונה, הענשת האם במקרים בהם הילד אינו מגיע לפגישה עם אביו ואף שלילת זכויות משמורת מהאם ה'מנכרת' כביכול. אחת הביקורות המרכזיות על גישת ה'ניכור ההורי' היא התעלמות ממקרים בהם יש חשש כי סירוב הילד לקשר עם ההורה נובע מאלימות או התעללות מצד אותו הורה.

"להעביר את הילד למשמורת של ההורה המנוכר חרף התנגדותו העזה של הילד"

המסמך סוקר את התפתחות המושג 'ניכור הורי' והשפעותיו על הילדים ועל ההורים, ומפרט שלוש דרכי התמודדות עם התופעה. הדרך האחת מוגדרת כהשארת המצב על כנו, ללא כפייה על הילד במפגש עם הורה שאינו מעוניין בו, תוך ציון כי "על גישה זו נמתחה ביקורת רחבה, שטענה כי הותרת המצב על כנו מציבה את הילד בסיכון ממשי לאובדן הקשר עם ההורה המנוכר". דרך מוצעת נוספת היא "נקיטת סנקציות משפטיות סביב זמני שהות והפניה לטיפול של חידוש קשר", כגון הטלת קנסות על הורה כאשר הילד אינו מגיע למפגש עם ההורה השני, וכן חיוב להשתתף ב'סדנאות חידוש קשר' עם ההורה ה'מנוכר'.

הדרך השלישית שמציע המסמך היא הוצאת הילד ממשמורת ההורה ה'מנכר' והעברתו למשמורת ההורה ה'מנוכר', לצד שליחתו לסדנאות בהן הוא ילמד לחדש את הקשר עם ההורה ה'מנוכר'. "במרבית המקרים, כאשר ההורה המנוכר הוא הורה בעל מסוגלות נורמטיבית, הפרקטיקות ההוריות שלו תקינות והוא מתאפיין במוטיבציה הורית, הרי האפשרות של העברת משמורת של הילד מההורה המנכר להורה המנוכר היא טבעית ומתבקשת", כותבים החוקרים, "הקושי כמובן הוא כיצד להעביר את הילד למשמורת של ההורה המנוכר חרף התנגדותו העזה של הילד, וזאת כאשר קיימת החלטה שיפוטית על כך על פי התרשמות בית המשפט ואנשי המקצוע". במקרה כזה, מציינים המחברים כי נדרשת "תקופת הפרדה זמנית" מההורה שהילד היה בחזקתו, והשתתפות בסדנאות חידוש קשר עם ההורה שהועבר אליו.

ארגוני נשים: "הסקירה רחוקה מלהיות נייטרלית"

הארגונים נעמ"ת, מרכז רקמן מאוניברסיטת בר אילן ומרכז מנ"ע פנו למנכ"ל משרד הרווחה אביגדור קפלן בדרישה להפסיק מידית את הפצת המסמך. "לא ברור כלל מדוע בחר המשרד לפרסם לכל גורמי הטיפול סקירה מנחה, כשהוא לכאורה אינו עומד מאחוריה, בשעה כה קשה וקריטית במדינת ישראל, כאשר משפחות בקונפליקט גבוה נמצאות במצב של 'סיר לחץ'", כתבו.

הארגונים מביעים דאגה מכך שהסקירה הספרותית עלולה להיראות כניטראלית, אך "בפועל רחוקה מלהיות נייטראלית, ואינה מבטאת נאמנה את המחלוקת העמוקה והמורכבת בקרב גורמי טיפול ביחס לשאלת האבחון והטיפול בבעיות קשר". למכתבם הם צירפו רשימה של מאמרים ומחקרים עדכניים הסותרים חלק מהתיאוריות בדבר 'ניכור הורי' ואינם נכללים בסקירה שפרסם משרד הרווחה, והתייחסות ביקורתית לסקירה מצד ד"ר אלן פליישמן, מומחה לטיפול משפחתי.

הארגונים מציינים במכתבם סעיפים שחייבים להיכלל בכל נוהל שייכתב בתחום ושלא קיבלו התייחסות בסקירת הספרות. הנושא הראשון הוא תחום האלימות על מגוון סוגיה כסיבה לסרבנות קשר. הם מתריעים על כך שהסקירה אינה מתייחסת לשימוש שנעשה בטענות של 'ניכור הורי' ככלי לדחיית דיווחים בדבר אלימות במשפחה. "מפניות של אימהות שהגיעו לארגונים החתומים מטה עולה כי מקרים של תלונות על התעללות ואלימות אינם מטופלים, לאחר שטענות בדבר 'ניכור הורי' מצליחות לנטרל את הטענות, ובכך לסכן ילדים וילדות שמורחקים מההורה שאיתו הם מרגישים בטוחים", נכתב בפניה. בנוסף הם מציינים כי "סקירת הספרות מתייחסת באופן מעורפל למצבים של טראומה ופוסט טראומה ולמצבים של אלימות במשפחה, ומדגישה כי היא עוסקת בתופעה בהקשר של 'תלונות שווא וזיכרונות כוזבים' או חמור מכך 'שתולים' וזאת מבלי לבסס כל בסיס אמפירי /מדעי לנטען".

"המסמך מניח שתלונות המוגשות בסכסוכי גירושין הן תלונות שווא"

לטענת הארגונים, נראה שאחת מהנחות המוצא במסמך היא כי רבות מהתלונות שמוגשות בסכסוכי גירושין ומשמורת הן תלונות שווא. הם מציינים פרסום קודם של ד"ר מזא"ה, במסגרת 'פורום קהלת למדיניות' תחת הכותרת 'תלונות שווא בגין עברות מין ואלימות במשפחה', בו נטען כי בין 30% ל-70% מהתלונות המוגשות בגין פגיעה בילדים כחלק מהליך הגירושין אינן נכונות, ובין 12% ל-28% הן תלונות שווא המוגשות במכוון. הארגונים מבקשים להבהיר שנתונים אלו "אינם עולים בקנה אחד עם הנתונים שמשטרת ישראל והפרקליטות פרסמו וכן הנתונים אינם עולים בקנה אחד עם היקף תופעת האלימות במשפחה ובפרט אלימות כלפי קטינים כפי שאנו מכירות מהשטח, וכן על פי נתוני המחקר".

"ניתוק מההורה שאותו חווים הקטינים כהורה מגן מייצר נזק נפשי"

בנוגע לפתרונות המוצעים בסקירה הספרותית טוענים הארגונים כי "הסקירה מתייחסת ל'פתרונות' קיצוניים בהם נעשה שימוש כיום לצורך חידוש קשר בין הורה לילד, לרבות העברת משמורת להורה הדחוי והוצאת ילדים למסגרת טיפולית חוץ ביתית. ואולם, הפתרון הקיצוני אותו מעודדת על פניה הסקירה, של ניתוק מההורה שאותו חווים הקטינים/ות כהורה מגן, והעברתם למשמורת הורה שאותו הם חווים כפוגעני, מייצר נזק נפשי שעולה עשרות מונים על התועלת הנטענת של 'פתרונות' אלה. שלא לומר שבהעדר בדיקה לעומק של תלונות על אלימות, אף חשיפה לסכנה פיסית, זאת בין השאר על פי מחקרים עדכניים, אליהם לא התייחסו כותבי הסקירה הנוכחית".

הארגונים מציגים בעייתיות בכך שמשרד ממשלתי הטיל כתיבת סקירת ספרות בנושא שלב ליבו הוא מתחום הטיפול במשפחה על מי שאינם חוקרים בתחום הטיפול המשפחתי. בנוסף מציינים הארגונים כי "מצופה כי המשרד הממשלתי שאמון על התווית המדיניות של המערכת בתחום הטיפולי, יבסס את עמדתו על מגוון דעות של גורמי טיפול ואקדמיה לרבות בתחום הטיפול באלימות במשפחה ובתחום הפגיעות המיניות".

אין הפרדה בין הגורם המאבחן למטפל

בנוסף לכך, הארגונים מבקרים את האופן בו הסקירה הספרותית מתייחסת לגורמים השונים מבלי לציין באופן מפורש את הצורך באבחנה והפרדה בין הגורם המאבחן לגורם המטפל. הארגונים טוענים כי, "מפניות המגיעות אלינו מסתמנת מגמה ברורה לפיה קיים בלבול מושגי בין גורמי טיפול לגורמי אבחון ביחס לתיקים בהם עולה טענה של 'ניכור הורי'. כך, שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה, נוטים למנות מומחה אחד מטעם בית המשפט הן למטרת אבחון ניכור הורי והן למתן טיפול בנושא וכתיבת חוות דעת בתום ההליך הטיפולי. כפל המינויים האמור, מאבחן ומטפל במקביל, טומן בחובו בעיות אתיות ומשפטיות ביחס ליכולת לבחון ללא משוא פנים. לא ניתן להתעלם מהתמריץ שנוצר עקב כפל התפקידים, קרי היכולת 'האובייקטיבית' לכאורה לקבוע ללא משוא פנים קיומו של ניכור הורי, בשעה שקביעה זו מובילה להפניה לטיפול פרטי 'בניכור הורי' אצל המומחה המאבחן".

"להתייחס למגוון הסיבות האפשריות לבעיות קשר בין הורה לילד"

הארגונים דורשים מהמשרד לפרסם הסתייגות מפורטת מהסקירה החד צדדית שהופצה, ולהפיץ לעובדי המשרד חומרים נוספים המציגים בצורה שאינה מגמתית, את מגוון הסיבות הקיימות לפגיעה בקשר בין הורה לילד. אם לא יעשו זאת, הם מאיימים בנקיטת הליכים משפטיים. "כמשרד ממשלתי מוטלת עליכם החובה לספק לעובדי/ות המשרד מידע מקיף ולא חד צדדי על נושא כה שנוי במחלוקת שיש לו השלכות הרות גורל על ילדים, ילדות והוריהם".

בנוסף, מבקשים הארגונים לייצר ולפרסם נוהל לכתיבת תסקיר, "אשר יחייב להתייחס למגוון הסיבות האפשריות לבעיות קשר בין הורה לילד מלבד ניכור, לרבות לטענות בדבר אלימות על כל סוגיה, ולפרט את הבסיס להעדפת סיבה אחת על פני האחרות. בהקשר זה ולצורך כך, יש לחייב את כל העובדים והעובדות הסוציאליות לעבור הדרכה בנושא של אלימות במשפחה, לרבות אלימות פיזית, אלימות מינית ואלימות נפשית".

במשרד הרווחה נמנעו מלהגיב לטענות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!