משבר הקורונה משפיע באופן הרסני על מקצועות רבים, ענפים, עובדים חברתיים וכלכליים. ארגון העבודה הבינלאומי סקר את השפעת המגיפה על ענפים שונים, ובחן כיצד מדינות שונות מסייעות, מקלות ומתמודדות עם המצוקה שהקורונה יוצרת, וזאת במטרה להשאיר את העסקים על כנם.

"הרבה מהמדינות החברות בארגון נוקטות בצעדים חסרי תקדים כדי להגן על עובדים בחזית ולהפחית את ההשפעה על עסקים, פרנסה ועל האנשים הפגיעים ביותר בחברה." אמר אלט ואן-לור, מנהל מחלקת המדיניות המגזרית של ה- ILO, "עלינו להגדיל את ההשקעה בתנאי עבודה בטוחים והגונים לעובדי החזית ולהבטיח כי מגיפה זו לא תשאיר צלקות לאורך זמן על כלכלות, אנשים ומשרות."

גיא ריידר, מזכ"ל ארגון העבודה העולמי (קרדיט צילום: Crozet / Pouteau)

תמונות מצב – פגיעה כלכלית נרחבת

טיולים ותיירות – ענף שלפני פרוץ הקורונה היה צפוי להוות 11.5% מהתוצר המקומי הגולמי העולמי, נפגע קשה במיוחד. על פי הערכות, ענף התיירות של האיחוד האירופי מפסיד הכנסות של כמיליארד אירו בחודש כתוצאה מההתפרצות.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

תובלה ימית – הפגיעה בענף המונה כשני מיליון ימאים, היא משמעותית. תחום שיט התענוגות, עם 250,000 עובדים, נפגע במיוחד, מכיוון שמדינות מסוימות ייעצו לא לנסוע בספינות שייט וחברות שייט מרכזיות השביתו את הפעילות.

ענף הרכב – ענף הנאבק גם הוא עם הפסקה דרמטית בפעילות הכלכלית, בשל קטיעת שרשרת הייצור. בשנת 2017 הוערכה התעסוקה הישירה בענף בכמעט 14 מיליון עובדים, ברחבי העולם.

נמל התעופה בורשה (צילום: Vampir2011 / ויקיפדיה).

תעופה – בגלל המגבלות על הטיסות והמיתון העולמי הצפוי, איגוד חברות התעופה הבינלאומיות (IATA) מעריך כי ההכנסות המגיעות מנוסעים בתעשייה עשויות לצלול בכ-252 מיליארד דולר, 44 אחוזים מתחת לנתון של שנת 2019.

טקסטיל, הלבשה, עור והנעלה (TCLF) – אמצעי ההסגר דיכאו את הביקוש מצד הצרכנים. בבנגלדש, מעצמת התעשייה, ביטולי ההזמנות הביאו לאובדן הכנסות של כ-3 מיליארד דולר, והשפיע על כ-2.17 מיליון עובדים.

חקלאות – סקטור שלצד הביטחון התזונתי, נפגע קשה. לדוגמה, ההשעיה הזמנית האחרונה של אחת ממרכזי התה הגדולים בעולם במומבסה, קניה, בו נסחרים תה ממדינות רבות באפריקה, עלולה להשפיע הרסנית על הכלכלות המקומיות, הלאומיות והאזוריות אם היא תתארך.

כך מסייעות המדינות

בתגובה, חלק ממדינות העולם נקטו בצעדים לחיזוק ענפי מפתח לוקאלים, ולהפחתת ההשפעה הסוציו-אקונומית של המגיפה. האמצעים כוללים חבילות סיוע כלכלי, מורוטוריום במיסוי, דחיית מועדי תשלום, דמי ביטוח לאומי, וכן סובסידיות שכר, הלוואות וערבויות לעובדים.

ספרד הרחיבה מסגרת האשראי של 400 מיליון אירו, בכדי לסייע לכל החברות והעובדים העצמאים בתעשיות הובלות נוסעים, אירוח ומסעדות.

נמיביה יזמה חבילת תמריצים והקלות כלכליות כוללת של 200 מיליון דולרים נמיביים -NAD) בערבויות להלוואות בריבית נמוכה לחקלאים ועסקים חקלאיים שחוו אבדן הכנסות משמעותי. בנוסף, מענק חירום חד פעמי בגובה של NAD 750 לכל העובדים הפורמאליים והבלתי פורמליים שאיבדו את מקום עבודתם.

יפן הקימה, בשיתוף איגוד יצרני הרכב היפני (JAMA), את מועצת המכוניות לבחינת אמצעים נגד וירוס הקורונה החדש, כדי לחלוק מידע בין יצרני מכוניות, חלקי רכב וספקי רכיבים.

אישה עם מסכת קורונה מטיילת בקניון בטוקיו, יפן (AP Photo/Jae C. Hong)

אוסטרליה, בריטניה וארה"ב, חיזקו את כוחות המשטרה כדי לסייע להם ליישם אמצעים הפחתת התפשטות המגפה, כולל אימונים מיוחדים והספקת ציוד מגן אישי (PPE).

ארגנטינה חתמה על הסכם בין פדרציה של איגודי עובדי הבריאות והממשלה, שנתן ערובה לכך שכל עובדי שירותי הבריאות ימשיכו להרוויח משכורות מלאות בהסגר, והם יהיו זכאים לנסיעות בחינם במהלך המגיפה בסבסוד הממשלה.

סרי לנקה סגרה מפעלי טקסטיל באופן זמני באזורים מסוימים, והעובדים זכאים לחופשה בתשלום. בקמבודיה עובדים שנמצאים כרגע בהשהיה, יכולים לקבל 40 אחוז ממשכורתם מהמעסיק שלהם ועוד 20 אחוז נוספים מהממשלה.

ארגון העבודה העולמי קורא לממשלות להרחיב את ההגנה הסוציאלית לכולם, והוא מייעץ לאמצעים לקידום שימור תעסוקה, עבודה לזמן קצר, חופשה בתשלום וסובסידיות אחרות, כדי להבטיח כי הכלכלות, שוק העבודה והתעשיות יתחזקו, יהיו עמידות יותר ויותר ברות קיימא כאשר המגפה תיגמר.