דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט' באדר ב' תשפ"ד 19.03.24
16.4°תל אביב
  • 9.0°ירושלים
  • 16.4°תל אביב
  • 15.2°חיפה
  • 14.9°אשדוד
  • 15.9°באר שבע
  • 21.9°אילת
  • 16.8°טבריה
  • 11.5°צפת
  • 14.9°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
עובדים בקורונה

עובדים בקורונה / ״הקורונה קיצרה לחודש תהליכים שהיו אמורים להתרחש על פני עשור בעולם העבודה״

פרופ' גיא מונדלק, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, מתאר מגמות מואצות ומסקנות ראשונות מהשפעת המגפה על עולם העבודה: אוטומציה ורובוטיקה, עבודה מהבית, הכנסה בסיסית מובטחת וחשיבותו של המגזר הציבורי | ראיון

רובוט רפואי מטפל בחולה קורונה בטיפול נמרץ בבית חולים באיטליה. 8 באפריל. (AP Photo/Luca Bruno)
רובוט רפואי מטפל בחולה קורונה בטיפול נמרץ בבית חולים באיטליה. 8 באפריל. (AP Photo/Luca Bruno)
ניצן צבי כהן
טל כספין
ניצן צבי כהן
כתב לענייני עבודה
צרו קשר עם המערכת:
טל כספין
רכז המערכת
צרו קשר עם המערכת:

"מה שקרה עכשיו בעולם העבודה תוך חודש אחד, הקדים תהליכים שאמורים היו להתרחש תוך עשור", כך מתאר פרופ' גיא מונדלק, ראש החוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל אביב, את השבועות האחרונים. בראיון מיוחד ל'דבר', על רקע מצבו הדרמטי של שוק העבודה, מונדלק מסביר איך המשבר פוגש תאוריות ורעיונות מקובלים, מה הכשלים בניסיון הישראלי להתמודד עמו, ואולי גם לאן ניתן להמשיך מכאן.

יכול לתת דוגמה לתהליכים שהואצו?
"אם לפני שנה דיברו על כך שבעתיד תהיה יותר אוטומציה ורובוטיקה, אנחנו רואים שתוך חודש יש מחלקות שלמות בבתי חולים שהגישה אליהן היא בשילוב של אדם ורובוטיקה, מה שמייצר שינוי באחוז חלוקת העבודה בין אדם למכונה. בדו"חות העולמיים שלפני המגפה, ההערכה הייתה שמעסיקים יעדיפו להחליף עובדים בעלי זכויות במכונות נטולות זכויות. במקרה הזה, הקטליזטור הוא שיקולים בריאותיים של בידוד וצמצום מגע, אבל השאלה על האפשרות להחליף אדם במכונה, מואצת".

אין מנוס, המדינה צריכה להיכנס וליצור מערכת של ביטחון סוציאלי, אחרת החברה לא תוכל לתפקד. המדינה לא יכולה לשרוד – לא פוליטית ולא כלכלית – אם 25% מהאנשים חיים מקצבת אבטלה"

מה עוד?
"אנחנו נפגשים בזום, עוברים להוראה בזום, ישיבות עבודה נערכות בזום. אלה רעיונות שלפני חודשיים תהו האם הם יכולים להיות מענה לבעיות האקלים. העברת עובדים לעבודה מהבית יום בשבוע תוריד מהכביש אולי 15% מהעובדים. אז, מעסיקים אמרו: 'מה פתאום, אי אפשר לעשות עבודה מהבית'. אבל עכשיו כולם עושים את זה, בלי קשר למשבר האקלים. זה לא אומר שבהכרח בעוד שנה כולם ימשיכו לעשות את זה, אבל זה אומר שכולם כבר צברו בזה ניסיון. בעוד שנה נגיע לדיון הזה ממקום אחר".

פרופ' גיא מונדלק (באדיבות המצולם)
פרופ' גיא מונדלק (באדיבות המצולם)

פרילנסרים. מי ייקח עליהם אחריות?

מונדלק מתייחס גם להשפעת המשבר על הפרילנסרים – שכבת עובדים שנתפסה עוד לפניו כמבשרת שינויי עומק בעולם העבודה. "אחד מתהליכי השינוי שמדברים עליהם הרבה הוא התפרקותן של משרות קבועות ויציבות, והיווצרותן של תצורות העסקה ועבודה חדשות החורגות מהמודל התעסוקתי של 'עובד מעסיק'.
"פעם מכרו לנו את הסיפור שכל מדריכי הכושר, הקוסמטיקאיות, המרפאות בעיסוק וכו', כולם נורא אוהבים ונהנים להיות עצמאים. אבל פתאום מתברר שאף אחד לא אחראי עליהם. לא נתקדם לשום מקום אם רק העובדים הללו לבדם יבינו שהם דפוקים, והמעסיקים יבינו שאפשר לדפוק אותם. הפערים רק ילכו ויתרחבו.

צריך עכשיו את משרד העבודה, הבריאות, החינוך. הטענה שעובדים במגזר הציבורי נהנים מכל טוב העולם, אני לא רואה את זה ולא מקבל את זה"

"השאלה היא האם המדינה מזהה עד כמה הדפוסים הללו עלולים לייצר גם נטל חברתי, ולא רק הזדמנויות עסקיות. אנחנו רואים פתאום את ההתנפצות של הרעיון שאפשר לבסס את כל המנגנון של מדינת הרווחה והביטחון סוציאלי רק על המודל של עובד-שכיר שמועסק אצל מעסיק אחד. עכשיו השאלה היא מי יישא באחריות על האנשים הללו".

"כולם נורא אוהבים ונהנים להיות עצמאים. אבל פתאום מתברר שאף אחד לא אחראי עליהם" – הפגנת העצמאים מול הכנסת, בשל משבר הקורונה. 30 במרץ. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
"כולם נורא אוהבים ונהנים להיות עצמאים. אבל פתאום מתברר שאף אחד לא אחראי עליהם" – הפגנת העצמאים מול הכנסת, בשל משבר הקורונה. 30 במרץ. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

המדינה חוזרת למגרש

תופעה נוספת שמונדלק מדגיש היא השיח על חזרת המדינה לשדה העבודה, שהחל לפני המשבר, וכעת נמצא במגמה מואצת. "כל הדו"חות על עתיד עולם העבודה", הוא אומר, "מדברים על החיוניות של חזרת המדינה למגרש. מדברים על עולם עבודה עתידי, שבו אולי לא לכולם תהיה עבודה, לא לכולם יהיו משרות מסודרות. והנה אנחנו רואים את זה קורה – קפיצה מ-3.5% אבטלה ל-25%, לא בעוד 20 שנה אלא כאן ועכשיו.

"אין מנוס, המדינה צריכה להיכנס וליצור מערכת של ביטחון סוציאלי, אחרת החברה לא תוכל לתפקד. המדינה לא יכולה לשרוד – לא פוליטית ולא כלכלית – אם 25% מהאנשים חיים מקצבת אבטלה, שבישראל היא הנמוכה ביותר ב-OECD".

הכנסה בסיסית מובטחת

הכנסה בסיסית מובטחת הוא רעיון שהפך, בחסות המשבר, מתאוריה לאופציה שנמצאת לדברי מונדלק על השולחן: "ההערכה היא שאוטומציה תחליף בין 15% ל-60% מהעובדים. הפתרון חייב להיות סוג כלשהו של הכנסה מובטחת לכל, וחלוקת התוצר הכללי בין האוכלוסיה. זה אולי נשמע מופרך, אבל זה חלק מהתפיסה של ארגון העבודה העולמי, שאומר זאת בצורה יחסית רפה, אבל אומר שצריך ללכת לכיוון של אוניברסליות.

תן דוגמה.
"הדוגמה הכי בולטת, עד כמה שזה אירוני, זו ארה"ב, שהעבירה בלי שאלות 1,200 דולרים ישירות לחשבון. לא לכל רמות ההכנסה, אבל כן עד רמה מסוימת. מענק הילדים שניתן פה בארץ, בלי לקבוע שזה אך ורק לנזקקים, הוא סוג של טיפול אוניברסלי. אפשר לשאול אם הוא חכם או לא, אבל אני חושב שברגע שמכניסים קריטריונים מתחילים לראות את האנשים שנופלים בין הכיסאות. יש יתרון לאוניברסליות, יש אולי בזבוז של משאבים ציבוריים, אבל הכסף מגיע לכל  מי שצריך. ויש מי שרוצה לתרום את הסכום שלו, שזה מבורך".

להמציא מחדש קונספטים שנהיו זרים לשיח

בכל הנוגע להתנהלות ישראל עם המשבר, מונדלק מאמין למנכ"ל האוצר, שי באב"ד, כשהוא אומר שהאוצר עושה טעויות כי אין לו 'תורת לחימה' ברורה למצב כזה. "האמת שאני די סלחני כלפי זה. ישראל זו מדינה שההיגיון המנחה אותה זה עשורים, הוא אינדיווידואליזציה – להעביר לאנשים את האחריות על חייהם. חסרה תפיסה קוהרנטית שאומרת מה צריך להיות תפקיד מדינת הרווחה ומערכת הביטחון הסוציאלי. אנחנו צריכים 'להמציא' עכשיו קונספטים שבהדרגה, במשך 30-20 שנה, נהיו זרים לשיח של המדינה".

הרעיון הוא שאם יש מעט עבודה, אז מחלקים אותה בין כל העובדים, ולא מוציאים חלק לפיטורים ומשאירים חלק לעבודה מלאה. כשאנשים עדיין בתוך המסגרת התעסוקתית, החזרה לתעסוקה מלאה היא מהירה יותר"

ובמקומות אחרים?
"בגרמניה ובמדינות אירופיות רבות אחרות יש מודל שקיים למעלה מ-110 שנים, שמכונה 'עבודה לזמן קצר' (short-time work). הרעיון מאחוריו זה לנסות עד כמה שאפשר להשאיר אנשים 'עם רגל אחת' בעבודה, גם במהלך משבר. המעסיק משלם את החלק היחסי שעבורו הוא מקבל תמורה מהעובד, והמדינה משלמת השלמת הכנסה, כחלופה לדמי אבטלה. גם העובד לא מקבל את מלוא השכר שאליו היה רגיל, ונדרש לנצל חלק מימי החופשה הצבורים שלו.

שמירה על רציפות תעסוקתית. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בביקור במפעל 'פולקסוואגן' (Photo by Jens Büttner/picture alliance via Getty Images)
שמירה על רציפות תעסוקתית. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל בביקור במפעל 'פולקסוואגן' (Photo by Jens Büttner/picture alliance via Getty Images)

השיטה הוכיחה עצמה, לדבריו, במשבר הכלכלי של 2008, בתהליך החילוץ של הכלכלה הגרמנית, לעומת זו האמריקנית. "הרעיון הוא שאם יש מעט עבודה, אז מחלקים אותה בין כל העובדים, ולא מוציאים חלק לפיטורים ומשאירים חלק לעבודה מלאה. כשאנשים עדיין בתוך המסגרת התעסוקתית, החזרה לתעסוקה מלאה היא מהירה יותר. אנחנו יודעים שיש מובטלים שלא יצליחו לחזור חזרה. אם אתה עובד שעתיים ביום, אז ביום שאתה צריך לחזור לעבודה, אתה לא פותח את תיבת המיילים כדי לראות מה קרה בחודשיים האחרונים, אתה מתחיל מהמקום שבו היית אתמול".

יתרון נוסף של הרצף התעסוקתי הוא, לדבריו, השפעתו על בריאות הנפש: "זה נותן פרופורציה, לא רואים חדשות כל היום. הבריאות הנפשית היא דבר שלא נותנים לו מספיק משקל, והוא נחשב למעין 'לוקסוס', אבל זה מה שנקרא: הזכות לעבוד, במובן החיובי שלה. הזכות להיות אדם יוצר ופעיל גם בעת משבר".

הפתרון חייב להיות סוג כלשהו של הכנסה מובטחת לכל, וחלוקת התוצר הכללי בין האוכלוסיה. זה אולי נשמע מופרך, אבל זה חלק מהתפיסה של ארגון העבודה העולמי"

מונדלק לא חושב שישראל איחרה את המועד להפעיל מנגנונים כאלה, ומעריך שבימים אלה הם נבחנים גם במשרד האוצר: "משהו קיים וחי, שכבר ניסו אותו בעבר, הוא אוטומטית חלק מרפרטואר הכלים כשמגיעים למשבר. בניגוד למדינה שצריכה להמציא את זה עכשיו יש מאין. למרות שיש גם דוגמאות כאלה – שוודיה אימצה את זה כעת יש מאין.

"אצלנו הרפרטואר המוכר הוא מענקים. בהסתדרות דוחפים ליישם מודלים שיושמו בתקופות לחימה, כאלו שחילקו אחריות על התקופה שאי אפשר לצאת מהבית בין הצדדים ליחסי העבודה. כלומר, זה קיים אצלנו, אבל מעולם לא הצליח להתמסד ולהפוך לחלק אינהרנטי מרפרטואר הכלים שלנו".

המגזר הציבורי שילם בימי חופשה  

בסקירה שערכו פרופ' מונדלק וד"ר עינת אלבין, עבור מגזין למשפט עבודה באיטליה, על התמודדות ישראל עם המשבר בשוק העבודה, מתארים השניים השפעות ראשוניות של המגפה. הם אינם מקבלים את הטענות לפיהן המגזר הפרטי הוא היחידי שנפגע.

"צריך עכשיו את משרד העבודה, הבריאות, החינוך. הטענה שעובדים במגזר הציבורי נהנים מכל טוב העולם, אני לא רואה את זה ולא מקבל את זה.
עובדים שיצאו לחל"ת בסקטור העסקי, המדינה מימנה חלק מאובדן ימי העבודה. בסקטור הציבורי אסור להוציא לחל"ת, אז חייבו להשתמש בימי החופשה השנתית – זו זכות שיוצאת מכיסו של העובד, כלומר הוא ממן את הימים הללו במלואם".

אף אדם חלש לא ימצא פה הזדמנות לשפר את מצבו. אנשים רבים עם מוגבלות שהוצאו לחל"ת לא ישובו לעבוד

מונדלק מדגיש גם, כי בניגוד למגזר העסקי, שבו חברות יכלו להמשיך ולהעסיק יותר מ-30% מהעובדים באמצעות העסקה מרחוק, במגזר הציבורי החלטת הממשלה הייתה מגבילה יותר, וחייבה הוצאת 85-70% מהעובדים לחופשה כפויה, בלא בחינה של אפשרות שימשיכו לעבוד מהבית.
"אם היה מדובר בשבוע, והעובדים במגזר הציבורי היו נותנים כמה ימי חופשה שנתית, הייתי אומר שאין בעיה. בדנמרק, לדוגמה, מקובל שהמדינה יחד עם המעסיק משתתפת בשכר, אבל גם דורשים מהעובדים לתת 5 ימי חופשה שנתית בחודש. נראה לי בסדר וסביר שהעובדים השכירים צריכים לוותר על 20-10% משכרם. אבל בישראל נעשה שימוש ברוב ימי החופשה, אז אנשים לא ייצאו לחופשה בכלל עד 2021? קשה להגיד שהימים האלו בבית הם חופשה".

החלשים יידפקו יותר

החשש המרכזי שמביעים החוקרים בדו"ח הוא מפני פגיעה בהשתלבות נשים ואוכלוסיות מוחלשות נוספות בשוק העבודה, בתום המשבר. "דבר אחד אני יכול להגיד בוודאות כהשערת מחקר, ולא נראה לי שמשהו יסתור אותה – ככל שאתה חלש יותר בשוק העבודה, כך תידפק יותר מהמשבר. כך תמיד היה ויהיה. אף אדם חלש לא ימצא פה הזדמנות לשפר את מצבו, להתמקם מחדש, ואני חושב שנראה את זה גם כשיגיעו הנתונים: שההשפעה על ייצוג נשים וערבים בשוק העבודה, לאחר החזרה מחל"ת, בטח במשרות טובות, תהיה שלילית. אנשים רבים עם מוגבלות שהוצאו לחל"ת לא ישובו לעבוד".

"כשמעסיקים מדברים על גמישות הם צריכים את העובדים 'הנורמטיביים'" עובדות היי טק חרדיות. למצולמות אין קשר לכתבה. (צילום: פלאש 90)
"כשמעסיקים מדברים על גמישות הם צריכים את העובדים 'הנורמטיביים'" עובדות היי טק חרדיות. למצולמות אין קשר לכתבה. (צילום: פלאש 90)

בין היתר, מציג הדו"ח נתונים על כך שנשים היו 58.3% מהמובטלים החדשים שנרשמו במהלך חודש מרץ בלשכות התעסוקה. "אני לא בטוח שכרגע זה בראש סדרי העדיפויות של מישהו, כשבוחנים את היתרונות של מודל כזה או אחר, אבל ביום מן הימים מישהו יסתכל בדיעבד ויעשה את ההבחנה הזו: כשהמעסיקים מדברים על 'גמישות' הם צריכים את העובדים ה'נורמטיביים', אלה שפנויים 24/7, 'מתי שצריך אותם'. ואלה לא יהיו הנשים, הערבים שצמים ברמדאן והעובדים עם מוגבלות".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!