דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
משבר כלכלי

פרשנות / הנעלם הגדול של המשק הישראלי: מה יהיה על 876 אלף עובדים שיצאו לחל"ת?

תכנית הפיצויים שהציג האוצר לא ענתה על השאלה הגורלית ביותר למשק: האם למעסיקים יינתן תמריץ להחזיר את עובדיהם לעבודה? | אם המדינה לא תפעל בקרוב השוק יספק את התשובה - והנזק עלול להיות גדול

עובדת במפעל לחיתוך פירות. (צילום: נטי שוחט, פלאש 90)
עובדת במפעל לחיתוך פירות. (צילום: נטי שוחט, פלאש 90)
יונתן קירשנבאום

השאלה הגורלית שתקבע כמה זמן ייקח למשק הישראלי כדי לצאת מהמשבר ולהימנע ממיתון היא מה יעלה גורלם של כ-876 אלף העובדים שהוצאו לחל"ת. אם כוחות השוק יענו על כך לבדם, הרבה עובדים עלולים למצוא את עצמם מחוץ למשחק. בדגש על העובדים ה"פחות גמישים" – זקנים, חולים, נשים עובדות וחרדים. התכניות שהציגה ממשלת ישראל עד כה לא נותנת מענה לסוגיה הזו, ולזמן האבוד יש מחיר. בהיעדר תכנית, השוק יקבע.

הסכנה: אבטלה מעגלית

חזרת המשק לתעסוקה מלאה היא תנאי בסיסי ליציאה ממיתון ויש לה אפקט מעגלי: ציבור גדול של מובטלים שצורכים פחות יגרמו להאטה במשק כולו – מה שמגדיל שוב את האבטלה. שיעור האבטלה היום עומד על כ-27%, מתוכם 88% הוצאו לחל"ת. בשבוע שלאחר פסח, תחילת החזרה לשגרה, רק אלפים בודדים חזרו לעבודה. על פי תחזיות שפרסמה הכלכלנית הראשית באוצר בשבוע שעבר שיעור האבטלה יעמוד על 5-10% בסוף שנת 2021.

החזרה לתעסוקה תתאפשר ככל הנראה באופן מדורג ותמשך תקופה ארוכה: תעשיות התיירות והפנאי יהיו ככל הנראה האחרונות לחזור לפעילות מלאה. בתחזית שפרסם בנק ישראל העריכו כי תעשיות אלו מעסיקות כ-14% מכלל העובדים בישראל. לכן, החזרה לצמיחה תלויה בכך שעובדי התעשיות שיוכלו לחזור לפעילות מלאה במהירות יוכלו לחזור למקום עבודתם או למצוא משרות חדשות בזריזות.

מלכודת החל"ת

חל"ת הוא אמנם רשמית מצב זמני, אבל לא כל המעסיקים ימהרו להעסיק את כל עובדיהם גם כשיוכלו לחזור לפעילות מלאה. גם לציפייה למיתון יש אפקט מעגלי: מעסיק שצופה ירידה במכירות בגלל הפגיעה הכלכלית של הקורונה לא ירצה בהכרח לחזור לרמת התעסוקה שהייתה לפני המשבר, והוא לא מחויב לחזור להעסיק את כל העובדים שיצאו לחל"ת בחודשיים האחרונים. הסרת המגבלות על הפעילות הכלכלית לא בהכרח תביא לחזרה לתעסוקה, ועובדים רבים עלולים למצוא את עצמם ללא עבודה לחזור אליה.

ברגעים אלה עשרות אלפי מעסיקים, קטנים כגדולים, שואלים את עצמם האם להחזיר את עובדיהם לעבודה. חלקם אולי ירצו לנצל את המצב כדי להוריד את מצבת כוח האדם, אחרים יעשו מאמצים כדי להחזיר את כולם לעבודה. אלה וגם אלה צריכים הבטחה ברורה – משתלם לכם להחזיר כמה שיותר לעבודה.

המנגנון לא נותן תשובה

ביום שישי עשה משרד האוצר צעד חשוב והציג תכנית פיצוי לעסקים שנפגעו ממשבר הקורונה, אבל היא אינה יוצרת תמריץ להחזרה להעסקה. המנגנון המוצע הוא רטרואקטיבי לחודשים מרץ ואפריל, ובהיעדר הבטחה לעתיד – לא מעודד חזרה להעסקה. במנגנון קיים סעיף שמתגמל מעסיקים ששמרו על עובדיהם, אך מעבר לעובדה שמנגנון חישוב גובה המענק עוד לא פורסם, עד כה לא דובר רק על העסקים הקטנים. משרד האוצר עוד לא פרסם תמריצים כלשהם לחזרה לעבודה שנוגעים למעסיקים הגדולים במשק, שמן הסתם משקלם בשיעור התעסוקה הוא גדול יותר.

מנגנונים מהסוג הזה קיימים בשפע, ויושמו בחלק גדול ממדינות המערב מאז תחילת המשבר. בגרמניה למשל, הממשלה משלימה את משכורתם של עובדים שמעסיקיהם נאלצו לקצץ את שעות עבודתם, ומייצרת תמריץ להמשיך להעסיק עובדים למרות הפגיעה הכלכלית. בבריטניה התנתה הממשלה את תשלום של עד 80% משכר העובדים בכך שהמעסיק ימשיך להעסיק את אותם העובדים. בדו"ח שפרסם הביטוח הלאומי בשבוע שעבר הומלץ לאמץ מנגנוני פיצוי שמעודדים המשך תעסוקה, מנכ"ל המוסד מאיר שפיגלר כבר אמר שניסה לדחוף לכך שתשלום דמי האבטלה יעשה דרך המעסיקים, בדומה למודל הגרמני.

באוצר דנים בימים אלו במנגנונים מסוג זה, אבל לממד הזמן יש השפעה קריטית על אפקטיביות המהלך כדי לעודד מעסיקים להמשיך להעסיק את עובדיהם ולחזור להעסיק את אותם העובדים שהוצאו לחל"ת, נדרשת פעולה מהירה, ברורה וחד משמעית. בכל יום שעובר, חוסר הוודאות גובר, ועמו גם הסכנה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!