"זכייתכם מהווה נקודת ציון משמעותית לכם, וגם לנו כמדינה וכחברה הרואה לנגד עיניה את טובי בניה ובנותיה. אתם מייצגים את המצוינות הישראלית, ואת פניה הרבות של החברה הישראלית, חברה מגוונת ופועלת, משתנה ומתקדמת, חברה שיודעת לשבור מוסכמות ולפרוץ גבולות", כך אמר אמש (רביעי) נשיא המדינה ראובן ריבלין לכלות וחתני פרס ישראל. הטקס, שנעל את אירועי יום העצמאות צולם מראש, ללא קהל ובמעמד הנשיא, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך רפי פרץ. 

עוד אמר ריבלין לזוכים כי "אתם מהווים את חוד החנית של המצוינות, היזמות והגאווה הישראלית. המשיכו לפעול כל אחד בתחומו כדי להשפיע על העולם שבו אנו חיים, ולעצב יחד איתנו את המחר. אנחנו כל כך גאים בכם, ומתברכים בכם".

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר כי "חכמת ישראל, בינת ישראל, הן מציאות חיה שמרשימה כל כך הרבה עמים ומדינות בעולם". עוד אמר כי "ישראל היא מגדלור של ידע, בכל התחומים. איננו חושבים רק על עצמנו, הידע הישראלי מסייע למיליונים ברחבי העולם, הוא מציל חיים ומשפר את איכות החיים. כולנו מתגאים בהישגים הכבירים שלנו, ובכם זוכי הפרס. השקעתם שנים של עמל, ביקשתם לתרום לחברה הישראלית, לחוסנה ולרווחתה. אנו מצדיעים לכם. בשם כל אזרחי ישראל – תודה לכם מקרב לב".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

שר החינוך רפי פרץ אמר כי "ישראל ניצבת בחזית העולמית של מחקרים ופיתוחים פורצי דרך ושל קידום הידע האנושי. היום אנו מוקירים קבוצה של יחידי סגולה העומדים מאחורי ההישגים. כל אחד ואחת מהזוכים הוא תעודת כבוד לחברה הישראלית".

פרס ישראל הוענק מאז שנת 1953 לאזרחי ישראל או לארגונים שונים, כהוקרה על פעילותם במגוון רחב של תחומים, והוענק לראשונה ביוזמתו של מי שהיה שר החינוך, בן ציון דינור. נושאי הפרס הם רבים ולכן מוענקים במחזוריות של אחת לארבע שנים או אחת לשבע שנים.

הכלות והחתנים

חתן פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: פרופ' אבישי ברוורמן

זוכה פרס ישראל בתחום מפעל חיים- תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: פרופ' אבישי ברוורמן. (צילום: אבישי ברוורמן)

אבישי ברוורמן נולד ברמת גן בשנת 1948. הוא סיים את לימודיו בכלכלה ובסטטיסטיקה באוניברסיטת תל אביב במסגרת העתודה האקדמית, ושירת בצה"ל כקצין. בתום שירותו התקבל ללימודי התואר השלישי בכלכלה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, המדורגת כאחת הטובות בעולם. לאחר קבלת תואר הדוקטור הצטרף לבנק העולמי, בו הוביל מחקרים ופרויקטים רבים במדינות מתפתחות בדרום אמריקה, אפריקה, אסיה, המזרח התיכון ומזרח אירופה, תוך שימת דגש על פיתוח כלכלי משולב עם צדק חברתי.

בשנת 2006 נבחר ברוורמן לכנסת מטעם מפלגת העבודה, ובתשע שנותיו בזירה הפוליטית עסק בעיקר בנושאים חברתיים וכלכליים. בין היתר שימש כשר לענייני מיעוטים, כיו"ר ועדת הכספים וכיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת.

מנימוקי הוועדה: "פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לשנת תש"ף מוענק לפרופ' אבישי ברוורמן על תרומתו הגדולה לפיתוח של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. כנשיאה, הוא פתח את המוסד בפני ישובי הפריפריה והאוכלוסייה הבדואית בנגב תוך עמידה על מצויינות. אף גייס למוסד רבים מטובי החוקרים ומורי האוניברסיטאות. פעילותו שדרגה אקדמית ותרבותית את העיר באר שבע ואת הנגב כולו."

 

כלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: נעמי סטוצ'ינר

כלת פרס ישראל בתחום מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה: גב' נעמי סטוצ'ינר. (קרדיט צילום: נעמי סטוצ'ינר)

נעמי סטוצ'ינר, ילידת 1948, נולדה בדרום אפריקה. עם עלייתה לארץ בשנת 1970 עבדה כעובדת קהילתית בשכונת התקווה בתל אביב והיתה ממקימי היחידה הקהילתית של עיריית תל אביב והמעון לילדים לאימהות עובדות. בשנת 1977, הקימה וניהלה את היחידה לבריאות הנפש ביחידה הקהילתית ברעננה של בית החולים שלוותה, בשנת 1980 ,לאחר פטירתו הפתאומית של אביה, החליטה המשפחה להקים את בית איזי שפירא ולהגשים את חלומו לשוויון הזדמנויות חברתי.

מנימוקי הוועדה: "פעילותה החברתית מעוררת השראה למען שוויון הזדמנויות בחברה הישראלית. השיא של פעילותההיה בהקמת "בית איזי שפירא", המשפיע על חייהם של אלפי אזרחים מדי שנה, הפך למכשיר לשינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות והביא לשינוי מהותי בתפיסה החברתית, במדיניות הלאומית וביצירת שוויון הזדמנויות לאנשים אלה"

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר הרפואה: פרופ' גדעון רכבי

פרופ' גדעון רכבי שזכה בפרס ישראל בתחום חקר הרפואה. (צילום: גדעון רכבי)

גדעון רכבי נולד בישראל בשנת 1953. פציעתו במלחמת יום הכיפורים חשפה אותו לעולם הרפואה והובילה אותו לבחור ברפואה כדרך חיים. בשנת 1981 קיבל תואר דוקטור לרפואה מאוניברסיטת תל-אביב, ובשנת 1987 תואר דוקטור לפילוסופיה ממכון ויצמן למדע. הוא התמחה והוסמך בשלושה תחומי התמחות רפואיים: רפואת ילדים, המטולוגיה והמטולוגיה-אונקולוגיה של ילדים. שימש כראש החוג להמטולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר וכראש מרכז חקר הביולוגיה של הסרטן של אוניברסיטת תל-אביב. בשנת 1993 הקים רכבי וניהל את המחלקה להמטולוגיה, אונקולוגיה והשתלת מח עצם בילדים במרכז הרפואי ע"ש שיבא. בשנת 2003 הקים את מרכז שיבא לחקר הסרטן ומאז הוא מנהל אותו.

מנימוקי הוועדה: "פרופ' רכבי הוא המטולוג-אונקולוג ילדים נודע שניהל במשך שנים מחלקה מובילה להמטולוגיה אונקולוגיה והשתלת מח עצם בילדים במרכז הרפואי בשיבא והעמיד דורות של רופאים חוקרים. בתחום המחקר הוא אחראי לתגליות מרכזיות בזיהוי מנגנונים חדשים לעריכת המידע הגנטי בתאים חיים"

 

כלת פרס ישראל בתחום אמנות פלסטית: גב' שרה ברייטברג סמל

הזוכה בפרס ישראל בתחום אמנות פלסטית: גב' שרה ברייטברג סמל. (צילום: אורי גרשוני)

שרה ברייטברג-סמל היא אוצרת ומבקרת אמנות ישראלית שימשה כאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב בין השנים 1977-1989. במסגרת עבודתה אצרה תערוכות רבות של אמנים ישראלים. התזה שהציגה בתערוכה "דלות החומר כאיכות באמנות הישראלית", ביקשה להפריד בין האמנות המקומית לבין סגנון האמנות הבינלאומית של אותה עת, על ידי תיאור סוציולוגי-אסתטי של האמנים הישראלים ודרך התייחסותם אל מסורת האמנות האירופית.

מנימוקי הוועדה: "גב' שרה ברייטברג סמל שימשה כאוצרת לאמנות ישראלית במוזיאון תל אביב, ולאחר מכן בתערוכות מוזיאליות חשובות רבות והנחילה לאמנות ולתרבות הישראלית מטבע לשון חדש, "דלות החומר" ומודל תיאורטי מקיף שהנחה את השיח הציבורי של עולם האמנות הישראלי שנים רבות"

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר ההיסטוריה הכללית: פרופ' בנימין זאב קדר

זוכה פרס ישראל תש"ף בתחום חקר ההיסטוריה הכללית, פרופ' בנימין זאב קדר. (צילום: דוד סאלם)

קדר נולד בשנת 1938 בניטרה, צ'כוסלובקיה. עלה לארץ בשנת 1949 עם הוריו ואחותו ששרדו את השואה. נחשב לחוקר החשוב, המשפיע והפורה ביותר של מסעי הצלב ושל חקר היחסים הבין דתיים. תחומי המחקר של קדר כוללים גם את סוגיית היחסים הבין דתיים, המסחר בים התיכון, החוק הכנסייתי, תולדות ארץ-ישראל ויישובה היהודי, שחזור וניתוח קרבות, היסטוריה השוואתית ועולמית, תצלומי אוויר כמקור היסטורי, ועוד.

מנימוקי הוועדה: "בכל תחומי מחקרו מהדהד קולו הייחודי, המשלב נאמנות לאמות המידה המדעיות הקפדניות ביותר, מקוריות ויצירתיות, יחד עם אהבה עמוקה לארץ ומסירות לחברה ולערכיה."

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר הכימיה והפיזיקה: פרופ' יוסף קלפטר

פרופ' יוסף קלפטר זוכה פרס ישראל תש"ף בתחום חקר הכימיה והפיזיקה. (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

יוסף קלפטר נולד בתל אביב בשנת 1945 להורים יוצאי סלובקיה. לקראת סוף לימודיו, פרצה מלחמת ששת-הימים, בה נטל יוסי חלק כעתודאי, ובמהלכה נפצע בקרב על ארמון הנציב. קיבל תואר דוקטור מבר אילן ועשה פוסט דוקטורט עשה באוניברסיטת MIT בבוסטון. עבד כחוקר ומפתח בכיר בחברת Exxon. ב-1987 חזר לארץ והפך לחבר בסגל אוניברסיטת תל אביב. הקים קבוצת מחקר פעילה שנעשתה אבן שואבת למבקרים רבים ושיתופי פעולה ענפים. החל מ-1996 שימש קלפטר כחבר בהנהלת הקרן הלאומית למדע ובין השנים 2002 – 2009 כיהן כיושב ראש הנהלת הקרן הלאומית למדע. בשנת 2009 נבחר קלפטר לנשיא השמיני של אוניברסיטת תל אביב.

מנימוקי הוועדה: "פרופוסור קלפטר התשתית העיונית לתיאור תנועה מואצת או מואטת ביחס לחוק הדיפוזיה של איינשטיין. ברבות השנים מתבררת החשיבות העצומה והאוניברסלית של עבודתו שכן יותר ויותר מערכות ניתנות לתיאור ממצה ע״י השיטות שפיתח".

 

כלת פרס ישראל בתחום חקר התלמוד: פרופ' ורד נועם

פרופ' ורד נעם זוכת פרס ישראל תש"ף בתחום חקר התלמוד. (צילום: ורד נעם)

פרופ' ורד נעם נולדה בירושלים בשנת 1960 למשפחה דתית בירושלים. מומחית בינלאומית בתחום התלמוד והארכיאולוגיה שמחקריה התפרסמו במגזינים יוקרתיים ברחבי העולם. במחקרה משלבת יחד את חקר הספרות הרבנית עם ההיסטוריה היהודית מהבית השני – שלמעשה, מקיים את הקו המשותף לכל מחקריה.

במשך שנים עמדה בראש בית המדרש של מדרשת לינדנבאום לנשים, ומשנת 2014 היא פרופ' מן המניין באוניברסיטת תל-אביב. בין היתר הייתה ראשת החוג ללימודי התרבות העברית (2016-2015), ומאז שנת 2017 היא עומדת בראש בית הספר למדעי היהדות וארכיאולוגיה באוניברסיטת תל-אביב, ובשנת 2016 הייתה חברה בוועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב.

פרופ' נועם היא האשה הראשונה לקבל פרס ישראל לחקר התלמוד.

מנימוקי הוועדה: "פרופ' נעם הינה חוקרת בעלת שם בין לאומי והכרה רבה בחשיבות מחקרה, ובעיקר היא דמות ומופת בתרומתה לקהילה המדעית והציבורית הכללית, בהנגשת הספרות הרבנית והתלמוד לכלל ציבור הלומדים והלומדות בישראל".

 

חתן פרס ישראל בתחום ספרות תורנית: הרב יעקב אריאל

זוכה פרס ישראל בתחום ספרות תורנית: הרב יעקב אריאל. (צילום: ציון יהודה)

הרב יעקב אריאל עוסק כבר קרוב לשישים שנה בעשייה רבגונית בהפצת תורת ארץ ישראל בחינוך, בחקלאות, בפסיקה ההלכתית בתחומי הרפואה החקלאות הצבא והחברה במדינת ישראל.

את דרכו החל בחינוך תלמידים בישיבת "בית יהודה", עמד בראשה כחמש-עשרה שנה מתחילת דרכה בשנת 1964, ובמקביל שימש כרב היישוב החקלאי כפר מיימון-תושיה. בשנת תשל"ט נקרא על ידי ראשי מרכז ישיבות בני-עקיבא לעמוד בראשות ישיבת ההסדר בעיר ימית ועמד בראשה עד פינוי חבל ימית. הוא המשיך בהנהגת הישיבה גם לאחר הקמתה מחדש בנווה-דקלים שבגוש קטיף עד התמנותו כרב העיר רמת גן בשנת 1990.

האגודה למען הלהט"ב עתרה לבג"ץ כנגד הענקת הפרס לאריאל עקב התבטאויותיו כנגד קהילת הלהט"ב. נכון להיום (ראשון) לא התקבלה הכרעה בעתירה.

מנימוקי הוועדה: "גדלותו של הרב בתורה על כל חלקיה והיותו פוסק הלכה בתחומים רבים אישיים וציבוריים, יחד עם אישיותו הנעימה ומאירת הפנים, הפכו אותו לאחד מאנשי הרוח החשובים והמשפיעים במדינת ישראל"

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר מדע המדינה, מדעי הניהול והיחסים הבין לאומיים: פרופ' אברהם בן צבי

זוכה פרס ישראל תש"ף בתחום חקר מדע המדינה, חקר מדעי הניהול, יחסים בינלאומיים – פרופ' אברהם בן צבי. (צילום: יאיר אבן-זוהר)

פרופ' אברהם בן צבי הוא מבכירי החוקרים בישראל ובעולם בתחום היחסים הבינלאומיים ועבודותיו מתמקדות ביחסי ישראל ארה"ב ובמדיניות החוץ של ישראל.  נולד בחיפה בשנת 1944, קיבל דוקטורט מאוניברסיטת שיקגו ב-1973. היה חבר מן המניין באוניברסיטת תל אביב עד 2004 וכיהן בה כראש חוג למדעי המדינה והיה ממקימי ההתוכנית ללימודי ביטחון ב-2006, הצטרף פרופ' בן-צבי למחלקה ליחסים בינלאומיים במסגרת בית הספר למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, ומאז הוא מלמד בה בדרגת פרופסור מן המניין.

מנימוקי הוועדה: "ספריו הרבים ועבודותיו המחקריות השפיעו על החשיבה של קובעי מדיניות והקימו דור של חוקרים צעירים ומוכשרים. בולטותו כבר סמכא בתחום זה הפכה אותו לדמות מרכזית המחברת בין העולם האקדמי לתחום קביעת מדיניות של ישראל והבנתה בעיני הציבור"

 

חתן פרס ישראל בתחום חקר החקלאות ומדעי הסביבה לשנת תש"ף: פרופ' דני זמיר

פרופ' דני זמיר זוכה פרס ישראל בתחום חקר החקלאות וחקר מדעי הסביבה. (צילום: אנונימוס)

פרופ' זמיר נולד בירושלים בשנת 1950 וגדל בתל-אביב. לאחר סיום הדוקטורט בשנת 1982, וללא השתלמות נוספת, הוא נקלט כמרצה בגנטיקה בפקולטה לחקלאות ברחובות ושם החל לפתח את המחקר המדעי העצמאי שלו. הוא עלה לדרגת פרופ' מן המניין בשנת 1996.

כיום הוא פרופסור אמריטוס לגנטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, במכון סמית למדעי הצמח והגנטיקה בחקלאות, הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה ברחובות.

תחומי מחקרו של פרופ' זמיר עוסקים בהשבחת צמחים ובפיתוח כלים חדשניים לעזרת הטיפוח הגנטי תוך שימוש בעיקר בעגבנייה כצמח מודל, הן למחקרים בסיסיים והן לטיפוח זנים משופרים.

מנימוקי הוועדה: "פרופ' זמיר פיתח אוכלוסייה של עגבניות תרבותיות שמכילות קטעי DNA ממני בר של עגבנייה המקנים עמידות לעקות כמו יובש ומלח ועמידות כנגד מחלות צמחים. פרופ' זמיר הינו חוקר מוביל בתחום, בעל הכרה בינלאומית ושיתופי פעולה בינלאומיים, הוא תרם ותורם רבות לחקלאות ישראל והעולם."