תנועות הנוער עומדות בחזית העשייה החברתית במשבר הקורונה. בשעה שהמדינה ומערכת החינוך הפורמלית מתקשות להתאים עצמן לתנאים החדשים, תנועות הנוער הצליחו 'להפוך דיסקט' כמעט בין לילה. מהתנדבות עם אוכלוסיות בסיכון דרך פעולות ב'זום' ועד למסע פסח כלל ארצי מקוון, תנועות הנוער בראו מחדש עולם שלם של פעילות.

"זה נכון שכל הקטע של תנועת נוער זה מפגש בין אנשים, אבל מה שה'זום' עושה לחינוך הבלתי פורמלי זה דבר מעניין", אומרת תמר משה, רכזת מחוז שרון בתנועת הנוער העובד והלומד. בשבועות האחרונים היא והמדריכים אותם היא מלווה יצרו עולם חינוכי חדש שמצליח להפוך את הפעולה התנועתית על ראשה ועם זאת, לשמור על מהותה.

תמר משה. "סוד הקסם של תנועת הנוער הוא היכולת להשתנות ולהתאים את עצמה לצורכי השעה" (באדיבות המצולמת)

"אחד המדריכים במחוז מדריך קבוצה של יודניקים. אלה נערים שלא קל להם לשבת על התחת לעבור פעולה. אז בטח שלהכניס אותם ל'זום' ולבקש מכולם להיות בשקט, זו משימה שהבנו שתהיה מאתגרת. המדריך של הקבוצה היה חבר בתאטרון התנועה והוא החליט לעשות ניסוי. הוא לקח את המחזה 'הלילה הזה', סיפור עליית יהודי מרוקו ואניית אגוז, קיצר את הטקסט ל-20 עמודים והכין רקעים ל'זום' לפי הסצנות השונות – רחוב במרוקו, הדירה של המשפחה, ספינה וכו'. אחר כך הוא ביקש מהחניכים להביא תחפושות שמתאימות לתקופה ולמקום והעלה איתם את המחזה עם חלוקת התפקידים."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

דוגמה נוספת לפעילות מקוונת במסגרת התנועה היא פרויקט הפודקאסטים שיצרו חניכי המחוז שמשה מרכזת לקראת יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כל החניכים מכיתה ד' ועד י"ב התבקשו להקליט פודקאסט קצר על שורד שואה שהם מכירים ושלחו לחברים בקן. "הייתה דרישה מכל חניך להיות אקטיבי ופעיל בתוך תהליך הלמידה. אני לא חושבת שהיינו עושים כזה דבר ללא הקורונה."

תנועת הנוער מצליחה, במקומות שאחרים כושלים, לתת לצעירים כלים משמעותיים לקבל החלטות, ואלו יכולים בתורם לייצר פעולה משמעותית במציאות"

משה מתארת את המיזם החינוכי כהצלחה עצומה, שספק אם פעולה רגילה בקן של התנועה היתה יכולה לייצר. "סוד הקסם של תנועת הנוער הוא היכולת להשתנות ולהתאים את עצמה לצורכי השעה. זה מה שהופך אותה למה שהיא. אם הייתה קפואה במקום ולא משתנה בהתאם למציאות היא לא הייתה רלוונטית ולא הייתה תנועה."

הדי-אן-איי של התנועה: משימתיות

"אני חושב שהתנועה, מעצם מה שהיא, כל הזמן לומדת איך להסתגל למציאות החדשה, תמיד בפעולה מהירה, אבל בלי לוותר על העקרונות. בכל זמן נתון לחפש מה המשימה הלאומית שהחברה צריכה אותך בשבילה", אומר יאיר שחל, מזכ"ל תנועת בני עקיבא, שרואה במשימתיות את אחד העוגנים העיקריים שמעניקים לתנועות את היכולת לפעול במציאות המשתנה. "הדי-אן-איי של תנועת הנוער הוא הפעולה בעולם המעשה, הצריך גלגל – אני גלגל."

יאיר שחל. "לא יצאנו לשטח אבל יצרנו מפה בגוגל עם חידות" (קרדיט: יח"צ)

פעולות בני עקיבא בחודש האחרון משתרעות על קשת רחבה. מהצמדת המדריכים הבוגרים בסניפים למוקדי הטלפונים בערים לתמוך באוכלוסיה המבוגרת ובמשפחות במצוקה; חלוקת מצרכי מזון; הנחת נר על קברי נרצחים בפעולות איבה וקיום מסע פסח כלל ארצי.

"לא יצאנו לשטח אבל יצרנו מפה בגוגל עם חידות. המדריכים והרכזים התחלקו על פי שבטים. החניכים היו צריכים לעשות שלטים, מורלים, ללמוד על המקומות ש'היינו' בהם ובכל נקודה כזאת היו חידות ומשימות, ובסוף אירוע סיום עם זמר על פי המסורת. זו יצירתיות שאומרת שאני על הדי-אן-אן שלי לא יכול לוותר, ומהצד שני יש כאן הכרה במגבלות השעה."

עם הפנים אל חופשת הקיץ

בימיו הראשונים של המשבר, כאשר הוראות והנחיות משרד החינוך השתנו מדי יום, נערכו תנועות הנוער לשינוי מוחלט באופני הפעילות שלהן, וזאת במקביל להקמת מערך הכשרה למתנדבים. דווקא אז, התקבלה במשרד האוצר החלטה שלא להכיר באופני ההדרכה המקוונת שתנועות הנוער אימצו, ולצאת למהלך של ביטול התמיכות בתנועות.

"פשוט באו ואמרו שמפסיקים לתקצב אותנו", מספר נפתלי דרעי, מזכ"ל מועצת תנועות הנוער בישראל. "כשראינו את הדברים האלה שערותינו סמרו. השתגעתם? מאיפה הבאתם את הפרשנות הזו? לא רק שאנחנו ממשיכים לעבוד אלא גם עובדים יותר קשה".

נפתלי דרעי. "משרד האוצר ננעל על קיבעון מחשבתי – לצמצם את ההוצאה של המדינה" (באדיבות המצולם)

ההחלטה לא התממשה בסופו של יום אך הגירעונות שצופות התנועות עקב ביטול הפעילות בקנה מידה רחב, יעמדו על מיליוני שקלים ונכון להיום, אין הבטחה ממשית מצד המדינה לגיבוי כלכלי של הפעילות.

"לא ההחלטה עצמה כמו שיקוף הלך הרוח והקיבעון הם אלו שמטרידים אותי", אומר דרעי. "נדהמתי לראות את משרד האוצר עוצר את הלמידה מרחוק אחרי יומיים של הצלחה מדהימה. כשקוראים על מה שקורה בעולם וקורה אצלנו, לדעתי משרד האוצר ננעל על קיבעון מחשבתי – לצמצם את ההוצאה של המדינה."

עם מה שנראה כהפשרתה ההדרגתית של מערכת החינוך, תנועות הנוער כבר עוסקות בחופשת הקיץ. "אנחנו מנסים להבין מה אפשר ומה אי אפשר לעשות בקיץ הקרוב", אומר דרעי. עד אשר יוחלט סופית כיצד תראה מערכת החינוך בקיץ הקרוב, לא ניתן לקבוע תאריכים סופיים לסמינרי ההדרכה ומחנות הקיץ, המהווים את גולת הכותרת של פעילות התנועה לאורך כל השנה.

פשוט באו ואמרו שמפסיקים לתקצב אותנו. כשראינו את הדברים האלה שערותינו סמרו. השתגעתם? מאיפה הבאתם את הפרשנות הזו? לא רק שאנחנו ממשיכים לעבוד אלא גם עובדים יותר קשה"

"בינתיים אנחנו מקווים שנוכל לקיים פעילות בחודש אוגוסט. יש חשש מסוים, בלי סמינרי ההדרכה וכוח ההדרכה אי אפשר לפתוח שנה לכן אנחנו נערכים עכשיו לקיים סמינרי הדרכה ברמה המקומית, בקבוצות קטנות במסגרת הסניפים, או מספר סניפים יחדיו. על הדרך נשלב השלמות תוכן דרך אמצעים דיגיטליים ואולי אף פיצול הסמינרים בין הקיץ לסתיו."

מהפלמ"ח ועד לקורונה

"הערכים התנועתיים מחייבים אותך לפעול באופן סולידרי", אומר פרופסור אלי צור, היסטוריון של התנועה הציונית והעומד בראש המכון לחקר תולדות תנועות הנוער בגבעת חביבה. "זו סולידריות שמופנית גם לתוך חברי הקבוצה פנימה, אבל גם כלפי החברה כולה החוצה. חבר תנועה שספג את החינוך התנועתי לעומק פשוט לא יכול לעמוד מנגד אל מול תופעות של אדם לאדם זאב. אחד הדברים הנוראיים שקורים בחברה הישראלית, ואנחנו רואים זאת עכשיו, זו אותה התפוררות לקבוצות שייכות בה אנשים לא מרגישים שום מחויבות לאנשים שמחוץ ל'קופסה'. הסולידריות בתנועות הנוער מתורגמת, בפועל, לדפוסי התנהגות."

אלי צור. "הערכים התנועתיים מחייבים אותך לפעול באופן סולידרי" (באדיבות המצולם)

על פי צור, דפוסי ההתנהגות הללו מתבטאים בפעולות הבסיסיות ביותר האופייניות לתנועת הנוער. "הטיולים התנועתיים הם מפעל מחנך מופתי מהבחינה הזו: כולם צריכים לעזור לכולם. מצד אחד יש התגברות על הקושי ומצד שני עזרה הדדית ללא גבול".

צור גם מתאר את הדינמיקה בין אופיה של תנועת הנוער לגיל הנעורים. "מה שמאפיין את הגיל הזה זה צורך עצום של חיבור חברתי, שם נוצר קשר נפשי עמוק בין הנערים והנערות. בגיל הזה קשה להרגיש שיש משמעות למה שאתה עושה מדי יום ותנועת הנוער מצליחה לתת מטרות מעבר לקיום היומיומי. היא מצליחה, במקומות שאחרים כושלים, לתת לצעירים כלים משמעותיים לקבל החלטות, ואלו יכולים בתורם, על ידי מאפייני הגיל המובהקים שלהם: דינמיות, תעוזה, התלהבות, לייצר פעולה משמעותית במציאות. הדבר הזה נכון במרד גטו ורשה, ונכון בהתנדבויות ההמוניות לפלמ"ח עם קום המדינה, ונכון גם היום."

"כל היצירתיות ואופני הפעילות החלופיים שפורצים מהחניכים ומהמדריכים לא היו קורים אם הם לא היו חברים בקבוצות", מתארת משה פן נוסף בייחודיותה של תנועת הנוער בימים אלה. "הקבוצות הן מקום בטוח וחזק ויש בהן משהו שנותן פייט להתכנסות פנימה של כל אחד בתוך עצמו. זה דורש מהחניכים להיות חלק מהתנועה ומהחברה."

ושחל מוסיף, "לעולם אדם יהיה רך כקנה ולא קשה כאבן. השורשים של הקנה נטועים באדמה, הוא לא מאבד את עמוד השדרה שלו אבל הוא יודע לכופף אותו לאור הרוח. אנחנו לא תנועת נוער וירטואלית אלא תנועה מעשית שפועלת במימד הוירטואלי, בקצב שמשתנה מיום ליום. נאלצנו להיות גוף שיודע לקיים בפועל מציאות בה יוזמות רבות מגיעות מלמטה, ולא מלמעלה. זה עיקרון בסיסי מאוד בתנועות הנוער ולא רבים הארגונים שפועלים כך."