הצהרת הממשלה אתמול על הקצאת 6 מיליארד שקלים לטובת שימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה, היא צעד קריטי ליציאה מהמשבר, אבל היא לוקה באותה הבעיה שבה לוקה כל התנהלות של הממשלה בתגובה לקורונה – היעדר תכנית מגובשת. ולכן, גם צעד זה לא מסייע לבעלי העסקים לתכנן את צעדיהם ולא מייצר תמריץ להגביר את התעסוקה.

יש לאוצר שיטה: (1) בשבוע הראשון לא עושים כלום (2) בשבוע השני מגבשים תכניות ו-(3) רק בשבוע השלישי מציגים אותם. עד שמציגים כבר נגמרה ההסלמה״

"האוצר מכור לסטארטאפ שלו, פיתוח המודל ל'איך לעשות את המקסימום כדי להוציא את המינימום'." מסביר שחר תורג'מן, יו"ר הדירקטוריון של חברת בריל, אחת מחברות האופנה הגדולות בישראל, בשיחה שקיימנו אתמול. "יש להם שיטה שהם מיישמים בכל הסלמה בטחונית בעשרים השנים האחרונות. בשבוע הראשון לא עושים כלום, בשבוע השני מגבשים תכניות, ורק בשבוע השלישי מציגים אותם. עד שמציגים כבר נגמרה ההסלמה והלחץ הציבורי לסייע לעסקים כבר יורד, ואפשר להפקיר את העסקים באזורים שנפגעו".

שחר תורג׳מן. (צילום מסך "כאן" 11)

כדי להבין עד כמה חסרה לממשלה אסטרטגיה ליציאה מהמשבר, תורג׳מן מספר על פגישה שלו, בשבוע שעבר, עם ראש הממשלה. בעלי הרשתות המתינו במשך שבועות לתוכנית שתציג הממשלה. כשהבינו שתכנית כזו לא תגיע, גיבש איגוד לשכות המסחר תכנית אותה הציג לראש הממשלה. התכנית כללה מענקים והלוואות בערבות גבוהה, כפי שעושות מדינות מדינות רבות בעולם. באוצר דחו את התוכנית על הסף. ראש הממשלה התחייב בפניהם לפרסם תכנית חלופית עד לסוף השבוע, אבל הדבר לא קרה, והקמעונאים ראו בעיניים כלות איך כולם חוזרים לעבודה, ולהם אין מענה. הם סירבו לפתוח את החנויות בלי לקבל ודאות.

"צריך להבין," אומר תורג'מן "שכירות עולה לי בחודש 7 מיליון שקל, שכר העובדים זה עוד 4 מיליון שקל. בשנייה שפתחתי את העסק, ההוצאות הקבועות שלי הם 11 מיליון שקל בחודש, וזה בלי הסחורה. ההוצאות האלו מבוססות על הכנסות בקנה מידה שהיו לי לפני הקורונה. אני לא יכול לפתוח עם אותו מספר עובדים כשיש לי מכירות קטנות בחצי בלי סיוע של הממשלה".

"הם מנסים להפריד ביננו לבין העובדים, הם מנסים לגרום לנו להיראות כמי שמנסים לנצל את המשבר הזה לטובתם, למרות שבלי סיוע מהמדינה אין לנו יכולת לפתוח את העסק".

על פי הערכות שביצעו רשתות האופנה, כשהן יפתחו שוב את שעריהן הכנסותיהן צפויות להיחתך ב-50% לעומת ההכנסות בימי שגרה. הנתון הזה מציב קושי מיוחד שכן ייבוא סחורה הוא עסק יקר, שמבוסס על תזרים ההכנסות מעונת המכירות הקודמת. לאחר שבחודשים מרץ-אפריל המכירות עמדו על אפס ובהיעדר פתרונות במענקים ובאשראי, בעלי הרשתות מדווחים על קושי בגיוס כסף להזמנת הסחורה לעונה הבאה.

תורג'מן מסביר את ההתעקשות של האוצר לפתוח את העסקים במכה אחת כניסיון להסית את תשומת הלב דווקא לרשתות הגדולות, ולא להיעדר התכנית הכלכלית שלהם. "הם מנסים להפריד ביננו לבין העובדים, הם מנסים לגרום לנו להיראות כמי שמנסים לנצל את המשבר הזה לטובתם, למרות שבלי סיוע מהמדינה אין לנו יכולת לפתוח את העסק".