משרד האנרגיה גיבש תכנית להאצת השקעה בתשתיות, לאור משבר הקורונה. אתמול (שני) פורסם מסמך בנושא תחת הכותרת "האצת פרויקטי תשתית במשק האנרגיה והמים לעידוד צמיחה כלכלית", שמציע השקעה בהיקף כולל של כ-25 מיליארד שקלים. בכוונת המשרד להשקיע 12% בלבד מסכום זה מכספי ציבור, השאר – כ-22.5 מיליארד שקלים – יגיעו מיזמים פרטיים שיידרשו לגייס את רובו המוחלט של הסכום בשוק ההון.

התכנית איננה מפורטת, ולא כוללת לוחות זמנים, כאשר במשרד האנרגיה אומרים שמסמך מפורט יותר יפורסם במהלך השבוע. מה שנראה יחסית ברור הוא מתן עדיפות מסוימת בהיקפי הפרויקטים ל"השקעות ירוקות" – אנרגיות מתחדשות והתייעלות אנרגטית. מצד שני, התכנית כוללת כ-5 מיליארד שקלים של השקעות בתשתיות גז, משק הדלק ונמל דלקים חדש.

סך השקעה לפי תחום במש"ח מתוך מסמך של משרד האנרגיה

על פי התכנית, 4 מיליארד שקלים יוקדשו להתייעלות אנרגטית, כאשר 500 מליון מתוכם יהיו הלוואות בערבות מדינה. 2000 מגה-וואט של השקעה בשדות סולאריים, בהיקף של 6.5 מיליארד שקלים. הקצאה זו היא ככל הנראה תוספתית למה שכבר אושר עד כה, ועשויה לתת אופק משמעותי לחברות הפועלות בתחום. הסרת חסמים מתוכננת בתחום טורבינות רוח, אמורה לסלול את הדרך להשקעה פרטית של 1.2 מיליארד שקלים בתחום זה.

המשרד שואף להוביל תכנית ל"מרחב אורבני יעיל אנרגטי בערים", כאשר הרשויות המקומיות מצופות להשקיע 300 מליון שקלים בהתייעלות אנרגטית, הפחתת זיהום אוויר, יתירות אנרגיה בהפסקות חשמל ובתים חכמים. פרויקט נוסף המיועד להאצה הוא שדה סולארי גדול באזור דימונה, בהיקף של מיליארד שקלים, אך הוא כרגע תקוע בשל מחלוקות פנים ממשלתיות.

חווה סולארית באילת (צילום: משה שי \ פלאש 90)

השקעות צנועות במשק הגז

התכנית מציינת השקעות של 2 מיליארד ש"ח במשק הגז, כאשר הפרויקט הגדול בתחום הוא חיבור העיר אילת לרשת הגז הטבעי. שאר הכסף מיועד ככל הנראה לתחום ששרוי בבעיות ביורוקרטיות כבר שנים – פריסת רשתות החלוקה בלחץ נמוך. תחום זה הופרט, מה "הוציא את האוויר" מהחברות הפועלות בתחום, למעט "נגב אנרגיה". הזכייניות חסרות בסיס הון חזק, חלקן נשלטות על חברות גז בישול, מה שמהווה ניגוד אינטרסים והנחת צנרת גז היא אתגר ביורוקרטי משמעותי מול מוסדות התכנון והרשויות המקומיות. הצרכנים הגדולים והקטנים שכבר מחוברים לגז, מהווים למעלה מ-70% מפוטנציאל הצריכה, כך שהתועלת מהשקעה נוספת תהיה פחותה.

התרעומת של יצרני החשמל הפרטיים

יצרני החשמל הפרטיים זועמים על כך שלא אוזכרו בתכנית, בדמות הקצאת כמות מכובדת של מגה-וואטים להקמת תחנות כוח מונעות בגז. נתי בירנבוים, מנהל פורום בעלי תחנות הכוח הפרטיות, פנה במכתב למשרד האנרגיה ובו דרש הקצאת 4,000 מגה-וואטים נוספים להקמת תחנות כוח. ברשות החשמל לא ששים לאשר הקמת תחנות חדשות לפני שהם בטוחים בנחיצותן ולכן הם בוחנים דווקא דחיית גריטה של תחנות כוח ישנות המונעות בגז, מחשש שהקמת תחנות כוח חדשות בעודף, תהפוך למשקולת בעתיד על משק החשמל, בייחוד אם יתאפשר להאיץ את המעבר לשימוש באנרגיות מתחדשות.

סוגי השקעות במשק במיליוני ש"ח מתוך מסמך של משרד האנרגיה

"צריך לנצל את המשבר להאצת הסבת תחנות פחמיות לגז טבעי"

המסמך שפורסם אינו מפרט מהן התכניות החדשות, ומה פשוט מהווה אזכור ממוחזר של תכניות שאושרו מזמן, כמו האצת ההשקעה במשק המים. חן הרצוג, הכלכלן הראשי של חברת ראיית החשבון BDO, חושב שהיה ניתן לעשות יותר. "צריך לנצל את המשבר הנוכחי להאצה של הסבת תחנות כח פחמיות לגז טבעי" אמר, "כרגע זה מיועד לביצוע עד 2025, אבל המשבר מוריד את הביקוש לחשמל ומגדיל את הרזרבה. אפשר להקדים את זה ל-2022. המהלך יחליף פחם מיובא בגז מקומי, יגדיל את הכנסות המדינה ואת התוצר וגם יקטין זיהום אוויר. בנושא רשת ההולכה, כבר יש תכנית רב שנתית, אבל צריך לראות מה באמת נעשה ואיך אפשר להאיץ את זה. הרשת היא החסם הכי משמעותי שמונע שילוב מוגבר של אנרגיות מתחדשות".

בינתיים, התכנית של משרד האנרגיה כוללת מספר מרשים מאוד – 25 מיליארד שקלים, אך מעבר לסכום המרשים, האמת תימצא בפרטים הקטנים – לוחות הזמנים, מה מתוך התכנית הוא באמת פרויקט חדש, הטיפול בחסמים הביורוקרטיים, היקף השקעה פרטי עצום, שכלל לא בטוח שהוא אפשרי בתקופה של סיכונים פיננסיים כה גדולים ושיבושים משמעותיים בשרשראות האספקה.