טקס הדלקת המשואות הנועל את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה ופותח את אירועי יום העצמאות ה-72 החל לפני שעה קלה בביצוע של חנן בן ארי לשיר "מישהו הולך תמיד איתי" של עפרה חזה. הטקס יעמוד השנה בסימן 'חיבורים בחברה הישראלית'. עקב מגפת הקורונה נערך הטקס ללא קהל ואף ללא מסדר הדגלנים המסורתי, אך המסורת המרכזית שעומדת במרכזו תישמר: הדלקת משואות על-ידי אזרחים שתרמו תרומה ייחודית למדינה. בנוסף יישא דברים יו"ר הכנסת, בני גנץ.
את תפילת היזכור הקריא השנה ד"ר איתי פסח, מנהל בית החולים לילדים שיבא, ובן שכול. מייד לאחר מכן הונף דגל ישראל לראש התורן והסתיים רשמית יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה והחל יום העצמאות ה-72.
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ברך את אזרחי מדינת ישראל בברכת וידאו מוקלטת מראש ואמר בין היתר כי יום עצמאות כזה עוד לא היה לנו. "אנחנו רחוקים זה מזה פיזית אבל קרובים כמו שמעולם לא היינו". נתניהו הוסיף כי כולנו מודים מעומק ליבינו לרופאים ולרופאות, לאחים ולאחיות, לשוטרים ולשוטרות. "אנחנו מבכים על כל אבדן אבל מברכים על כך שישראל ממוקמת במדינות המובילות במאבק הקורונה". רה"מ ציין גם את העובדה כי המוני ישראלים מיהרו לחזור הביתה לפני שנסגרו השמיים "כי הם יודעים דבר אחד – ישראל היא בית ליהודים וללא יהודים". נתניהו סיים את דבריו בהנחייה להמשיך ולשמור על הגיינה וריחוק כדי להמשיך לבלום את התפשטות מגפת הקורונה.
יו"ר הכנסת, בני גנץ, נשא הערב דברים לראשונה בתפקידו: "כאן על ההר הזה קבור גם חברי הטוב נחום (אומי) גולדברג, חברי שנפל בלבנון ביום הולדתי. כאן בהר הזה שנה אחרי שנה אנחנו מחברים בין הכאב לעוצמה. כאן שוכבים בנינו ובנותינו, דבר אינו מפריד ביניהם. לא מקום הולדתם, לא נטייתם המינית. כאן בדממה הזו כולם שווים. עלינו מוטלת האחריות שיהיה כולנו שווים גם בחיים. לא זהים, אך שווים". בהמשך דבריו ציין גנץ כי ישראל התברכה בריבוי תרבויות, דתות וגזעים שונים וציטט את בנימין זאב הרצל בספרו "אלטנוילנד" בו כתב "בן אדם – אחי אתה".
ובהמשך דבריו אמר גנץ כי "ימים קשים עוברים על אזרחי ישראל וכי "עלינו להתכונן לימים קשים לא פחות שעוד נכונו לנו. כל אחת ואחד מאיתנו אחראי לחייו של אחיו. הערבות ההדדית והשתתפות הם הדרך שלנו לנצח. אנחנו ננצח את המלחמה הזו ונבסס אתוס חדש – סיפור של ערבות הדדית. ב-72 שנות עצמאות עברנו מלחמות, קרבות, משברים כלכליים וגם משברים פוליטיים. תמיד דברנו על המשברים גם כשהיו מלווים בהשלחות קשות. ביחד בנינו וביחד נמשיך לבנות את השלם שגדול מסך חלקיו – חברת מופת". לאחר דבריו השיא גנץ את המשואה הראשונה שבאופן מסורתי מודלקת על-ידי יו"ר הכנסת. גנץ בחר להשיג משואה לכבוד הקשישים, לכבוד אנשי הביטחון ולכבוד הדר גולדין ואורון שאול ז"ל ואברה מנגיסטו והישאם שעבאן א-סייד שכלואים בעזה.
ואלו הם מדליקי המשואות:
המוזיקאי עידן רייכל, המוכר בעיקר כמפיק "הפרויקט של עידן רייכל", השיא משואה לכבוד אנשי הזמר העברי ואנשי כוחות הביטחון תוך שהוא כמעט נשבר בבכי.
פרופ' גליה רהב, מומחית בעלת שם עולמי למחלות זיהומיות במרכז הרפואי שיבא בתל השומר, שניהלה את תהליכי ההקמה של מערך הקורונה הייעודי בביה"ח תל השומר. רהב השיאה משואה לכבוד אחיה ואחיותיה הרופאים והרופאות, עובדות ועובדי המעבדות הרפואיות וכל אנשי הצוותים הרפואיים הנלחמים בימים אלה בקורונה.
אורי כהן, מנכ"ל וממייסדי 'מסע ישראלי', השיא משואה לכבוד חבריו ושותפיו מדריכי המסע, המורים לשל"ח וכל המחנכים 'דרך הרגליים' לאהבת הארץ. "לכבוד הפנים הרבות, הטובות והושונוץ המרכיבות את הפסיפס הישראלי – ולתפארת מדינת ישראל".
יסמין מזאוי, פראמדיקית במגן דוד אדום. השיאה משואה לכבוד ארגון מגן דוד אדום אותו הגדירה הבית השני שלה ושל כל המתנדבים מכל המגזרים והעדות ולכבוד המתנדבות והמתנדבים של ישראל וקראה לכולם להצטרף להתנדבות ולכבוד הדור הוותיק, "שנותן לכולנו השראה ותקווה".
אלי בן שם, יו"ר ארגון 'יד לבנים' העוסק בהנצחת זכרם של חללי מערכות ישראל ובטיפול במשפחות השכולות שאיבד את בנו קובי ז"ל באסון המסוקים השיא משואה לכבוד הנופלים למען ביטחון ישראל, מכל המגזרים והדתות, "הם שלחמו יחד ונפלו יחד ולשכבודם אנחנו חייבים ללמוד לחיות ביחד", ולכבוד חברי כוחות הביטחון שעושים לילות כימים למען ביטחון אזרחי ישראל.
יעל וילוז'ני אזולאי ואחמד בלאונה ישיאו יחדיו משואה כהוקרה לאחים ולאחיות במערכת הבריאות. וילוז'ני אזולאי היא האחות האחראית ביחידה למניעת זיהומים בבית החולים ברזילי באשקלון ובלאונה הוא אח בכיר מצטיין בבית החולים פוריה שבטבריה, ממקימי מערך ניתוחי הלב בבית החולים, ומראשוני המתנדבים לטפל בחולי נגיף הקורונה. השניים השיאו משואה לכבוד עמיתיהם האחים והאחיות "מכל המגזרים בחברה הישראלית" הניצבים בחזית המאבק למען בריאות אזרחי ישראל ולכבוד מקצועיותם, מסירותם ותחושת השליחות המלווה אותם בעשייתם.
ריינה אביטבול, בת 92, מתנדבת מזה 18 שנה במחלקות השונות בבית החולים שערי צדק בירושלים, עד שבפורים האחרון ציוו עליה להפסיק להגיע למקום בשל מגפת הקורונה. אביטבול תשיא משואה לכבוד המתנדבים, לכבוד בית החולים 'שערי צדק' בו היא מתנדבת וקראה לכולם ללכת להתנדב ולהישאר שמחים כמוה.
ישראל אלמסי הקים את ארגון ידידים – סיוע בדרכים ומנהל אותו בהתנדבות. הארגון מספק בימים כתיקונם שירותי דרך ובימים אלו מסייעים 25 אלף מתנדבי הארגון בחלוקת מזון לקשישים ועוד צרכים שהתעוררו בעקבות מגפת הקורונה. אומסי השיא את המשואה לכבוד הערבות ההדדית ולכבוד החיבור בין כל חלקי החברה הישראלית, "ולכבוד הקדוש ברוך הוא".
עדי אלטשולר, אשת חינוך, מנהיגה ויזמת חברתית. מייסדת תנועת "כנפיים של קרמבו" תנועת הנוער הראשונה והיחידה לצעירים עם ובלי צרכים מיוחדים. מייסדת מיזם "זיכרון בסלון". אלטשולר השיאה משואה לכבוד ניצולי השואה שאיתנו ואלו שכבר אינם, לכבוד כל הילדים והילדות בישראל שראויים לדבריה לאהבה ולמקום לחלום, "ולכבוד הנערה שיושבת עכשיו בבית, מרגישה את הלהבה הבוערת בליבה ויודעת שאפשר לברוא מציאות אחרת. אל תתני לאף אחד לקצץ לך את הכנפיים – אני מבטיחה לך שיכול להיות אחרת".
הרבנית לורי פלטניק, אשת חינוך, מייסדת ארגון "מומנטום", פועלת לחיזוקה של הזהות היהודית והקשר לישראל בקרב אמהות צעירות בקהילה. פלטניק השיאה משואה לכבוד הנשים היהודיות השומרות על משחותיהן, לכבוד הקהילות היהודיות בעולם, לכבוד הצעירים היהודיים והחיילים הבודדים והבטיחה ש"כמו שיצאנו ממצרים, נתעלה גם מעל המצב בו אנו נמצאים כיום".
אל"מ השאם אברהים, מפקד בית הספר לשריון בצה"ל, בן העדה הדרוזית, הפועל שנים רבות לעידוד גיוס והשתלבות בני מגזרים שונים בצה"ל ומתנדב שנים ארוכות במסגרות לאוכלוסיות מיוחדות. אברהים השיא משואה לכבוד צה"ל המחבר מגזרים בחברה הישראלית ולכבוד העדה הדרוזית שחרטה על דגלה דו-קיום ולכבוד האוכלוסיות המיוחדות אותן יש לו לדבריו הזכות ללוות.
משיאת המשואה האחרונה היא השחקנית והקומיקאית ציפי שביט שבמשך שנים רבות היתה אחת מכוכבות הילדים הבולטות בישראל, והשתתפה בעשרות סרטים, הצגות ומופעים. שביט השיאה את משואתה לכבוד כל חבריה האומנים "שיותר מכל רוצים לשמח ולרגש אתכם, תמיד תמיד ובמיוחד בימים קשים אלה. לכבוד הצחוק המתגלגל המדבק, המשמח שמחבר אותנו תמיד וגם עכשיו. לכבוד כל הסבים והסבתות שכבר חודש לא מתראים עם הנכדים שלהם, וואו ואנחנו מתגעגעים. תהיו חזקים. עוד טיפת סבלנות ונוכל כולנו להתחבק ולהתנשק ועוד פעם להתחבק ולהתנשק".