הירידה הדרמטית ביותר בתעסוקה עקב משבר ההקורונה נרשמה בקרב מקבלי השכר הנמוך, ששיעור תעסוקתם צנח ב-33%, כך על פי נתונים שפרסם המוסד לביטוח לאומי, המבוססים על 808,000 התביעות לדמי אבטלה שהוגשו עד אמצע אפריל . על פי הנתונים, העסקת עובדים בשכר בינוני ירדה ב-21% ואילו העסקת בעלי שכר גבוה ירדה ב-14% בלבד.

"לצד הפגיעה הכללית במשק, המשבר צפוי להרחיב את העוני ואי-השוויון באמצעות פגיעה עמוקה יותר בשכבות החלשות", כתב אורן הלר ממינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, במסמך שכותרתו: "מי נפגע ממשבר הקורונה?"

(גרף מאת הביטוח הלאומי)

נתוני התעסוקה חושבו על פי קבצי השכר של מספר המועסקים בכל ענף עד לדצמבר 2019, ממנו הופחתו מספר תביעות דמי האבטלה שהוגשו בכל ענף.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

חמשת הענפים בשכר הנמוך ביותר הם: אירוח ואוכל; שירותי ניהול ותמיכה; אמנות, בידור ופנאי; שירותים אחרים; ומשקי בית כמעסיקים. השכר החודשי הממוצע בכל הענפים הללו יחד הוא 6,902 שקלים.

הענפים שבהם השכר הממוצע הוא הגבוה ביותר: כרייה וחציבה; אספקת חשמל, גז ומיזוג אוויר; מידע ותקשורת; שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח; וארגונים וגופים חוץ־מדינתיים. השכר החודשי הממוצע בכל הענפים הללו יחד הוא 19,919 שקלים.

בביטוח הלאומי עובדים כעת על הכנת מסמך מפורט יותר הצופה את השפעות משבר הקורונה על שיעור העוני והתפלגות אי השוויון בחברה הישראלית.

גם הביטוח הלאומי עצמו צפוי לסבול ממחסור בכספים בעקבות המשבר. הירידה בתשלומים הנגזרים משכר העובדים, והעליה התלולה והחריגה בתשלום דמי האבטלה מכניסים את המוסד לגרעון עמוק. בשלב זה מימון הוצאות הביטוח הלאומי במשבר לא נעשית בעזרת תוספות תקציב, אלא על ידי פירעון מוקדם של אגרות החוב לביטוח הלאומי.