72 שנים להכרזת העצמאות של מדינת ישראל, אבל באיזו מידה מדינת ישראל באמת עצמאית? המשבר הבריאותי, הכלכלי וגם זה החברתי שנחשף עם מגפת הקורונה ממחיש עד ישראל רחוקה מלהיות עצמאית.

הכרזת עצמאות זה חשוב אבל המציאות מלמדת שאין דבר כזה מדינה עצמאית לחלוטין וכל המדינות תלויות זו בזו במידה מסויימת ומדובר בסטטוס נזיל למדי. בקצה הסקאלה ישנן גם מדינות שריבונותן היא עניין פורמלי בלבד. הן תלויות לחלוטין בחסדיהן של מדינות וכלכלות אחרות שיאפשרו את קיומן כך שבפועל הן לא מסוגלות לנהל מדיניות עצמאית בשום תחום.

כדי לשמור את עצמאותה, לא די לה למדינה, שיהיה לה צבא חזק, היא זקוקה גם למערכות כלכליות וחברתיות שיאפשרו את קיומה. ככל שאלו יהיו חזקות יותר ועצמאיות יותר, תוכל המדינה להגן על עצמאותה. אנחנו רגילים לחיות בעולם גלובאלי, אבל התקופה האחרונה מוכיחה כיצד מנגנוני השוק לבדם כושלים בזמני חירום. לא מדובר רק במידת התלות בעולם הרחב, אלא גם בהסדרים פנים חברתיים פגומים, שמונעים מהחברה הישראלית לממש את ההבטחה להיות 'עם חופשי בארצנו'.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

1. ביטחון המזון

בימי שגרה, ישראל היא גם יצואנית וגם יבואנית של תוצרת חקלאית. מייצאים אבוקדו ומנגו לדוגמא ומייבאים חיטה. בשנים האחרונות מעדיפה ממשלת ישראל להנהיג מדיניות חשיפה אגרסיבית ליבוא של מזון ותוצרת חקלאית. כל כך להוטים באוצר להעדיף את החקלאים מחו"ל שהם מוכנים לחתום על הסכמי יבוא מול מדינות זרות ללא סעיפי הדדיות.

הסרת ההגנה על החקלאות הישראלית נועדה להגביר את ההיצע וללחוץ את מחירי המזון כלפי מטה. על הנייר, זה גם מאפשר לישראלים ליהנות מהסבסוד שממשלות זרות מעניקות לחקלאים שלהן, אך כעת ברור שתלות גוברת ביבוא היא סכנה גדולה בימי משבר.

למרות הסיכון הבריאותי, החקלאות היא ענף קריטי שלא ניתן להשביתו. החקלאים עבדו במרץ, יש שתרמו תוצרת לנזקקים בחינם, אך מדיניות החשיפה החופשית ליבוא מורידה אותם על הברכיים החקלאי הישראלי הממוצע חצה כבר את גיל 60. אם אנחנו רוצים שיהיה לנו מה לאכול גם בשיגרה וגם בימי משבר, כדאי שנקשיב גם למה שיש להם להגיד.

2. רק בריאות

כל העולם נכנס למירוץ להשגת מטושים, מסיכות, ערכות בדיקה וחלוקים. התחרות מקפיצה את המחירים, ומקשה על חלוקה הוגנת לפי חומרת הצורך. בישראל היו תכניות הצטיידות מקיפות, חלקן הופעלו ודעכו תחת לחצי השגרה וחלקן לא הופעלו בכלל. הציוד במחסנים התיישן ויצא מכלל שימוש. כעת, אנו נסמכים על אלתורים, הסבת קווי ייצור, ופיתוחים עצמאיים של מייקרים שמכינים מסיכות בשיטות של תעשיה זעירה.

למרות ההירתמות המרשימה, ציוד רפואי צריך להיות עמיד, אמין, מחוטא ובעיקר זמין במלאי. על אף גידול משמעותי בתקציב הבריאות, מערכת הבריאות קטנה וחלשה מדי מכדי להתמודד עם מגיפה כמו הקורונה. המגיפה יצרה משוואה ברורה – עומק ההגבלות והפגיעה במשק עומד ביחס הפוך לחוסנה של מערכת הבריאות. מערכת בריאות חזקה יותר הייתה מאפשרת פחות סגרים ומגבלות ובסופו של דבר מובילה לפגיעה נמוכה יותר במשק.

חלק מנוסחת הריבונות היא היכולת להגן על הצרכים הבסיסיים ביותר של האזרחים. שגרת הקיום של בתי החולים בישראל מגיעה תדיר לעומס בלתי נסבל והמתחות עד דק. הכמות והפיזור של בתי החולים הם האבן הראשה שגוררת איתה גם את מספר התקנים, המיטות, הציוד והאפשרות להכשיר רופאים ואחיות באופן מעשי. מערכת הבריאות הציבורית לא צריכה הנשמה זמנית, אלא השקעה רצופה וגדולה בבתי חולים בפריפריה, שם תוחלת החיים קטנה משמעותית ומספר הרופאים קטן בהרבה לעומת המרכז.

3. צריכים אותם בשטח

כמו בכל אירוע חירום לאומי, עם ישראל מתגלה בכל תפארתו. אלפי מתנדבים מקימים תוך זמן קצר מערכים לוגיסטיים של סיוע לקשישים ואזרחים בקבוצת סיכון. הם מביאים להם מדי יום ביומו אוכל ותרופות. אבל באותו הזמן עובדי רשויות מקומיות, לרבות עובדים סוציאליים נשלחו במספרים גדולים לחופשה ללא תשלום. המדינה פשוט ויתרה על ריבונותה בכל הקשור לטיפול באזרחים והפקירה את השטח למתנדבים.

קרוב לשליש מהאוכלוסיה נכנסים להגדרות של אוכלוסיה בסיכון. כזו שעבורה הידבקות בקורונה עלולה להפוך לקטלנית בסיכון גבוה. חברה חזקה ועצמאית היא כזו שיש לה מערך אמין שמסוגל לדאוג לרווחתו של כל פרט פרט. בלי מערכת כזו שפרוסה בכל יישוב וכוללת אנשי מקצוע מיומנים ומתורגלים בהגשת עזרה, כל משבר עלול להפוך להפקרות. רוח ההתנדבות היא מופלאה, אבל הסתמכות של המדינה על מתנדבים היא מתכון כמעט בטוח לכך שלא כל מי שזקוק לעזרה יקבל אותה.

4. בלי ביטוח, יש קיפוח

בימים אחרים, שבהם מדינה צעירה הייתה צריכה להגדיר את ריבונותה היא הקימה מוסד שמטרתו לדאוג לעתיד. לעתיד של כל עובד באופן אישי ולעתיד של החברה כולה. עם השנים דעך קרנו של המוסד לביטוח לאומי. הכאן והעכשיו ניצח אותו. בימים אלה עומד המוסד לביטוח לאומי כקו ההגנה המרכזי עבור אזרחי ישראל שנשבר מטה לחמם. אבל דווקא בתקופה הזו, שמוכחיה את חשיבותו של המוסד, ייתכן ונטמנים הזרעים לחיסולו.

בכל יום שעובר סופגת קופת הביטוח הלאומי את המשבר עם ירידה בהכנסות ועליה עצומה בהוצאות. אוצר המדינה מתקצב חלק מהוצאות הביטוח הלאומי אבל ייתכן והסכומים המועברים למוסד יקוזזו מקרנות המוסד המוחזקות על ידי המדינה באגרות חוב.

כשיותר ויותר ישראלים מרגישים כעת על בשרם שאין להם שום כיסוי למשבר כמו מגיפה. ברור שחודש או חודשיים מחוץ לעסק או לעבודה, יכולים לדרדר עשרות אלפי ישראלים למעגל העוני ולהשתעבדות לחובות. כדי להיות עצמאים באמת, דרושה לנו מערכת חברתית עם כיסוי מקיף ועמוק שתשרוד גם מקרי חירום קיצוניים. המומחים מזהירים כבר שנים שרעידת אדמה באזורינו היא רק עניין של זמן. המשבר הבא יגיע. מדינת ישראל צריכה קרן ביטוח חזקה שתאפשר לה לשרוד אותו.