סקר חדש שפרסם הלמ"ס מראה כי ישראל נמצאת מתחת לממוצע ה-OECD בכל אחת ממיומנויות היסוד: אוריינות קריאה, אוריינות מתמטיקה ופתרון בעיות בסביבה מתוקשבת. הסקר בוחן את מיומנותם של בוגרים, בגילאי 16-65, בתחומים אלה. ישראל היא אחת מחמשת המדינות הנמצאות מתחת לממוצע ה-OECD, לצד צ'ילה, יוון, סלובניה וטורקיה.

כמו כן, מתבלטת ישראל בפער שבין מקבלי הציונים הגבוהים מקבלי הציונים הנמוכים במיומנויות השונות. בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת ישראל מצויה בפער הגדול ביותר בין מקבלי הציון הגבוה לנמוך, ואילו בקריאה ובמתמטיקה היא שניה בפער רק לסינגפור. פער גדול במיוחד בכלל המיומנויות נרשם בין הציבור היהודי לבין הציבור הערבי.

ישראל דורגה במקום ה-28 מבין 34 המדינות שנבחנו בתחום אוריינות הקריאה עם ציון ממוצע של 255 נקודות לעומת ממוצע ה-OECD העומד על 268 נקודות. בתחום האוריינות המתמטית מוקמה ישראל במקום ה-29 עם ממוצע של 251 נקודות, לעומת ממוצע ה-OECD העומד על 263 נקודות. בפתרון בעיות בסביבה מתוקשבת קיבלה ישראל ממוצע ציונים של 274, לעומת 279 ב-OECD, המעמיד אותה במקום ה-24.

אוריינות קריאה מעידה על יכולתו של אדם להבין טקסטים כתובים על מנת לקחת חלק בחיי החברה, לפתח את הידע, ולממש את מטרותיו האישיות. רק 37% מהישראלים נמצאו בשלוש הרמות הגבוהות במדד זה, לעומת 46% בממוצע ה-OECD. בנוסף, שיעור האוכלוסיה בישראל בשתי הרמות הנמוכות ביותר עומד על 27%, לעומת 19% בממוצע ה-OECD.

אוריינות מתמטית מעידה על היכולת להשתמש ברעיונות מתמטיים, לפרשם או להציגם, על מנת להתמודד עם מצבים שונים בחייהם של בוגרים. בתחום זה שיעור האוריינות ברמות הגבוהות בישראל קרוב לממוצע ה-OECD ועומד על 10%. אולם ברמות הנמוכות שיעור האוכלוסיה בישראל עומד על 31% לעומת 23% בממוצע ה-OECD

בתחום היכולת להשתמש בטכנולוגיה דיגיטלית, באמצעי התקשורת וברשתות להשגת מידע, תקשורת עם אחרים וביצוע מטלות מחיי היום יום, שיעור האוכלוסיה בישראל ברמות הגבוהות הינו נמוך מהממוצע ב-OECD, אולם שיעור בעלי הרמה הגבוהה ביותר דווקא מעט גבוהה ממוצע ה-OECD. שיעור האוכלוסיה שברמות התחתונות בישראל עומד על 18% לעומת 14% בממוצע ה-OECD. רוב האוכלוסיה הערבית קיבלה ציונים נמוכים במיומנות זו, ו-34% מהערבים קיבלו ציון של חסרי מיומנות תקשוב כלל, לעומת 9% בלבד באוכלוסיה היהודית, ו-15% בממוצע ה-OECD.

המיומנויות ועולם העבודה

בין מחפשי עבודה לבין העובדים לא נמצאו הבדלים גדולים ברמת המיומנויות, למעט בקרב הגברים הערבים, דבר העשוי להצביע על כך שהיעדר מיומנות מהווה חסם בפניהם במציאת עבודה. לעומת זאת בין העובדים ומחפשי העבודה לבין האוכלוסיה המצויה מחוץ לכוח העבודה נרשמו פערים גדולים ברמת הקריאה.

על פי נתוני הסקר ישנו מתאם בין רמת המיומנויות לבין גובה השכר. כך למשל עובדים בעלי אוריינות קריאה גבוהה השתכרו כ-16.3 אלף ש"ח ברוטו בממוצע, לעומת 8.5 אלף ש"ח לבעלי רמת קריאה נמוכה. קשר זה נשמר גם בקרב בעלי השכלה דומה, כך שבעל השכלה על תיכונית עם רמת קריאה גבוהה, משתכר בממוצע כ-4 אלף ש"ח ברוטו יותר מבעל השכלה על תיכונית ברמת קריאה נמוכה. נתונים דומים עלו גם באשר ליתר המיומנויות שנמדדו.

רמת המיומנויות של עובדים מקצועיים ולא מקצועיים נמצאה דומה למדי, דבר המעיד אולי על הצורך להעלות את רמת מיומנויות העובדים המקצועיים, במטרה לחזק את פריון העבודה בישראל. כמעט ולא נמצאו פערים הגדולים מ-10 נקודות ברמות הקריאה של גברים ונשים בכלל המקצועות, אולם בקרב בעלי משלח יד אקדמי, מקצועות חופשיים וטכניים, ומנהלים בלט פער במיומנויות המתמטיות בין גברים לנשים.

הסקר מסייע לגיבוש מדיניות של צמצום פערים.

הסקר נועד לסייע לממשלות לבחון את השפעת מיומנויות אלו על היבטים חברתיים וכלכליים שונים, וכן להעריך את מערכות החינוך וההכשרה המקצועית, ולזהות היכן ניתן לצמצם פערים במיומנויות חשובות, כך הסביר וויליאם ת'ורן, מנהל סיקרי החינוך של ה-OECD. הסקר בוחן גם את המיומנויות המשמשות בשוק העבודה המקומי, ועל הייתרונות הנגזרים ממיומנויות אלו. מיומנויות אלו נחוצות להגברת הפיריון החברתי, להשתלבות בשוק העבודה ובחיים החברתיים במדינות מפותחות, ופיתוח ההון האנושי.

הסקר נערך בשנים 2011-2012 ב-25 מדינות במקביל, ובשנים 2014-2015 בתשע מדינות נוספות וישראל בתוכן. ד"ר עדו גל אשר עמד בראש וועדת ההיגוי לסקר, הדגיש כי המיומנויות אותן בוחן הסקר הינן מיומנויות נרכשות, ועל כן הסקר הוא בסיס טוב לגיבוש מדיניות לצמצום פערים ושיפור מיומנויות האוכלוסיה. המחקר נוגע במיומנויות בוגרים, ילידי 1947 עד 1999, ולכן, כלשונו, "מעיד על ההיסטוריה של המדינה ולא רק על מדיניות ההווה".

הסקר נערך באופן זהה ומקביל, כך שהוא מאפשר גם בחינה השוואתית בין המדינות השונות. הוא הועבר בישראל בשפות העברית והערבית, וניתנה גם אפשרות להשיב לו ברוסית. המשיבים נדרשו למלא שאלון רקע, שנערך להם באמצעות מראיין בביתם, ולאחריו מבחן מיומנויות. משיבים ללא ניסיון במחשב השיבו על הסקר באמצעות חוברת מודפסת.