סקר המיומנויות שנערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך וארגון ה-OECD מצביע על פערים גדולים ברמת מיומנויות הבוגרים, בין האוכלוסיה היהודית לאוכלוסיה הערבית בישראל. בקרב האוכלוסיה החרדית נמצאו פערים בעיקר בתחום השימוש במחשב, וכן נמצאו פערי מיומנויות התואמים פערים חברתיים-כלכליים.

על אף העובדה שרוב הנסקרים הערבים והדרוזים בחרו לבצע את הסקר בערבית, מלמד הסקר כי בתחום אוריינות הקריאה הפער בין יהודים לערבים בולט ביותר. הציון הממוצע באוריינות קריאה שקיבלה האוכלוסיה הערבית בישראל עומד על 225, לעומת ממוצע האוכלוסיה היהודית – 264. שיעור הערבים שציוניהם ברמות הקריאה הנמוכות, עומד על 46% לעומת 22% בקרב האוכלוסיה היהודית.

גרפיקה: דבר ראשון

גרפיקה: דבר ראשון

הממוצע בציוני הקריאה בקרב האוכלוסיה הדרוזית נמוך אף יותר ועומד על 219 נקודות בממוצע. נתונים אלו ממקמים את האוכלוסיה דוברת הערבית בישראל בתחתית דירוג המדינות שנבחנו בסקר, לצד טורקיה, צ'ילה ואינדונזיה. בציוני המתמטיקה המצב דומה.

אוכלוסיות בעלות מיומנויות קריאה נמוכות מתקשות למלא משימות הדורשות התמודדות עם טקסטים מורכבים או ארוכים, ופעולות חשבוניות מורכבות בחיי היום יום. לפיכך אוכלוסיה זו היא בסיכון להוותר בשולי ההשתתפות בחברה ובכלכלה העכשווית. כאמור, רוב הערבים שענו על הסקר השיבו לו בערבית. ייתכן מאוד שמרכזיותה של העברית בחברה ובשוק העבודה הישראלי, מציבה בפני הציבור הערבי חסמים נוספים.

רמת ההשכלה ורמת המיומנויות

לפי הסקר, נמצא מתאם בין השכלה אקדמאית, לבין מיומנויות גבוהות. אנשים שלהם הורים בעלי השכלה אקדמית, קיבלו אף הם ציונים גבוהים. לעומתם, 64% ממי שלא סיים 12 שנות לימוד קיבלו ציונים נמוכים במבחני המיומנויות, זאת להבדיל מ-48% בממוצע ה-OECD.

43% מהנסקרים המתגוררים ביישובים באשכולות הנמוכים (1-3) היו בעלי מיומנויות קריאה נמוכות, לעומת 15% מהנסקרים המתגוררים ביישובים באשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים (8-10). נתון זה מושפע מאוד ממצבה של האוכלוסיה הערבית בישראל, אולם גם בקרב הנסקרים היהודים מן האשכולות הנמוכים כרבע קיבלו ציוני קריאה נמוכים.

עוד לפי הסקר, לצד ההשכלה הפורמאלית, לאנשים שבביתם היו ספרים רבים בילדות יש סיכוי גבוה יותר להיות בעלי מיומנויות קריאה טובות יותר. למשיבים שענו כי בגיל 16 היו מצויים בביתם למעלה מ-500 ספרים היה סיכוי גבוה להיות בעלי מיומנות קריאה גבוהה, לעומת משיבים שענו שבביתם היו פחות מ-11 ספרים. בקרב בעלי השכלה תיכונית, כבר מכמות של 200 ספרים ומעלה גדלו הסיכויים שיפגינו מיומנות קריאה גבוהה.

החברה החרדית

בין האוכלוסיה החרדית בישראל ליתר האוכלוסיה היהודית ישנם פערים תרבותיים, הבאים לידי ביטוי גם בהיבטים תעסוקתיים ומרחביים. לחרדים מערכת חינוך נפרדת מזו הממלכתית, ובה תכנים ודגשים שונים. בחינת מיומנויות קריאה ומתמטיקה בקרב חרדים בהשוואה ליתר הציבור היהודי מעלה כי בשני הציבורים נתונים דומים באשר לשיעור בעלי המיומנות הנמוכות. עם זאת, שיעורם של החרדים בקרב בעלי מיומנות קריאה גבוהה, נמוך משל האוכלוסיה היהודית הכללית.

גרפיקה: דבר ראשון

גרפיקה: דבר ראשון

בקרב בעלי המיומנות המתמטית הגבוהה, שיעור הגברים החרדים (9.7%) נמוך משיעור הגברים היהודים בכלל (17.5%), אולם שיעור הנשים החרדיות בעלות המיומנות המתמטית הגבוהה (7.5%) קרוב יותר לשיעור הנשים היהודיות בכלל (10.8%). לעומת זאת בתחום ההתמודדות עם בעיות בסביבה מתוקשבת עלה כי שיעור החרדים שהגיעו לרמות הגבוהות הנוגעות לשימוש במחשבים לצורך רכישת ידע, תקשורת ומטלות יום יומיות הוא כמחצית משיעור היהודים. כ-14% אנשים מקרב האוכלוסיה החרדית הבוגרת נכשלו בהערכת הבסיס בתקשוב או שאין להם ניסיון בשימוש במחשב, לעומת 8.5% מיתר האוכלוסיה היהודית.