קונפדרציית האיגודים המקצועיים העולמית (ITUC) קוראת לממשלות וגופים האחראים לבטיחות וגיהות תעסוקתית ברחבי העולם להשקיע את כל האמצעים הנדרשים לחזרה בטוחה של העובדים למקומות העבודה, ולהכרה בקורונה כמחלה תעסוקתית. סקר שערכה הקונפדרציה בקרב 148 איגודים מקצועיים מ-107 מדינות, ביניהן גם ישראל, העלה כי רק בחמישית מהמדינות דירגו האיגודים המקצועיים את הצעדים הננקטים כדי להגן על עובדים מהתפשטות הנגיף בעבודה כטובים. ב-54% מהמדינות דורגו הצעדים כ'הוגנים' וב-24% מדינות הם דורגו כ'ירודים'.
"הכנת עובדים לשוב לעבודה בבטחה בהתייעצות עם האיגודים היא הצעד הקריטי הבא בתגובה למגיפת הקורונה", אמרה מזכ"לית הקונפדרציה, שרון בארו, "העובדים זקוקים להכרה רשמית בקורונה כמחלה תעסוקתית, לדיווח ותיעוד של מקרי הידבקות הקשורים לעבודה, לתכניות פיצויים וטיפול רפואי לעובדים שחלו בעבודה וכן למשפחות של עובדים שנפטרו. ממשלות באוסטרליה, דנמרק, גרמניה ומלזיה מראות את הדרך, ואחרות צריכות ללכת בעקבותיה. באופן גלובלי, בטיחות וגהות בעבודה צריכים להיכלל על ידי ארגון העבודה הבינלאומי כזכות בסיסית, שמלווה בסטנדרטים עולמיים להגנה על עובדים".
פערים בהגנה על עובדים בין מדינות
הסקר שערך הארגון נערך בין ה-20-23 באפריל, וכלל איגודים מקצועיים מכל 35 מדינות ה-OECD (ביניהן גם ישראל) ומ-17 מדינות השייכות ל-G20 – הכלכלות הגדולות בעולם. על רקע הקלות בהגבלות התנועה בחלק מהמדינות והיערכות להחזרת מקומות העבודה לפעילות, מתוצאות הסקר משתקפים פערים בבטיחות מקומות העבודה, וחששות גלובליים מאספקת ציוד מגן אישי לעובדי הבריאות והטיפול.
במרבית המדינות שהשתתפו בסקר (58%) מאמינים האיגודים כי ממשלתם מגיבה די טוב למשבר. ב-12% מהמדינות העריכו האיגודים את תגובת הממשלה כטובה מאוד. בכשליש מהמדינות האיגודים סבורים שתגובת הממשלה היא רעה (25%) או רעה מאוד (8%). בכמחצית מהמדינות (51%), העריכו האיגודים את תגובת המעסיקים לצרכי העובדים כ'רעה'. ב-8% מהמדינות הגדירו האיגודים את תגובת המעסיקים כ'רעה מאוד'.
ביבשת אמריקה, ב-44% מהמדינות שנכללו בסקר דיווחו האיגודים כי הצעדים להגנה על עובדים מהתפשטות הנגיף הם ירודים, וכך ב-41% ממדינות אפריקה. רק ב-25% מהמדינות באירופה דירגו האיגודים את הצעדים להגנה על עובדים מפני התפשטות הנגיף כטובים.
ב-19 מהמדינות שנכללו בסקר מתחילה פתיחה מחודשת וחלקית של מקומות עבודה, עסקים ומרחבים קהילתיים. מתוך מדינות אלו, רק חמש מדינות מדרגות את ההגנות לעובדים במקומות העבודה כ'טובות', שש מדינות מדרגות את ההגנות ב'רמה ירודה', ושמונה דירגו את ההגנות כ'הוגנות'.
אספקה מלאה של ציוד מיגון לעובדי בריאות וטיפול – רק במחצית מהמדינות
מהסקר עולה כי מחסור בציוד מגן אישי (PPE) לעובדי בריאות וטיפול הוא סוגיה משמעותית ברוב המדינות. רק בכמחצית (49%) מהמדינות שנכללו בסקר דיווחו נציגי האיגודים כי תמיד או לרוב יש להם אספקה של ציוד מיגון אישי זמין לכל עובדי הבריאות והטיפול הקשורים לנגיף. ביתר המדינות אספקת אמצעי המיגון האישי היא 'לפעמים', 'לעתים רחוקות' או אף פעם לא מספקת.
ב-ITUC מקדמים את אישורו של תקן חדש בארגון העבודה העולמי להגנה מפני מפגעים ביולוגיים בעבודה, וקוראים להכיר בבטיחות וגהות בעבודה להיות מוכללת כזכות יסוד. "עובדים בחזית, הכוללים עובדי בריאות וטיפול, מסכנים את חייהם לטיפול בחולי קורונה. הכישלון לספק מספיק אמצעי מיגון אישי לעובדים, מעמיד בסיכון את העובדים, החולים וקהילות בסיכון, והביאו לתביעות משפטיות בארה"ב מטעם התאחדות האחיות בניו יורק. לעובדים צריכה להיות כמות מספקת ומובטחת של ציוד מיגון אישי, ולמדינות G20 מוטלת האחריות להבטיח ששרשרת המסחר של ציוד מיגון אישי לא תהיה מוגבלת, וכי המחירים יהיו מסובסדים", אמרה שארן בארו.
"העולם לא יכול להמשיך בעסקים כרגיל"
בארו ציינה גם את הצורך ברשת בטחון סוציאלי להגנה על עובדים מנזקי המשבר. "במדינות רבות, המאבק (של האיגודים – י.א.) יהיה לשמור על האמצעים שממשלות נקטו להגנה על הכנסה ושכר, בעוד שבמדינות רבות המאבק להשגת ערבויות לעבודה הוגנת עם משרות, הכנסה והגנה סוציאלית רק העמיק. דיאלוג חברתי בין איגודים, ממשלות ומעסיקים הוא קריטי. העולם לא יכול לחזור לעסקים כרגיל – תוכניות הבראה חייבות להבטיח עתיד צודק חברתית", אמרה בארו.
