אחרי חודש וחצי בבית, עם התרגשות, חששות וגם אכזבה מהתנהלות המדינה – הם חוזרים לבתי הספר. כבר מזה כשבוע שי, אייל וטלי מתכוננים לחזרה ללימודים, ושוברים את הראש בנסיון להבין כיצד ניתן לפגוש ולחנך תלמידים תוך שמירת הנחיות משרד הבריאות, כדי שכל התלמידים והמורים יוכלו לחזור ללימודים בבטחון.

שי סבג. (התמונה באדיבות המצולם).

"יותר 'שלושה מקלות' ופחות 'תופסת'"

"אם למדנו משהו מהתקופה הזו, זה ששום דבר לא באמת וודאי עד שהוא קורה" מספר שי סבג , מחנך כיתה א' וסגן מנהל בבית ספר פלגים במועצה האזורית מגידו, שמנסה לשמור על רוח חיובית לקראת החזרה. "מנהלות בתי הספר, ביחד עם הרופאים, הן אלו שעובדות הכי קשה בימים האלו, סופגות את האש מכל הכיוונים – ואנחנו  צריכים להוריד בפניהם את הכובע" הוא אומר בנחרצות.

החזרה לבתי הספר משאירה אותו עם מעט שעות שינה. במקביל לדאגה לילדיו הקטנים הוא מתכנן, ביחד עם הצוות החינוכי, את הכל עד הפרטים הקטנים. "אין מערכת שעות סטנדרטית, כי לכל קבוצת למידה מוצמד מורה או שניים, והם איתם כל היום בלי תחלופה בכלל. אין שיעורים מקצועיים כמו שהיה בעבר, וכל מורה מסדר את הזמן שיש לו בין פרקי הלימוד, מה לומדים בכל שעה וההפוגות באמצע."

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מה עם הפסקה?
"הילדים הולכים לצאת להפסקות, אבל לא כל הילדים יהיו בחוץ. מה שנעשה זה שכל קבוצת למידה תהיה עם עצמה, ותשחק בזמן מוגדר באזור מוגדר. מכיוון שלכל קבוצה יש את ההפסקה שלה, אי אפשר לבנות מערכת אחת לכל בית הספר. משחקים במשחקים ללא מגע: שלושה מקלות, קלאס, המלך אמר, פחות משחקים כמו תופסת"

איך התחושה לחזור בימים אלו?
"מקצועית – כולנו בסדר. אין איזשהו לחץ או מתח מבחינה בריאותית, רוב המורות מאוד רגועות. יש חשש ומתח בקרב מורים ומורות שיש להם ילדים קטנים ועדיין אין להם גנים, כמוני למשל. אבל רובנו מתגעגעים לתלמידים ורוצים לחזור ללמד, למרות האתגרים. החזרה הזו היא ודאות בתוך שגרת חוסר הוודאות שהייתה עד עכשיו."

מה עושים מורים לילדים קטנים?
"אנחנו עדין לא יודעים. לא קיבלנו מענה על כך ממשרד החינוך. נצטרך למצוא פתרונות".

סבג טוען שכל תלמידיו אמורים להגיע ליום הלימודים הראשון, למרות ששמע על מספר הורים במועצה שאמרו מראש שלא ישלחו את הילדים. "הורים חוששים, בצדק, הם רוצים לראות מה יהיה בהמשך, וכנראה ישלחו את הילדים בהמשך השבוע, כשיבינו שהכל בסדר".

מה אתה חושב שיהיה הקושי המרכזי בתקופה הקרובה?
"שמירת הריחוק החברתי, גם של המורים מהתלמידים, וגם של הילדים אחד מהשני. זה קונספט שאנחנו לא מכירים, בטח בישראל. המשחקים אצלנו הם מאוד סביב מגע – כדורגל, תופסת, התגודדויות. והמגע בין מורים לילדים; לחבק, ללטף להתקרב – זה חלק מאיך שאנחנו מחנכים. הסיפור של להיות רחוקים אחד מהשני בלי היכולת לנחם ולתת יד, זה האתגר הגדול שלנו עכשיו. איך נצליח לתת לילדים את התחושה של חום, בטחון, קירבה והכלה תוך כדי שמירת ההנחיות. איך אנחנו לא הופכים להיות מחנה צבאי?".

טלי, מורה לאמנות (צילום באדיבות המצולמת).

"יש תחושה של זלזול במורים, זה מאוד מאכזב"

ביחד עם מחנכי הכיתות לבתי הספר חוזרים גם המורים המקצועיים. טלי היא מורה ותיקה לאומנות ממרכז הארץ, שנענתה לקריאה לעזור במשימה החינוכית החדשה בבית ספר שבו היא מלמדת. מחר בבוקר, לפחות באופן רשמי, היא תגיע  לבית הספר כדי לשבת בחדר משלה ולהמשיך ללמד בזום, אך כמו מורות רבות ברחבי הארץ היום, היא התבקשה להכנס למצב של 'דקת קריאה' כדי לעזור לצוות החינוכי "אין מספיק מורים, חברות שלי סיפרו לי שהן התבקשו הלכה למעשה ללמד חשבון או עברית, או כל מקצוע אחר שהמורות האחרות והמחנכות יעבירו. אלו ההנחיות נכון להיום. אני אלך לפי הצורך".

את מרגישה בטוחה לחזור ללמד?
"יש חששות, יש חוסר בטחון. מורה מחנכת אמורה להיות עם אותה קבוצת ילדים כל השבוע, כל הזמן – זה עוד איכשהו בסדר. אבל אם יש מורה, כמוני, שצריכה לעבור בין כל הקבוצות כל הזמן, אז אני נמצאת בסכנת חשיפה ליותר ילדים, וזה קצת מערער את הבטחון. להגיד שזה בלב שקט? לא כולם יגידו. אני אישית קצת פחות היסטרית."

אז מה עושים מבחינת השמירה על הבריאות?
"יש עניין של להקפיד על ההיגיינה והמרחק. היגיינה זה ברור, אבל המרחק יהיה אתגר מאוד קשה. אצלנו בבית הספר יש קוד חינוכי שנותן דגש על קשרים ללא דיסטאנס בין תלמידים למורים, ובגלל זה זה יהיה עוד יותר קשה. תחשוב, ילד בא ואומר: 'שכחתי עיפרון, למי יש עיפרון?' אבל אסור להעביר עיפרון! נראה לי שבמהלך היום הראשון כל מה שנעשה זה להתעסק בעיקר במה עושים ואיך עושים. בית הספר שלנו חולק ממש לאזורים שצריך להיות ברור מאוד מי נכנס, איך נכנסים, איך יוצאים וכמה זמן שוהים בכל אזור. המשימה להדריך את כל הצוות החינוכי והילדים לפעול לפי הכללים תהיה אתגר לא פשוט".

טלי מאוכזבת מהתנהלות המדינה עד כה. "המדינה פועלת בחוסר אחריות מוחלט מול הבלגן הזה", היא אומרת בעצב, "אין לא מילה אחידה, ולא החלטות אחידות. זה נשמע כמו שרשרת של גחמות של אנשים שלא מכירים, ולא מבינים מה זה בית ספר, מה זה כיתות. אנשים שלא מבינים את ההבדלים בין הגילאים והצרכים השונים. יש תחושה של זלזול במורים, וזה מאוד מאכזב."

אייל סדובסקי (צילום: אור זקש).

אייל סדובסקי (צילום: אור זקש).

"צריך לשמור אחד על השני, אבל להיזהר שזה לא יהיה מלחיץ"

בעוד חזרת תלמידי היסודי מקבלת את רוב תשומת הלב, גם תלמידי י"א וי"ב יחזרו היום לספסל הלימודים, בעיקר כדי להתכונן למבחני הבגרות. בתיכונים, יותר מאשר בבתי הספר היסודיים, הצוותים החינוכיים נשארו כמעט ללא הנחיות.

"אנחנו חווים משבר אמון עם הרבה מאוד ילדים" מספר אייל סדובסקי, מחנך כיתה י"ב בתיכון החברתי בקרית אתא, "הרבה מאוד תלמידים אומרים: "אני מפחד מהאחרים, אם הם לא שמרו כמו שצריך'. יש מורים שפוחדים מתלמידים. ומצד שני, יש רצון אדיר של כולם להיפגש".

עד היום תלמידים רבים למדו לבגרות בזום, למה לא להשאיר את זה כך?
"אנחנו עשינו כל יום בזום הרבה מאוד מפגשים, אבל הרבה יותר שיחות טלפון, כי לרוב הילדים היו תנאים מאוד קשים להיות בזום או יכולת להיות בכלל. אצל חניכים עם הפרעות קשב וריכוז, הן רק התגברו בחודש האחרון. למי שיש לו קשיי למידה כאלה ואחרים, או כשהתוכן הנלמד הוא מורכב, קשה מאוד ללמוד מרחוק".

יש מספיק בטחון לחזור לשגרת הלימודים?
"אני מרגיש מוכן מבחינה אישית, אבל מבחינת המערכת אני לא בטוח שאני מרגיש מוכן. יש ילדים שצריכים הסעה, אבל גם אני אני צריך הסעה. אני מתנייד בתחבורה ציבורית אז לא ברור לי אם אני אוכל בכלל להגיע, והאם לילדים תהיה תחבורה ציבורית. יש לי ילדה קטנה, היא צריכה להיות בפעוטון ואין לי פתרונות בשבילה באמת. אני צריך להגיש את התלמידים שלי לבגרות ולדעת שאני כל יום אוכל להיות – ובמצב כזה, קשה לי להגיד שאני שקט."

איך תיראה הלמידה לבגרויות?
"מכל הדברים שלא נעשו, משרד החינוך כן הנחה אותנו על הבגרות. נתנו לנו את הבטחון, שיש תאריך והמבחנים מוכנים. עכשיו רק עולה השאלה האם אני אוכל לעשות את המעבר הנפשי הזה מלהיות סגור בבית ובבידוד ללמידה רצינית, משמעותית, לא תחרותית. קשה לי להאמין. אלו דברים שאני צריך להמציא אותם בעצמי."

השאלה שמטרידה את רוב המורים היום, וסדוסבסקי וצוותו לא שונים מהכלל – היא כיצד להמשיך לשמור על שגרה חינוכית ערכית במסגרת ההנחיות הקשות. "מצד אחד צריך מאוד לשמור אחד על השני, ומצד שני צריך להיזהר שזה לא מלחיץ, ושהילדים יהיו פנויים באמת ללמידה ומפגש". הוא מציין שכמו שהמורים חוששים מהחזרה, גם לתלמידים החזרה יכולה להיות מלווה בחשש לא פחות מזה של המורים: "האתגר החינוכי היום הוא להשתדל לא ליצור פער מאוד גדול בין זה שהתלמידים כבר מתים לצאת מהבית, לזה שהם פוגשים יד מאוד קשה או נהלים מאוד קשים שהם יחוו כעוד יותר מפחידים או מלחיצים".