ועדי העובדים במגזר הפרטי נאלצו להתמודד מתחילת משבר הקורונה עם הוצאת של עובדים רבים בחברות בהן הם פועלים לחל"ת, וההשפעה של הירידה בפעילות הכלכלית על אלו שנשארו בעבודה. עם תחילת החזרה המדורגת לשגרה, שלושה יושבי ראש של ועדים בחברות גדולות מדברים על האתגרים שעדיין ניצבים בפניהם, הצפי להחזרתם של אלו שהוצאו לחופשה, ועל המתח בין הצורך לסייע להתאוששות הכלכלית של החברות לשמירה שלא ייעשה שימוש במשבר הכלכלי כדי לפגוע בעובדים.

יחיאל שמן, יו"ר ועד עובדי פלאפון: "אנחנו העוגן היחיד שיש לעובד"

"כוועד אנחנו דורשים להחזיר לאלתר את מרבית העובדים הנמצאים בחל"ת", אומר שמן, "בנוגע למקרים המורכבים יותר, כגון מרכזי השירות בקניונים שסגורים כרגע, אנחנו דורשים כבר עתה להיערך גם לחזרתם הצפויה מיד עם פתיחת הקניונים – איך עושים את זה, מתי, לפי איזה קריטריונים".

"בתקופת הקורונה נאבקנו לצמצם את כמות העובדים שמוציאים לחל"ת. דרשנו שעובדים שעבודתם נותרה חיונית בתקופה הזו יוסיפו לעבוד. דרשנו שכל הוצאה נוספת של עובדים לחל"ת תעשה רק במשא ומתן ובהסכמה מול הוועד, ואפילו הגענו על זה לבית הדין לעבודה שהבהיר שהחברה חייבת לקיים משא ומתן ולא יכולה לפעול באופן חד צדדי".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

יו"ר ועד פלאפון הנכנס יחיאל שמן (תמונה באדיבות המצולם)

ההסכם אליו הגיעו הוועד וההנהלה כלל את האפשרות לעובד שהחברה הגדירה שאינו חיוני לבחור בין יציאה לחל"ת, לבין יציאה לחופשה על חשבון ימי החופשה הצבורה שלו, בדומה למודל של המגזר הציבורי.

שמן מספר כי בימים אלה עובד הוועד על הקמת קרן ערבות הדדית של ימי חופשה, שתסייע לעובדים שימי החופשה הצבורים שלהם הסתיימו. במקביל שומר הוועד על קשר עם כלל העובדים, כולל אלה שיצאו לחל"ת, ומקיים חמ"ל טלפונים להתעניין בשלומם ובצורכיהם.

שמן סבור שמדיניות הממשלה שעודדה את המעסיקים להוציא לחל"ת במקום לשמר אותם במקום העבודה, ולו במסגרת של עבודה חלקית, הייתה שגויה. "לא יכול להיות מצב שמעסיקים יתנערו ממחויבותם כלפי העובדים בשעת משבר, ינצלו את המשבר למהלכי חיסכון והתייעלות על חשבון העובדים, ויפילו את הנטל על הקופה הציבורית", הוא טוען, "בלתי נתפס שהמעסיקים יחזיקו את העובדים כבני ערובה כדי לקבל מענק מהמדינה, תוך ניצול ציני של המצב".

"יש חברות שעשויות לנצל את הרגע הזה כדי לבצע קיצוצים שתכננו, ועובדים שבמשך שנים צברו זכויות כדי להגיע למעמד הביניים ירדו למעמד הנמוך", הוא מזהיר, "זה דבר שעשוי להוליד מאבק גדול בחברה הישראלית, אם לא מהפכה חברתית. יש לנו אחריות גדולה כוועדים, כהסתדרות, כלפי הציבור. אנחנו העוגן היחיד שיש לעובד, מקום המפלט האחרון שלו, ההגנה האחרונה שלו במקום העבודה".

"חלק מהמעסיקים מנסים למשוך את הסיטואציה. לחלקם אין ברירה כי הם הפסידו באופן משמעותי, אבל יש גם מעסיקים שלא נפגעו, וחלקם אולי אפילו הרוויחו, והן מנסות לרכב על הגל". בחברות הסלולר, לדבריו, אמנם ירדה הפעילות של מכירת חבילות לחו"ל, אבל נרשמה דווקא עלייה במכירה של חבילות רשת בישראל, ועלה הביקוש גם לחבילות של דקות שיחה. "כל הילדים בבית, בזום, לימודים מרחוק, מדברים עם חברים. הכל דרך הפלאפונים, הטאבלטים והמחשבים" הוא מסביר, "החברות נהנו מזה, הגדילו את ההיצע הזה, עם פחות עובדים, בין היתר באמצעות הגדלה של העומס על אלה שכן המשיכו לעבוד".

"הפעילות העסקית של פלאפון נמשכת", מדגיש שמן, "יש פתרונות יצירתיים לעבודה מהבית במקרה הצורך, ככה שאין שום סיבה שהעובדים לא ישובו לעבודה".

אופיר הרפז, יו"ר ועד עובדי כאל: "ועד צריך להיות כתובת לעובדים  ולחפש להם פתרונות אמיתיים"

בחברת כרטיסי האשראי כאל הבינו ועד העובדים וההנהלה את החשיבות של שמירת מירב העובדים בתעסוקה. "היינו בין הראשונים שהודיעו לעובדים שמי שירצה, יוכל לעבוד מהבית בתשלום מלא", אומר הרפז, "למעלה משני שליש מהחברה נשארו לעבוד, בשילוב של עבודה מבית ומהמשרדים, כשיתר האנשים יכלו לבחור האם לצאת לחל"ת או לנצל ימי חופשה, לרבות אפשרות להיכנס ליתרה שלילית בלא הגבלה".

לדבריו, "בשיא היו 10% בלבד מהעובדים שיצאו לחל"ת, מבחירה. היום יש פחות מעשרה, כשהאחרונים חוזרים. גם מי שיצא אצלנו לחל"ת המשיך לקבל את ההפרשות הסוציאליות ואת ביטוח הבריאות הקולקטיבי".

בניגוד לחברות אחרות, שהתנסו כבר בעבר בעבודה רחבת היקף מהבית, עבור כאל, אומר הרפז, היה מדובר במעבר חד. "היו אמנם כוננויות, ואנשים שהיו נותנים מענה אד-הוק לבעיות מהבית. אבל עכשיו, מחמת דאגה לבריאות, גם אנחנו בוועד וגם המנכ"ל העדפנו להעביר לעבודה מהבית תפקידים בהם זה לא היה קיים", הוא אומר, "המון נציגי שירות, למשל, עבדו בתקופה הזו מהבית, וטיפלו משם בפניות של לקוחות".

אופיר הרפז, יו"ר ועד עובדי כאל

הרפז מציין כי לפחות בטווח הקצר, העבודה מרחוק הולכת להימשך, "ולו מהסיבה שלא ניתן היום להכיל 100% מהעובדים בתוך המשרדים, תוך שמירה על הנחיות משרד הבריאות לשמירת מרחק. אני שואף להגיע ל-100% תעסוקה לכלל עובדי כאל".

"זה יפה לשלוח 900 אנשים לחל"ת ולהחזיר רק 700, כמו בחברת ביטוח מסוימת, שבה אין ועד עובדים. אבל המטרה של ועד היא לשמור על הביטחון התעסוקתי של העובדים, וזו לא קלישאה", הוא אומר.

על פי הרפז, באמצעות חשיבה יצירתית, פעל הוועד להרחיב את מעגל העובדים השבים לעבודה בהדרגה, ואפילו באמצעות יצירת תפקידים חדשים וייעודיים לתקופה זו. "בתקופה הזו ישבנו אני והמנכ"ל, לוי הלוי, כמעט מדי יום, והיה לנו שיתופי פעולה מבורכים. אמרתי לו: 'בתי העסק סגורים ואנחנו לוקחים חברות משלוחים שנוסעות לבתי הלקוחות ומחתימים אותם על טפסים. בוא ניקח את העובדים שלנו שיושבים בבית, מי שיש לו אוטו ויכול, שיחליף את החברות החיצוניות – כי עניי עירך קודמים'. יש לנו עשרות עובדים כאלה שבשוטף עושים עבודות אחרות אבל ייעדנו אותם לזה. גם מתנות משותפות של הרווחה והוועד שצריך לחלק לעובדים, עשינו את זה באמצעות עובדים אחרים".

לדבריו, מרבית העובדים כבר חזרו לעבודה, במשרד או מהבית וכעת נותר לוועד לטפל באירועי פרט ייחודיים, בעיקר של הורים יחידניים או הורים במשפחות מרובות ילדים שמתקשים לעבוד מהבית. בעתיד, הוא מבקש לשאת ולתת עם ההנהלה במטרה שתשתתף בחלק מ'חוב החופשה' שצברו חלק מהעובדים. הוא מציין את שיתוף הפעולה המשמעותי שנוצר בתקופה זו בין הוועד להנהלה והמנכ"ל הלוי, שאף הביא לכך שתשלום הבונוס והעלאות השכר בחברה במסגרת ההסכם הקיבוצי שנקבעו לתקופה זו  לא נפגעו.

במקביל הציע הוועד לעובדים רכישה מרוכזת של מסיכות כירורגיות במחיר עלות – צורך שעלה מהשטח. "ועד עובדים צריך להיות כתובת לעובדים באופן פרו-אקטיבי, ולחפש להם פתרונות אמיתיים. אנשים חיים בתחושת חוסר וודאות, וכשיש להם את הכתף שלנו הם נרגעים".

לצד זאת, הוא אומר שהוא רואה לעצמו תפקיד גם כמי שאמון לסייע להנהלת החברה לוודא שהנחיות הבריאות והבטיחות נשמרות. "העיקר זה לשמור על הבריאות, וברור שאם הבריאות נפגעת, נפגעת גם הפרנסה. אני מקווה שלא נראה גל שני שיחרב לנו את הכל, ואני גם נוזף בעובדים כשהם בלי מסכה. אני לא עושה הנחות ומבהיר שעובד שיהיה בלי מסכה לא יהיה כאן. זה חלק מלדאוג לעובדים, וזה גם לחזק את הערבות ההדדית בחברה".

רוני רז, יו"ר ועד עובדי כלל ביטוח: "ממשיכים לעשות רווחה לעובדים, ודואגים לחבר אותם לחברה גם כשהם עובדים מהבית"

"זו תקופה לא פשוטה" אומר רז, "יש מקומות מסוימים שאין בהם עבודה, כמו למשל מוקד שעוסק בביטוח נסיעות לחו"ל, ומי שאמור לטפל בדאטה שהוא מייצר. אנשים שמטפלים בפנסיה של מפעלים ומקומות עבודה ולא יכולים להיכנס אליהם. זאת לצד הנפילה בשוק ההון שהשפיעה על המניה שלנו, ועסקים גדולים שהוציאו עובדים לחל"ת ופתאום תוהים למה להם לשלם לעובדים פרמיה על התקופה הזו. בתקופות כאלו, ההנהלות דבר ראשון רוצות לצמצם".

גם הוא חושש שמעסיקים ינצלו את המצב לדחוף לפיטורין או להורדות שכר ונותן כדוגמה את החברות המתחרות: "כשלחברות יש חודשיים טובים הם לא ממהרים לחלק לעובדים בונוסים, אבל כשיש חודשיים רעים, מהר מאוד מגלגלים את זה אליהם ".

רוני רז יו"ר ועד עובדי כלל ביטוח. (באדיבות המצולם)

לדבריו, המאבק הראשון בחברה היה לצמצם עד כמה שניתן את מספר העובדים שהוצאו לחל"ת, שעמד בסופו של דבר על כ-600 (15% מכוח האדם בחברה). "נאבקנו גם שיקבלו בתקופה הזו את כל ההפרשות: קרן השתלמות, רכב, טלפון, פנסיה". הוועד והמנכ"ל הסכימו גם על חלוקת בונוס לעובדים המצטיינים בחברה.

הוא מציין לטובה שבזכות פיילוטים של עבודה מהבית שנעשו בשנתיים האחרונות, המעבר לעבודה מרחוק היה יחסית קל בחברה. העובדים שנשארו לעבוד נדרשו לתת חמישה ימי חופשה, בנוסף לחופשה מרוכזת בפסח. גם ההנהלה, לדבריו, נרתמה והפחיתה משכרה. "היחידים שלא היו מוכנים להיכנס תחת האלונקה היו חברי הדירקטוריון", הוא אומר.

כעת, מנהל הוועד מגעים יום יומיים עם ההנהלה במטרה להשיב כמה שיותר עובדים לעבודה, כשמאה מבין העובדים שהוצאו לחל"ת כבר הושבו, ונעשתה רוטציה של 40 עובדים נוספים. רז מעריך כי עד סוף מאי ישובו העובדים כולם לתעסוקה מלאה. "אתגר נוסף מבחינתנו זה איך ממשיכים לעשות רווחה לעובדים, ודואגים לחבר אותם לחברה גם כשהם עובדים מהבית. יש סכנה להתרחק, להתנתק, וזו משימה לא פשוטה".

"יש לנו גם בעיות שטרם מצאנו להן פתרון, למשל מוקדן צעיר בשירות חו"ל, שבאמת אין לנו עבודה לתת לו אבל עוד מעט נגמרת לו תקופת הזכאות לאבטלה בחל"ת. או עובדים בסיכון שאופי העבודה שלהם מחייב הגעה לעבודה. אנחנו תלויים מאוד בהחלטות של המדינה. חלק מהבעיות זה שאין תחבורה ציבורית נורמלית, אין מערכת חינוך מלאה. בעיקר יש לי הרבה עובדות שאומרות 'תשאיר אותי בחל"ת', מי שיש לה 3-2 ילדים ואין לה סידור". הוועד פתח במקביל גם קרן לסיוע לעובדים במצוקה ולעובדים הנתקלים בקשיים, "קנינו לדוגמה מחשבים לעובדים שהיו זקוקים לזה כדי לעבוד מהבית".