תור ארוך של מכוניות השתרך בשביל הצר שמוביל לבית הספר 'אורנים'  ביקנעם עילית, שחזר היום לפעילות חלקית. הנהגים המתינו בסבלנות. כל הורה הוציא את הילד, נפרד ממנו ושלח אותו לשער. משם רק התלמידים יכלו להמשיך.

אופטימיות מהולה בחשש אפיינה את הבוקר הראשון של החזרה ללימודים. בכניסה לבית ספר עמדו מורה ושומר עם מסכה, כיוונו את הילדים פנימה. מאחורי גדר מכוסה שיחים, קבוצת תלמידים ישבה בחצר עם המורה, והתחילה שיחת היכרות.

"אין מה לעשות, זה החיים עכשיו", צועק מרחוק אמיר, שממשיך מכאן לעבודה, "יש לי עוד שתי קטנות בבית וכבר מת לשלוח גם אותן", הוא צוחק. "כן, חוששים, ברור שחוששים, ועדיף ש לא אגיד מה אני חושב.  מה זו ההתנהלות הזו? הכל מהיום למחר. מצד אחד משדרים כאילו הכל בסדר, מצד שני הבלגן לא תורם לביטחון של ההורים. בטח גם לא של המורים".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

בית הספר האורנים ביקנעם עילית. (צילום: דוד טברסקי)

 

"מאוד, מאוד חוששים, אבל אין ברירה", אומרת שירה קלינס, שהביאה לבית ספר את שתי בנותיה הצעירות, הבכורה נשארה בבית ללמוד באופן מקוון. "היו פה מאבקים בעירייה אם לפתוח או לא", היא מספרת, "טוב שפתחו אבל התחושה היא של בלגן. לא יודעת אם זה משרד החינוך או הממשלה או העירייה, אבל זה זלזול מוחלט בהורים. מצד שני המורים התקשרו ואמרו שחיטאו וניקו הכל – באמת תודה להם".

באייך גסה, שליווה אל שער בית הספר את בנו: "הילדים וההורים וכולם בכלל מאוד שמחים שחוזרים. ברור שיש חשש, אבל הילדים כבר משתגעים בבית. יש לי ארבע ילדים, הגדולים לומדים במקוון  ואני חוזר היום לעבוד. אשתי עם ילד בן שלוש, ממשיכה לשבת ולא יוצאת לעבודה".

אם נוספת, מרים מלהא, אומרת שעד הרגע האחרון לא האמינה שבאמת יפתחו את בתי הספר. "אחותי בחיפה אמרה שלא פתחו בסוף, וכבר ציפיתי שלא יפתחו, אני סומכת לחלוטין על המורות ולא ברורה לי ההתנהלות הזו. ממה שאני יודעת, זה שבסופו של דבר זה קשור להחלטת ראש הממשלה שרצה לפתוח, אבל פשוט לא נתנו לו. אני בעיקר דואגת שיפתחו את הגנים, אין הרבה הבדל בין ילד בכיתה א' לגן. בינתיים מחפשים כל מיני סידורים".

ריקי לוי שהביאה לבית הספר את הבן הבכור שלה, מלווה בשתי בנותיה הצעירות, אומרת ש"הביאו את ההורים למצב מטורף. באמת מטורף". מכאן, היא ממשיכה לקרובת משפחה שתשמור על הילדות במהלך היום. "יש לנו סידור לשבוע. מה יהיה אחרי זה, אני לא יודעת. אני עובדת מדינה והיום צריכה לחזור לעבוד. אני חייבת, אין לי ברירה"יש תחושה שלא באמת מספקים מענה. אין לי טענות לאף אחד. אני יודעת שבמשרד החינוך עובדים מאוד קשה לחזרה לשגרה, אבל היה צריך לאפשר פתרונות יותר טובים".

"אבדן השגרה, הפרנסה, הבית. זה יותר מדאיג אותי"

את פניהם של התלמידים הספורים שהגיעו הבוקר לבית הספר היסודי 'המגינים' בחולון, קיבלו שומר, מנהלת בית הספר, מורה ושוטר, כולם עם מסכות. ההורים חתמו על על הצהרת הבריאות של ילדיהם, ובשער מדדו חום לכל תלמיד. נראה שההתרחשות המוזרה הזאת בכניסה לבית הספר הפחידה מעט את התלמידים, במיוחד את הצעירים.
המנהלת ברכה לשלום כל תלמיד והורה שבא, ונראתה ממש מאושרת לראות אותם. אחרי שנכנסו לבית הספר, ליוותה מורה כל תלמיד לקבוצת הלמידה שלו בחצר או אולם ספורט.

חזרה ללימודים בבית הספר היסודי 'המגינים' בחולון, 3 במאי 2020 (צילום: הדס יום טוב)

"כמה עוד אפשר לחכות? צריך להתקדם. יש לנו עבודה והילדה צריכה להתקדם בלימודים", אומר שמוליק, אב לתלמידה בכיתה א'. הוא מודה שיש חששות מהחזרה לבית הספר, אבל מוסיף: "זה חשוב לחזור לשגרה. אז שומרים מרחק ומתמגנים כמה שאפשר. אין מה לעשות".

שני, אמא לתלמיד כיתה ג', הסבירה כי החליטה לשלוח אותו לבית הספר, "כי לחזור לשגרה, זה הכי חשוב. להתרגל שוב לחברים, למורים, ללימודים. אני רוצה גם לחזור לעבוד, אבל מבחינתי זה עדיין לא רלוונטי, כי הגדול בכיתה ה' והוא לא חזר ללמוד, ויש גם עוד בת בגן טרום חובה שלא נפתח. בעלי עובד חיוני, אז אני בינתיים בבית למרות שאני מתה לחזור לעבוד ומותר לי".

"הקורונה מפחידה אותי הרבה פחות מהחששות האחרות שבעקבותיה" היא מוסיפה, "אבדן השגרה, הפרנסה, הבית. זה יותר מדאיג אותי. היה קשה לגרור את הילד לבית הספר כששני האחים שלו נשארים בבית, אבל אני ובעלי התעקשנו איתו, כי השגרה חשובה וזה חשוב שיחזור".