העובדים והמעסיקים יוצאים בקריאה משותפת לממשלה לאמץ מודל של סבסוד שכר שיחליף את מודל החל"ת. במכתב משותף להסתדרות (המייצגת את העובדים) ולהתאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר והתאחדות חקלאי ישראל (המייצגים את המעסיקים), קוראים ראשי הארגונים לראש הממשלה ולשר האוצר להחיל מודל המבוסס על מודל דומה הפועל בגרמניה כמכשיר מרכזי להחזרת המשק לפעילות.

"החזרת המשק לתעסוקה ותמרוץ החזרת עובדים מחל"ת לעבודה ומניעת הוצאת עובדים לחל"ת", כתבו, "מחייב הפעלה של כלי מדיניות חלופי למנגנון החל"ת, אשר יאפשר גמישות למעסיקים ולעובדים מחד, וביטחון כלכלי מאידך, בתקופת הביניים הקרובה".

איך עובד המודל המוצע?

המודל, אם יתקבל על ידי הממשלה, יאפשר למעסיקים להעסיק עובדים בהיקף משרה חלקי במקום להוציאם לחל"ת. במקרה כזה, המעסיק ממשיך לשלם לעובד את שכרו על שעות העבודה שעבד. בגין השעות שהופחתו, משלם המעסיק לעובד שכר מופחת בשיעור מקביל לשיעור דמי האבטלה מהשכר.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המעסיק מצידו, מקבל פיצוי מהממשלה על החלק מהשכר, שאותו שילם לעובד עבור השעות שלא עבד. כך, הממשלה בעצם מאפשרת לעסק לשמור על פעילות מופחתת מבלי לפגוע בהכנסות העובדים.

ניקח לדוגמה עובד שעבד במשרה מלאה והשתכר 10,000 שקלים בחודש. אם היה יוצא לחל"ת, היה זכאי לדמי אבטלה בשיעור של כ-60% משכרו ומקבל מביטוח לאומי כ-6,000 שקלים.

באמצעות המודל החדש, הוא אינו יוצא לחל"ת. המעסיק ממשיך להעסיק אותו באופן חלקי. נניח שהמעסיק מחליט להוריד את היקף הפעילות של העובד ב-50% משרה. המעסיק ישלם לעובד 5,000 שקלים כשכר עבור השעות שעבד, ובנוסף ישלם לו 60% מהשכר על היקף המשרה שבוטל. בסוף החודש העובד יקבל שכר של 8,000 שקלים. והמעסיק יקבל מהביטוח הלאומי סבסוד בגין השכר ששילם לעובד בשעות שלא עבד, בתוספת 25% המשקפים עלויות מעסיקים.

כלומר – המעסיק יקבל מהביטוח הלאומי 3,750 שקלים. בדוגמה זו, המעסיק שילם מכיסו רק על שעות העבודה שדרש בפועל מהעובד, הביטוח הלאומי חסך כ-2,250 שקלים לעומת המצב שבו העובד היה בחל"ת מלא. העובד סופג אומנם ירידה בהכנסתו, לעומת מצב של תעסוקה מלאה, אבל מצבו השתפר בכ-2,000 שקלים לעומת מצב של אבטלה או חל"ת.

על פי הצעת ההסתדרות והמעסיקים, הפעלת המודל תותנה בירידה של 25% בהכנסות של העסק ובהסכמת העובד והמעסיק להיכנס למודל, שבמסגרתו תתאפשר הפחתה של עד 80% מהיקף המשרה של העובד; ותתאפשר גם גמישות בהיקף ההעסקה במשך החודש. בכך יימנע המצב 'הבינארי' של או תעסוקה או חל"ת וייתאפשר למעסיקים להתאים את היקף העבודה לתנאים המשתנים.

מודל שזכה להצלחה בעבר

היתרון המרכזי שרואים הארגונים במנגנון כזה הוא עידוד המשך התעסוקה, במקום הוצאה לחל"ת. לטענתם, החל"ת מהווה מכשול לעידוד החזרה לעבודה, כי הוא דורש מהמעסיקים לוותר על עובדיהם ל-30 יום, ועלול להוביל למצב שבו מעסיקים מחליפים עובדים בחל"ת בעובדים חדשים.

"בהיעדר כלי סבסוד חלופיים", כותבים ראשי הארגונים, "עובדים עומדים בפני תמריץ להעדיף חל"ת על פני העסקה בשיעור משרה מופחת, ומעסיקים נאלצים לוותר על עובדים אשר ניתן היה להפיק מהם תועלת עסקית, גם אם בהיקף העסקה מופחת".

יתרון נוסף במודל המוצע: הוא הקטנת התמריץ של המעסיקים לסגור את העסק, כדי להימנע מהפסדים, שכן הם יוכלו להפחית את שעות העבודה של העובדים, לחסוך בהוצאות – מבלי לפטר או להוציא אותם לחל"ת – ולהמשיך בפעילות בהיקף המתאפשר בתנאים הנוכחיים.

המעבר לעבודה בהיקפי משרה משתנים יסייע למעסיקים בחזרה המדורגת לשגרה, אבל גם עובדים רבים ייהנו ממנו.  הורים לילדים צעירים או עובדים שמשתייכים לקבוצות סיכון יוכלו לסכם עם המעסיק על חזרה לעבודה באופן מדורג שתואמת את הצרכים שלהם בשגרת הקורונה.

המודל הגרמני שהופעל לראשונה בהצלחה במשבר של 2008, הוכח כאפקטיבי במיוחד גם לאור משבר הקורונה. על פי כותבי המכתב, 25 מתוך 35 מדינות ה-OECD כבר מיישמות מנגנון סבסוד שכר, ונציבות האיחוד האירופי הקצתה 100 מיליארד יורו להלוואות למדינות חברות שיאמצו מודלים מהסוג הזה.