משרד הבריאות הקטין את תקציב התכנית הלאומית למניעת התאבדות ביותר ממחצית מאז הקמתה ב-2014, ולא שיתוף משרדים אחרים במימושה – כך עולה מדוח מבקר המדינה שפורסם היום (שני). עוד עולה מהדו"ח כי ברשויות שהפעילו את התכנית צומצם מספר ההתאבדויות ב-13% בתוך חמש שנים, לעומת יישובים שלא הפעילו אותה, בהם גדל מספר ההתאבדויות ב-7%.

התכנית הלאומית למניעת התאבדויות החלה לפעול בשנת 2014 מכח החלטת ממשלה שהתקבלה בדצמבר 2013. ההחלטה סימנה מניעת התאבדויות כאינטרס לאומי שיש להשיג במהלך משותף של משרדי הבריאות, הרווחה והחינוך ושל הרשויות המקומיות, בהובלת משרד הבריאות. כמוביל התכנית הקים משרד הבריאות יחידה למניעת אובדנות, ופעל תוך התבססות על פורומים פנים-משרדיים. מבדיקת המבקר עולה כי המשרד לא כינס באופן סדיר את צוות ההיגוי ואת הצוות הבין-משרדי, ולא גיבש בשיתוף המשרדים השותפים תכנית עבודה רב-שנתית להפעלת התכנית הלאומית. בפועל, את ההחלטות לגבי תכנית העבודה השנתית קיבל משרד הבריאות לבדו, וללא מעורבות יתר השותפים.

מהדוח עולה כי הניהול והניצול של התקציב לתכנית הלאומית, שהיה מיועד לשימוש כל השותפים, לא הוסדר, ובפועל תקציבה קוצץ בכ-54% מאז הקמתה. בתקופת הפעלת התכנית בשנים 2014-2019 צומצם תקציב התכנית מ-110 מיליון שקלים ל-51 מיליון שקלים. את נתח התקציב שצומצם העביר משרד הבריאות לתקציב תקנות או תכניות אחרות של המשרד, ולא נענה לדרישות התקציביות של המשרדים השותפים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

המבקר קובע כי משרדי הממשלה השותפים לתכנית לא קבעו את תחום מניעת ההתאבדות כאחד מיעדי המשרד הרוחביים, ולא נתנו לנושא עדיפות כלשהי במסגרת עבודתם השוטפת של המשרדים. משרד הרווחה ומשרד הקליטה לא גיבשו נהלי עבודה ותכניות עבודה, לא אספו נתונים ולא פיתחו תכניות מניעה בראייה רחבה בקרב האוכלוסיות שבאחריותם, שהן בסיכון להתאבדות.

בעיה נוספת שעולה בדוח נוגעת לשיתוף הפעולה בין המשרדים: משרד הבריאות והמשרדים השותפים לא גיבשו נוהל שיבטיח את רצף הטיפול של הגורמים המטפלים במגוון האוכלוסיות שהן בסיכון להתאבדות ושמבהיר את תחומי האחריות של כל גורם על פי אחריותו – איתור, הערכה וטיפול.

מבדיקת המבקר עלה גם שעדיין לא הושלמו מהלכים להקטנת הנגישות של כלי נשק לגבי מי שקיים לגביו מידע בדבר סיכון להתאבדות, בין שהוא מבקש רישיון לראשונה ובין שהגיש בקשה לחידוש הרישיון שברשותו.

למרות שהתאבדות היא סיבת המוות השנייה בקרב בני נוער, גילה הדו"ח כי משנת 2016 הפסיק משרד החינוך לקיים ועדות בדיקה של אירועי התאבדות וניסיונות התאבדות של תלמידי בית ספר.

ברמת הרשויות המקומיות העלתה בדיקת המבקר כי פחות משליש (28.8%) מהן מפעילות את התכנית למניעת התאבדויות – 71 מתוך 255. ברשויות המפעילות את התכנית היא התגלתה כאפקטיבית, ונרשמו בהן בממוצע ירידה של 13% במקרי ההתאבדויות משנת 2012 ל-2017, לעומת עליה של כ-7% ביתר הרשויות.

נקודת האור המרכזית בדו"ח היא הצלחת צה"ל להפחית בצורה דרסטית את מספר ההתאבדויות בקרב חיילים. מספר מקרי ההתאבדות בצה"ל ירד ב-75% משנת 2006 ל-2018, מאז שצה"ל התחיל להפעיל תכנית ייעודית למניעת אובדנות.

ההמלצות: הגברת שיתוף הפעולה, יצירת תכניות עבודה מסודרות

המבקר מתניהו אנגלמן ממליץ למשרד הבריאות להקפיד לנצל את התקציב המיועד לתכנית לצורך מטרותיה ומשימותיה שנקבעו לכלל השותפים, ולקבוע עם משרד האוצר כללים לאופן הניהול והניצול של התקציב המשותף.

בנוסף ממליץ המבקר למשרד הבריאות להוביל הליך של הפקת לקחים עם המשרדים השותפים לבחינת האופן שבו יושמה התכנית, ולשתף את כל המשרדים והגופים השותפים ביישום התכנית ברשויות המקומיות בהתחשב בצרכיה הייחודיים ומאפייניה של אוכלוסיית הרשות. המלצה נוספת למשרד הבריאות היא לקדם את תהליכי טיוב המידע הנוגע לאובדנות באמצעות שיפור תהליכי הבקרה על איכות הנתונים המתקבלים.

המבקר ממליץ כי משרדי הממשלה השותפים לתכנית הלאומית יפעלו להסדרת שיתופי הפעולה ביניהם, גם ברמת המטה וגם ברמת השטח, בין היתר באמצעות קביעת נוהל שיבטיח את רצף הטיפול של הגורמים המטפלים לכלל האוכלוסיות בסיכון לאובדנות. לדברי אנגלמן, "על כל אחד ממשרדי הממשלה השותפים לתכנית הלאומית ליישם אצלו את מרכיביה, לקבוע את מניעת האובדנות כיעד משרדי, לפתח כלים ארגוניים להתמודדות עם תופעה זו, לקבוע תכניות עבודה רבת שנתיות לנושא ולבדוק את אירועי ההתאבדות הנוגעים לאוכלוסייה שבאחריותו", כותב המבקר.

המלצה נוספת בדו"ח המופנית למשרד לביטחון פנים ולמשרד הבריאות היא לסיים את עבודת המטה שתכליתה למנוע החזקת נשק בידי מי שקיים לגביו מידע לסיכון להתאבדות.