תקציב הגוף המפקח על זכויות עובדים, מינהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה, קטן ב 37% בין השנים 2017 ל-2019, ומספר העיצומים שהוטלו על מעסיקים ירד ב-16%. כך עולה מדוח שפרסם השבוע ארגון קו לעובד. עוד קובע הדו"ח כי על אף ששיעור העובדים הנפגעים מהפרה של חוק שכר המינימום עומד על 11%, אחוז המעסיקים שננקטו נגדם אמצעי אכיפה בשנים 2018-2016, אינו עולה על אחוז בשנה.

עליה באי-תשלום שכר מינימום

ב'קו לעובד' מציינים, כי בשנים האחרונות חלה עליה באי-הציות לחוק שכר המינימום בישראל. על פי הנתונים שנמסרו ל'קו לעובד' מהמוסד לביטוח לאומי, במקביל לעלייה של כאלף שקלים בשכר המינימום הקבוע בחוק מאז שנת 2012, עלה גם שיעור אי העמידה בחוק שכר המינימום מ-9.5% מהעובדים בשנת 2012, לכ-11% ב-2018.

נתונים אלו מתבססים על סקר ההוצאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תוך השוואת השכר השעתי של כלל העובדים השכירים במשק, בני 25 ומעלה, לשכר המינימום בכל שנה. מהנתונים עולה כי כ-430,000 עובדים אינם מקבלים את שכר המינימום הקבוע בחוק בעבור עבודתם.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

מניתוח הנתונים, שבוצע בביטוח הלאומי ומוצג לראשונה בדו"ח עולה כי עובדים צעירים ועובדים מבוגרים חשופים יותר לניצול: כ-16% מהעובדים בגילאי 25 עד 29 נפגעו מאי ציות לחוק שכר המינימום, וכ-15% מהעובדים מעל גיל 65. 13.3% מהנשים לא קיבלו את שכר המינימום המגיע להן בחוק, לעומת 9.4% מהגברים. הפגיעה המשמעותית ביותר נרשמה בקרב עובדים בלתי מקצועיים (37%) ועובדים בעלי השכלה של 8 שנות לימוד ופחות (34.4%). במגזר הערבי 21% מהעובדים נפגעו מהפרת חוק שכר המינימום, ובמגזר החרדי 16%.

פחות תקציב – פחות אכיפה

מנהל ההסדרה והאכיפה במשרד העבודה והרווחה הוא הגוף האחראי לאכיפת דיני עבודה בישראל ובסמכותו לקבל תלונות אודות הפרות ולבצע אכיפה יזומה בעקבותיהן. בפניו עומדים מספר כלי אכיפה – התראות מינהליות, עיצומים כספיים בסכומים שבין 5,120 ל-35,800 שקלים בהתאם לסוג ההפרה, וכן אפשרות לנקוט הליכים פליליים כנגד מעסיקים מפירים. תקציב המינהל על פי דו"ח קו לעובד עמד על 19,515 מיליון שקלים ב-2016 וקוצץ בהדרגה ל-12,209 מיליון שקלים בלבד ב-2019.

ב'קו לעובד' מציגים נתונים על פעילות המינהל, שהתקבלו במסגרת בקשת חופש מידע שהגישו. על פי הנתונים, בין שנת 2016 לשנת 2017 חלה עלייה במספר פעולות האכיפה של המינהל, אולם בין השנים 2017 ל-2019 חלה ירידה של 16% כאמור. בעוד שבשנת 2017 בוצעו על ידי המינהל 5,432 פעולות אכיפה, הרי שבשנת 2019 עמד המספר על 4,562 פעולות בלבד.

עם זאת, בין שנת 2016 לשנת 2019 חלה עליה הדרגתית בגובה העיצומים הכוללים שהוטלו על מעסיקים אשר עלה בהדרגה מ-25.15 מיליון שקלים בגין פגיעה בעובדים ישראלים ו-2.02 מיליון בגין פגיעה בעובדים זרים ב-2016, ל-185.14 מיליון שקלים בגין פגיעה בעובדים ישראלים ו-10.2 מיליון שקלים בגין פגיעה בעובדים זרים ב-2019. מרבית העיצומים הוגשו בגין הפרות של חוק שכר המינימום ובגין הפרת צו ההרחבה להפרשה לפנסיה חובה.

בין השנים 2016 ל-2018 חלה עליה בסכום העיצומים הכספיים שהוטלו בגין אי-ציות לחוק שכר המינימום, מ-3.86 מיליון שקלים ל-7.59 מיליון ב-2018. עם זאת, בשנת 2019 ירד סכום העיצומים ל-5.81 מיליון שקלים. בסך הכל מהווים העיצומים בגין הפרת חוק זה כ-6.7% מסך כל העיצומים שהוגשו בשנים אלו על ידי המינהל.

מתוך דו"ח קו לעובד, מבוסס על נתוני משרד העבודה והרווחה

בקו לעובד ציינו כי על העיצומים המוטלים ניתן להגיש ערר, וכי בחודש ינואר 2019 פרסם המשרד נוהל 'לסגירת תיקים שנותרו תלויים ועומדים בפני ועדת העררים לעיצומים כספיים', על פיו כלל העיצומים בהם הוגשו עררים בין סוף 2011 לסוף 2016 נסגרו בשל עומס. לפיכך הדגישו ב'קו לעובד' כי קשה להעריך כמה מהעיצומים שניתנו מאז אכן ייגבו. עוד ציינו כי בידי המינהל אין נתונים בנוגע לגביית העיצומים המוטלים על ידו בפועל.

מספר התיקים הפליליים שנפתחו בין השנים 2019-2016 נותר יציב ונע בין 163 ב-2016 ל-152 ב-2019. ב'קו לעובד' ציינו כי החוק המרכזי לפיו נפתחו תיקים הינו חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, ומרבית העובדים שבגין הפרת זכויותיהם נפתחו תיקים פליליים הם עובדי ענפי הניקיון, קבלנות כוח אדם ובניין.

תגובת משרד העבודה והרווחה לדו"ח:

במשרד העבודה והרווחה התייחסו לדו"ח וציינו כי אינם מכירים את הבסיס לטענה כי 11% מהעובדים בישראל משתכרים מתחת לשכר המינימום, והדגישו כי חוק שכר מינימום נבדק ונאכף באופן שוטף וכי מינהל אסדרה ואכיפה שם דגש על אכיפת חוקי העבודה בקרב האוכלוסיות המוחלשות, בכלל זה עובדים בעלי שכר נמוך ועוד. לדבריהם בשנת 2019 מינהל הסדרה ואכיפה פתח 2481 תיקי חקירה בהליכים פליליים ומנהליים, במסגרתם הוטלו כ-3,283 עיצומים על מעסיקים ובנוסף ניתנו התראות מנהליות ל-2,193 מעסיקים. בהתאם לחוק שכר המינימום ניתנו 85 עיצומים כספיים, והוגשו 161 כתבי אישום בהליכים פליליים כנגד מעסיקים מפרים.​