ישראלים מטופלים בשירותי פסיכותרפיה בשיעורים נמוכים מהסיכומים בין משרד הבריאות וקופות החולים – כך עולה מדו"ח שפרסם היום (שני) מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. לפי הדו"ח, זמני ההמתנה לטיפולים פסיכותרפיים ארוכים מאוד בשל חוסר ב-680 תקנים של מטפלים, ולא קיימים יעדים לזמני המתנה סבירים לקבלת טיפול פסיכותרפי. המחסור במטפלים גורם למטופלים רבים לשלם כ-570 ש"ח בחודש על השלמה למטפלים פרטיים, עבור שירותים שהם זכאים לקבל כחלק מסל הבריאות. חומרת הבעיות העולות בדו"ח משתנה בין אזורים גיאוגרפיים ואוכלוסיות שונות.

היקף מתן הטיפול: האחריות על בריאות הנפש עברה ממשרד הבריאות לקופות החולים ב-2015. לפי הרפורמה, התקציב שמועבר לקופות החולים לטובת שירותי בריאות נפש אמבולטוריים (לא כולל אשפוז פסיכיאטרי) מבוסס על חישוב לפיו 4% מאוכלוסיית המבוגרים ו-2% מאוכלוסיית הילדים יצטרכו טיפול פסיכותרפי של 9 מפגשים למבוגר ו-12 מפגשים לילד. מבקר המדינה מצא כי בקופת חולים כללית רק 3.1% מהמבוטחים המבוגרים מקבלים טיפול פסיכותרפי, ובכל הקופות פחות מ-2.7% מהמבוטחים הילדים מקבלים טיפול. בכל הקופות, מספר הטיפולים הממוצע למטופל נמוך מהמספר המוסכם והמתוקצב. בסך הכל, קיים פער של 27% בין מספר הטיפולים המתוקצבים במערכת לבין מספר הטיפולים שבוצעו בפועל.

אזורים ללא גישה לשירות פסיכותרפי: מבקר המדינה מצא כי יש ישובים ללא מענה לטיפול פסיכותרפי בכלל. בין היישובים: מצפה רמון, נתיבות וירוחם, כולן באשכול כלכלי 3. חוסר במענה פסיכותרפי במקום המגורים מחייב מטופלים לנסוע מרחקים גדולים ולעתים קרובות על מנת לקבל את השירות לו הם זכאים.

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

האוכלוסייה הערבית והחרדית: מתוך 28 היישובים בארץ בהם שיעורי הטיפול הפסיכותרפי נמוכים ביותר, 24 הם יישובים ערבים. מבקר המדינה מעלה צורך להרחיב את השירותים הניתנים ביישובים ערביים, ומציין שמחסור במטפלים ערבים היכולים להעניק טיפול מותאם תרבותית ובשפה הערבית מקשה על היכולת של הקופות להרחיב את השירות. גם במגזר החרדי שיעור המטופלים בטיפול פסיכותרפי נמוך מהשיעור המוסכם ומתוקצב וקיים מחסור במטפלים המוכשרים לתת מענה מותאם תרבותית.

מחסור במטפלים וזמני המתנה ארוכים: לפי הדו"ח, ישנו "מחסור חמור" של 680 פסיכיאטרים במערכת והבעיה חמורה במיוחד במגזר הערבי, כאמור. עוד מצא הדו"ח כי המחסור בפסיכיאטרים בקופות החולים גורם לתורים ארוכים לקבלת טיפול. זמן ההמתנה הממוצע לטיפול פסיכיאטרי עומד על 150 יום, וזמן ההמתנה לטיפול עבור ילדים עשוי להגיע עד יותר מ-12 חודשים במקומות מסוימים. בדו"ח מובאת טענת משרד הבריאות כי אין מחסור בפסיכיאטרים בארץ, אולם הממונה על השכר במשרד האוצר קובע את תנאי ההעסקה של פסיכיאטריים, ואלו מקשים על גיוס פסיכיאטרים לקופות החולים.

טיפול עצמאי בהשתתפות: בקופות החולים מכבי ולאומית, 27% ו-28% מהטיפולים (בהתאמה) בוצעו אצל מטפלים פרטיים. טיפול כזה דורש השתתפות כספית של המטופל, עבור טיפול שהוא זכאי לו על פי חוק.

מענה למצבי משבר: למרות שלפי תנאי הרפורמה קופות החולים אחראים גם על טיפול פסיכותרפי במצבי חירום, אין מענה לצרכים אלה בקופות החולים היום. קיימת תכנית למערך "מד"א נפשי" שיבצע ביקורי בית ויעניק טיפול נפשי חירום לנזקקים, אך הפרויקט לא אושר עקב מחלוקות על מימונו.

ד"ר ירדן מנדלסון, יו"ר חטיבת הפסיכולוגים בהסתדרות, אומרת כי חוסר מענה לצרכי בריאות הנפש עלול לגרום לנזקים רבים. "ילד טוב ממשפחה טובה שהוריו מתגרשים וצריך טיפול כדי להתמודד עם האתגר, יקבל מענה רק עוד שנה, שנה וחצי. בשנה וחצי האלה הוא עלול לפתח קשיים רגשיים, חרדות, או דיכאון. הוא יכול לפתח גם בעיות אלימות ואף לנשור ממערכת החינוך. שנה וחצי בחיים של ילד זה הרבה, וזה הנזקים שנגרמים כשמערכת בריאות הנפש לא מציעה מענה מספק למטופלים".

ד"ר מנדלסון מציינת עוד כי חוסר הצבת יעדים למענה מיטיב לצרכים הפסיכותרפיים הציבורים גורמת לתת-תקצוב של מערכת בריאות הנפש. "כשהתקציב לא צבוע, ולא מוגדר כמה טיפולים צריך לתת ובאיזה מרחק מהבית, הקופות יכולות לספק שירות בלתי מספק ולהשתמש בתקציבי בריאות הנפש כדי לכסות גרעונות".

פורום ארגוני הפסיכולוגיה הציבורית מסר בתגובה לדו"ח מבקר המדינה: "הגיע הזמן להכיר בכך שבריאות נפשית אינה פחותה בחשיבותה, וכל אלו הממשיכים להתעלם מהנזקים שנגרמים למאות אלפי ישראלים בעקבות הזנחתם של השירותים הפסיכולוגים הציבוריים צריכים להתעורר ולקחת אחריות על המצב".