פנינה ברוך מירושלים פיגרה במשך חצי שנה בתשלומי המשכנתה, בזמן שגייסה כסף לכיסוי החוב, גילתה ברוך שביתה נמכר כבר לפקידת הבנק שטיפלה בעניינה. "כשסיימתי להשיג את הכסף" סיפרה ברוך ל'דבר ראשון',"באתי אליה וביקשתי לקבל את הבית שלי בחזרה. היא אמרה לי לשלם לה עוד חצי מיליון כי היא קנתה את הבית למטרת השקעה. והכונס לא מוכן לוותר כי הוא מרוויח מזה".
סיפורה של ברוך, וסיפורים דומים נוספים, נחשפו לפני כשבועיים בתכנית 'אנליסט' בערוץ 10. בעקבות החשיפה התכנסה אתמול (שלישי) ועדת הכספים של הכנסת לדיון דחוף בנושא. הוועדה דנה בהצעת חוק שימנע ממי שעוסק במשכנתאות במסגרת עבודתו בבנק לא יוכל לרכוש בתים של חייבים. בנוסף דנה הוועדה בתיקון להצעת החוק שתעניק פיצוי כספי למי שנפגע מהתופעה. את הצעת החוק הגישו חברי הכנסת יעל גרמן (יש עתיד), אילן גילאון (מרצ) ומיקי לוי (יש עתיד).
יו"ר הקרן להגנה מהבנקים, ירון שגיא, אמר ל'דבר ראשון' כי ברוך היא לא היחידה וכי מדובר בתופעה. "מדובר, קודם כל, בעשרות עד מאות מקרים" אמר שגיא, "יש מקרים בהם מי שנלקח מהם הבית לא מודעים שזה מה שקרה. אחרי הכתבה בערוץ 10 פנו אלינו עוד אנשים. אנחנו מדברים על בין 20 ל-25 מקרים בשנה".
"בבנקים אין נוהל שמונע מהפקיד לעשות את זה, אבל יש חוקי אתיקה. פקיד שעשה את זה, פועל בחוסר ניקיון כפיים כי יש לו כוח עצום על האנשים" הוסיף, "מי שמאפשר לתופעה הזו להתקיים, לכאורה, הם כונסי הנכסים, כי הם מרוויחים כ-8% מכל מכירה".
לטענת שגיא, רבים מנפגעי התופעה לא מעוניינים להיחשף מחשש שיינקטו נגדם צעדים משפטיים על ידי הבנק. כך אכן קרה במקרה של פנינה ברוך. אחרי שידור הכתבה בערוץ 10, הוציאה נגדה פקידת הבנק שרכשה אתת ביתה צו הרחקה. "היא ביקשה שיאסרו אלי להיכנס לסניף, אבל המשטרה אמרה שאי אפשר כי זה מקום ציבורי" סיפרה ברוך, "אז היא פנתה לבית המשפט והוא הוציא נגדי צו הרחקה אישי של 200 מטרים".
"לא מספיק שהיא לקחה לי את הבית?", הוסיפה, "מדובר באנשים שצריכים להבין מה זה לא לגנוב. אני עברתי דרך כל הערכאות, התחלתי בהוצאה לפועל, אחר כך בית משפט השלום, בית המשפט המחוזי ובסוף בית המשפט העליון. אחרי שהעליון דחה אותי החלטתי לפנות לתקשורת".
סיפור דומה הוא זה של לימור טיבי מצפת. "כשהתחיל תהליך כינוס הנכסים על הבית שלי פניתי לעורך דין כי הייתי מפרנסת יחידה" סיפרה ל'דבר ראשון', "ביקשתי שיפרסו לי ולא התחשבו בי. ביקשתי אישור שאני אמכור את הבית, אבל לא אישרו לי. זרקו אותי עם שלושה ילדים קטנים. את הבית שלי קנתה מישהי שעבדה בבנק שלי ועובדת היום בבנק אחר למשכנתאות, היא קנתה שני בתים נוספים באותה דרך". טיבי הוסיפה כי מי שרכשה את ביתה "הייתה מעורה בכל התהליך עם הכונס והכל ורדפה אחרי ולא רצתה שאני אהיה זאת שמוכרת את הבית".
תופעה או מקרים בודדים?
נציג איגוד הבנקים בדיון, טיבי רבינוביץ', טען שמדובר בחלק מהמציאות הבעייתית של פינוי אנשים מדירותיהם. "אין ספק שחייבים לעצור את המצב שהמפנה הוא גם הקונה" אמר טיבי, "הרצון שלנו כבנקים הוא לא להגיע למצב הזה".
יחד עם זאת, טען טיבי כי לא מדובר ב"תופעה", כפי שמשתקף מהירידה במספר המקרים בהם פונו בעלי חוב מדירותיהם. לדבריו אחרי שבשנים עברו נרשמו מאות מקרים כאלה מדי שנה, בשנת 2015 התרחשו רק כמה עשרות בודדות של פינויים מבתים בשל חוב.
לשאלת יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר טיבי כי "יש הנחיות בבנקים נגד תופעה כזו (של רכישת בתים על ידי הפקידים הקשורים בעיקול – ט.כ.) אבל המקרים האלה הם מקרים לא בעייתיים, כי בשניהם מדובר דווקא על פקידי בנקים שלא היה להם קשר להלוואות, ארבע ערכאות קבעו שהבנק צודק ומטרתו של הבנק וגם של הכונס להביא לתוך קופת הכינוס את הסכום המרבי".
מנהלת אגף בנק-לקוח בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, עודדה פרץ, אמרה כי "אני כבר 25 שנה בפיקוח על הבנקים ואם יש תופעה כזו, אנחנו לא ידענו עליה עד הכתבה. אך בעקבות המקרים האלו, יש תהליכים ונוציא מסר למערכת הבנקאית כדי שמקרים כאלו לא יישנו".
אל מול דברים אלה, אמר אחד ממגישי הצעת החוק, ח"כ אילן גילאון כי "המציאות שבה פקידי בנק שטיפלו בהלוואות לדירות מגורים, בגביית ופריסת חובותיהם של חייבים עבור מקרקעין, ובעיקול הנכס, רכשו את הנכס המעוקל בעצמם, לא רק שמעלה טעם לפגם באשר ליחס הבנק כלפי החייב שנאלץ בנסיבות קשות לפנות את נכסו, אלא שגם מצביעה על ניגוד עניינים של ממש".
יו"ר הוועדה, ח"כ גפני, גפני סיכם את הדיון בקריאה לאיגוד הבנקים להציג לוועדה את ההנחיות שהקיימות בתוך המערכת הבנקאית בנושא, כמו גם את ההנחיות החדשות שיצאו בעקבות תחקיר ערוץ 10 והודיע כי יקדם הצעת החוק שנידונה בוועדה.
"מעל לכל" אמר גפני, "יש להקשיח את הנושא של הפינוי, שיהיה קשה מאוד לפנות משפחה מדירה. אך ברגע שמתפנה לא ניתן לרכוש או לעשות בה עסקים. אני קורא לאיגוד הבנקים לבחון גם הנחיות בדבר פיצויים לאותם אלו שנפגעו".
