מאיר לוי, בן 59, מתבצר בביתו בשכונת הארגזים בתל אביב. "נולדתי פה, ההורים שלי הגיעו לפה שנה לפני קום המדינה. המשפחה שלי הגיעה לארץ מסוריה ב1928. היה לי פה עסק וישראל רוקח, ראש העיר, נתן לו רשיונות", הוא מספר. לאחרונה קיבל לוי צו פינוי מביתו, שמודיע לו כי אם לא יסכים להתפנות מרצון ולקבל פיצויים – הוא יפונה בכח. הוא לא היחיד: אתמול (שלישי) פונו בשעות הבוקר המוקדמות מבתיהם בשכונת הארגזים שניים: שושנה נוריאל, בת כ-70, וציון נעימי בן כ-80. פעילים ציינו כי הפינויים נעשו ע"י כח משטרה שמנה 180 שוטרים ולווה ע"י מפקד מחוז תל אביב במשטרה, ניצב משה (צ'יקו) אדרי.

כדי להבין איך זה קרה, צריך לחזור 60 שנים אחורה לסיפור הקמתה של שכונת הארגזים. השכונה הוקמה בימי ראשית המדינה על חורבות הכפר הערבי סלמה שננטש במלחמת העצמאות. עולים, בעיקר מארצות ערב, נשלחו לשכונה על ידי הסוכנות היהודית והתיישבו בבתים הנטושים. חלק גדול מתושבי השכונה לא נרשמו בטאבו כבעלי הקרקע, ולחלקם הדבר לא התאפשר לאורך השנים.

מאהל תושבי שכונת הארגזים צילום: דבר ראשון

השכונה מאופיינת בבנייה ארעית של צריפים ובתים מאולתרים, ומכאן שמה. בשנת 1992 ביקר בשכונה ראש הממשלה יצחק רבין, וטען כי השכונה מזכירה לו מחנה פליטים. בעקבות ביקור זה המליץ בשנת 1993 על תכנית פינוי בינוי בשכונה. אך בניגוד לתכניות פינוי בינוי במקומות מוסדרים, לתושבי שכונת הארגזים לא היו זכויות בקרקע, שנחשבה אדמת מדינה. התוכנית כללה חלקים מהשכונה ונמסרה לחברה בבעלות הקבלן ישעיהו חכשורי, שזכה במכרז והתחייב לפנות ולפצות בעצמו את התושבים. רשימת התושבים שקיבל מהמדינה היתה חלקית ביותר.

"איך עשו את הסקר?" אמר אחד התושבים בסיור של ועדת הפנים בשכונה בינואר השנה, "בשנת 96' שלחו סטודנטים לעשות סקירה מבית לבית. מי שהיה בבית ספרו אותו, ומי שלא – לא. היו גם כאלה שחששו מהרשויות ולכן לא נתנו לסוקרים להכנס, וגם הם לא נסקרו".

רבים מהתושבים לא הסכימו לחבילת הפיצויים שהציע הקבלן חכשורי, אותה ראו כנמוכה ולא מתאימה לצרכיהם. שנים של תביעות והליכים משפטיים גרמו להקפאה כמעט מוחלטת של המצב בשכונה, שנשארה ללא תשתיות ראויות, ולחשש תמידי של התושבים מפינוי בכח.

לאחרונה חכשורי חבר ליצחק תשובה, ובסמוך לשכונה החלו הדחפורים לבנות את שכונת היוקרה "פארק TLV" המיועדת לכלול את בתי התושבים שעליהם מרחפת עננת הפינוי. הפיצויים המוצעים לתושבי השכונה אינם מאפשרים לרכוש בה דירה.

בקיץ האחרון התארגנו התושבים למאבק ציבורי, בניסיון להגיע להסכמה ולמנוע את הוצאתם לפועל של צווי הפינוי. אבל השבוע זה קרה: המפנים כבר הגיעו לבתיהם של מספר משפחות, והתושבים והפעילים נמצאים בשטח, דרוכים לקראת הפינויים הבאים.

שכונת הארגזים, תל-אביב, אתמול. צילום: דבר ראשון

לאורך היום ישב לוי בחדר עם קרובי משפחתו. בכל פעם שהוא קצת מתרגש וצועק, הם מנסים להרגיע אותו. פעמיים כבר עבר התקף לב בגלל הפינויים. כשהם מדברים על האישה בת ה-72 שפונתה הלילה, הם אומרים שהדבר הקשה ביותר הוא היחס לתושבים. "הביאו 180 על אישה מבוגרת, על מה? היא רצתה לחתום! ההתייחסות משפילה, זה מעבר לכסף, בלי השוטרים היא הייתה חותמת. כל הלילה החזיקו אותה בחדר."

לוי מתקוממים על הגדרתו כפולש לקרקע. "יצא פרויקט והחליטו שאנחנו פולשים. מה זה בכלל המילה הזאת פולשים, לג'וקים מתייחסים יותר יפה מאיתנו. איך אתה קורא לי פולש, כשנולדתי פה? עכשיו רוצים לפנות אותנו בכוח, לפחות תיתן את מה שמגיע."

לדברי לוי, ההסכם שנחתם מול הקבלן ישעיהו חכשורי שקנה את השטח ממנהל מקרקעי ישראל הוא שכל בית שמפונה מקבל בתמורה דירת 4 חדרים בת 110 מ"ר ו-50 אלף דולר. במידה והפיצוי אינו מספיק היתה אמורה להיות ועדה שרשאית להוסיף עוד 25%, אך היא בוטלה ומאבק התושבים עבר אל כותלי בית המשפט. במקרה של לוי, בית המשפט פסק שהפיצויים שמגיעים לו הם 560 אלף ₪. לוי דורש לקבל עוד 800 אלף, ואז, לדבריו, הוא יחתום ויצא מהבית בשקט. אבל חכשורי מסרב להתפשר איתו על הסכום. בנוסף אומר לוי שההליך המשפטי רושש אותו לגמרי, לאחר שבמשך 4 שנים הוא שילם בכל חודש 2500 דולר לעו"ד.

בשיחה משתתף אדם שאומר שפונה מביתו וקיבל פיצוי של 140 אלף ₪, "מתייחסים לאנשים ששירתו את המדינה כמו עבריינים", הוא מתקומם, "אנחנו נתנו את החובות למדינה, עכשיו שיתנו לנו את הזכויות שמגיעות לנו." ההסכם עליו נאלצים התושבים לחתום כולל התחייבות לא להתראיין לתקשורת ולא לקחת חלק בשום מאבק ציבורי בנושא, בנוסף, בהסכם יש סעיף שאומר שבעוד 10 שנים אם תסתיים הבניה הם יקבלו דירה, ללא ערובה. דבר זה יוצר למעשה פילוג בתוך השכונה כדי להחליש את הכוח המשותף של התושבים.

אחד מהיושבים בחדר אומר שאין בכלל פיקוח שמוודא שחכשורי עושה את הדברים כמו שצריך. בהתחלה הוא קיבל היתר ממינהל מקרקעי ישראל לבנות 850 דירות, לאחר מכן ביקש עוד וקיבל 1500 דירות, ולאחרונה אישרו לו עוד 2500 דירות, הכל בתנאי שהוא מוצא פתרון הולם לתושבים.

ח"כ יוסי יונה. צילום: יח"צ

חבר הכנסת יוסי יונה (המחנה הציוני) שתומך במאבק התושבים אמר ש"הגשתי הצעת חוק שאמורה להסדיר את המצב של תושבי השכונה, ביום ראשון היא אמורה לעלות בוועדת שרים לחקיקה וברביעי הבא לקריאה טרומית. ההצעה היא להקפיא לאלתר את כל הפינויים עד שמגיעים להסדרה ופתרון. אני מלווה את התושבים למעלה משנה וחצי, יש עוד כ-300 משפחות, הסיפור פה רק התחיל."