היום (חמישי) תתכנס ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל לקבלת החלטה לגבי חידוש הלימודים ביישובים הערביים. בעוד מרבית בתי הספר היסודיים והתיכונים חזרו לפעול במתכונת מצומצמת בתחילת השבוע, בחברה הערבית מערכת החינוך עדיין מושבתת. ביום ראשון הודיעה ועדת החינוך של ועדת המעקב העליונה כי התלמידים הערבים לא יחזרו ללימודים. ההחלטה נובעת משיעור ההדבקה הגבוה בקורונה בחברה הערבית, ונלווית אליה ביקורת כלפי משרד החינוך.
סקר ועדת המעקב: רוב הרשויות אינן ערוכות לחזרת התלמידים לבתי הספר
ד"ר שרף חסאן, חבר ועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, אמר כי "בהסתמך על נתוני ועדת הבריאות בחברה הערבית עקומת התחלואה עדיין בעליה. יש פער של שבועיים בין החברה הערבית לחברה היהודית בנושא הקורונה. בחברה הערבית אנו עדיין לפני השיא. זו ייחודיות שיש להביא בחשבון והחלטנו לא לחדש את הלימודים בהיעדר התייחסות ייחודית לצרכי החברה הערבית. עד כמה שאני יודע רוב מוחלט של בתי-הספר אינם פועלים, גם בישובים מעורבים". יש לציין כי חלק מבתי הספר השייכים לכנסייה פתחו את שעריהם ביום שני כיוון שיום ראשון מוגדר בהם כיום מנוחה.
"סוגיה נוספת היא היערכות. לפי סקר שעשינו רוב הרשויות אינן ערוכות לחזרה של התלמידים לבתי-הספר" מוסיף חסאן, המכהן כראש ועדת החינוך בועדת המעקב. לגבי העתיד הוא אומר כי "עד יום חמישי נבדוק את המוכנות בשטח ואז נקיים הערכת מצב נוספת. אני מקווה שניתן יהיה להחזיר את הלימודים, לפחות חלקית".
כשהוא נשאל על הפערים בין תלמידים ערבים ויהודים בעקבות ההשבתה, הוא משיב כי "הפער הוא באחריות הממשלה. עדיין לא חולקו המחשבים למרות ההצהרות והתקציבים. הממשלה היא אחראית על הפער הזה. יש לנו אינטרס עליון להחזיר ללימודים אך צריך לראות שזה אפשרי. עד עכשיו אין מענה לתלמידים ללא מחשבים. אנו ערים לפער הקיים והגדל, ולכן ההחלטה מתעדכנת משבוע לשבוע. המדינה לא סיפקה פתרונות הולמים".
"צריך לעשות הכנה רגשית לתלמידים ולמורים. אף אחד לא דואג לזה"
אסד סלאמה, מורה בבית הספר היסודי 'אבן רושד' בקלנסווה, מספר כי כבר בישיבת הצוות ביום ראשון נלמדו ההנחיות ובית-הספר נערך לקבלת התלמידים. עם זאת, הוא מספר ש"הרבה הורים חוששים כיוון שבתי הספר לא מוכנים ושיעורי התחלואה גבוהים. סיבה נוספת היא הרמדאן. לאורך היום צמים ובלילה נשארים ערים עד 2:00 בלילה". גם הוא חושש מהחזרה ללימודים, על אף ההתרגשות, וצופה ש"המפגש עם התלמידים לא יהיה פשוט. ניפגש אחרי חודשיים. התלמידים חוששים מקורונה. הם במצב נפשי קשה, הם היו כלואים בבתים. גם מבחינה לימודית תהיה התמודדות קשה. המחנך מתבקש לפצל את הכיתה שלו, אני אלמד בכיתות א-ג לאחר שלימדתי את תלמידי ד-ו".
סלאמה, המשמש גם כסגן מנהלת בחמש השנים האחרונות, מספר לנו על קשיי המערכת. "אני סגן מנהל ומורה לחינוך גופני ועכשיו מצופה ממני לחזור להיות מחנך כפי שהייתי לפני חמש שנים. צריך לחלק את המורים מחדש למשימות חדשות. ליצור צוותים חדשים עם משימות חדשות כמו מדידת חום".
הוא מדגיש שהקושי אינו רק ארגוני: "צריך לעשות הכנה רגשית לתלמידים ולמורים. אף אחד לא דואג לזה. מערך הייעוץ החינוכי עובד אך לא בצורה מספקת. הפסיכולוגים מדברים איתנו, אך לא עם הילדים ולפי דעתי זה חסר. גם המורים צריכים יותר תמיכה של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. אני מרגיש שלפעמים אני לא יודע מה הכיוון. תהיינה בעיות רבות. אני לא יודע איך נעבור את זה". בנוגע לפתרונות שמציעה המדינה פוסק אסד כי "אין לנו אמון בממסד. כל הצהרה מתקבלת בספק ואין שינוי בשטח".
"התכנית שהוצעה אינה בת-ביצוע"
גם לחמד ג'בארין, חבר ועד ההורים הארצי בחברה הערבית, יש ביקורת על התנהלות משרד החינוך. לדבריו, "רוב מוחלט של ההורים מגבים את ההחלטה להשבית" כיוון ש"התכנית שהוצעה אינה בת-ביצוע. בחברה הערבית יש כיתות גדולות ויש צורך ביותר קבוצות ויותר מורים. המשרד מודה שחסר לו כח אדם כדי לבצע את התכנית. לי, כהורה, אין בטחון שהילד שלי לא יידבק בבית-הספר". בנוגע לפתרון הרצוי למצב, ג'בארין מדגיש שהפתרון שייבחר צריך להיות כזה שהמשרד מסוגל בפועל לבצע. הוא סבור "שיש להאריך את שנת הלימודים וצריך לתת פיצוי כספי למורים על ימי העבודה הנוספים. הפתרון צריך להיות של הממשלה ולא על חשבון המורים, איתם יש להגיע להסכם מכבד ומתגמל. כשכולנו נשתף פעולה נצליח לצאת מהמצב".
