ביום שני נרשמה הסנסציה הגדולה של היורו עד כה, כאשר איסלנד ניצחה את אנגליה בשמינית הגמר, בתוצאה 1-2, ועלתה לרבע הגמר.

איך קרה שנבחרת איסלנד – אי באוקיינוס האטלנטי עם אוכלוסיה בגודל זו של ראשון לציון, המשתתפת בפעם הראשונה במשחקי היורו –  ניצחה את נבחרת אנגליה, וגם למה זה, כנראה, לא יקרה לישראל, לפחות בזמן הקרוב.

בירת איסלנד, רייקאוויק. צילום: Jóhann Heiðar Árnason, מתוך ויקימדיה

אורי דרור, מומחה לאיסלנד ותרבות איסלנדית, אמר ל'דבר ראשון' כי הניצחון של איסלנד לא מפתיע עד כדי כך. "לא הרבה יודעים את זה, אבל זו אומה שמאוד אוהבת כדורגל. בכל עיירה קטנה, בעיר הגדולה ובכל מקום באיסלנד אפשר לראות ילדים וגם מבוגרים משחקים כדורגל."

לפני יותר מעשור, הממשלה האיסלנדית והתאחדות הכדורגל האיסלנדית לקחו על עצמן את הכדורגל באיסלנד כפרוייקט, והחליטו שהשינוי צריך להתחיל מלמטה. "הבעיה הכי חמורה שמנעה מהאיסלנדים להצליח בתחום עד כה, היא שרוב השנה הכדורגל מנוטרל בגלל האקלים, משהו כמו 8-9 חודשים בשנה אי אפשר לשחק כדורגל באיצטדיון פשוט כי קר מידי בחוץ, יש רוחות חזקות והמגרשים קפואים." מסביר דרור.

כדי להתמודד עם הבעיה הושקעו כסף ומשאבים כדי לבנות איצטדיונים מקורים בהם ניתן להתאמן כל ימות השנה. בנוסף, הוגדרו קריטריונים גבוהים של קבלת מאמנים; כל מאמן, אפילו לקבוצות של ילדים ולמאמני קבוצת בי"ס, נדרשת תעודה מקצועית של פיפ"א (fifa). כך נוצר מצב שאין מאמנים חובבנים וחסרי ניסיון ובהתאם גם רמת השכר עלתה. כל הדברים האלו יחד לאורך השנים העלו את הרמה של הכדורגל באיסלנד.

אורי דרור: "הם יוצאים מנקודת הנחה שאין להם מה להפסיד מצד אחד, ובוא נראה לכולם מה אנחנו שווים, מן הצד שני. ויקינגים, את יודעת, הם יודעים לגרום לדברים לקרות."

דרך נוספת איתה קידמו את הכדורגל באיסלנד הייתה השבחה של השחקנים בחו"ל. את המצטיינים דאגו לשלוח כבר מגיל צעיר לקבוצות באירופה, חלק הגיעו לליגות בכירות, צברו שם ניסיון, וחזרו לנבחרת מיומנים ומקצועיים יותר. "הנבחרת הנוכחית מורכבת משחקנים שגדלו יחד עוד מימי נבחרת הנוער, הם מורגלים לשחק יחד כבר 4-5 שנים ונוצרה שיטת משחק שהיא מאוד אורגנית. בניגוד להרבה נבחרות אחרות בעולם שמרוצפות בכוכבים בין לאומיים, אצל איסלנד יש איזושהי אחידות בשיטת המשחק." אומר דרור, "ישנה חלוקת עבודה בין המאמנים, המאמן השוודי מביא איתו את הניסיון והמאמן האיסלנדי מדבר עם השחקנים בשפה שלהם ומחובר למנטליות. שני המאמנים עובדים יחד כצוות ומחלקים את הסמכויות בניהם."

אבי נימני: "באיסלנד נעשתה השקעה לטווח ארוך כבר לפני למעלה מעשור. הם לקחו את זה כפרוייקט לאומי."

אבל מה איתנו?

אבי נימני, קפטן מכבי תל-אביב בעבר וכיום סוכן שחקנים אמר ל'דבר ראשון' כי "בישראל אין השקעה ממשלתית, אין תוכנית מסודרת. הכל רוצים מהרגע להרגע וזה לא עובד ככה."

"אין דבר כזה שבלחיצת כפתור דברים קורים מאליהם. צריכה להיות תוכנית לטווח ארוך, בשילוב של משרד התרבות והספורט ומשרד האוצר. משרד התרבות והספורט נותן את מרבית הכסף שמושקע בספורט לטוטו שמחלק אותו בין הקבוצות הגדולות. לא משקיעים מספיק במחלקות נוער או בפיתוח של מגרשים ומתקנים ראויים למחלקות נוער. אין אנשי מקצוע איכותיים שעובדים אתם, כי אין כסף לזה." הוסיף.

"הרי בסופו של דבר מאמנים טובים עושים שחקנים יותר טובים" סיכם נימני, "והמאמנים שנמצאים כרגע במחלקות הנוער הם לא מספיק טובים וזה מתבטא גם בשכר. באיסלנד נעשתה השקעה לטווח ארוך כבר לפני למעלה מעשור. הם לקחו את זה כפרוייקט לאומי. יש להם את המאמנים הכי טובים והתנאים הכי טובים, משקיעים המון משאבים ובגלל זה יש גם תוצאות."

במה שונים האיסלנדים מהישראלים?

"האיסלנדים הולכים עם הגאווה הלאומית שלהם עד הסוף, כשהם מרגישים שיש להם משהו טוב ביד, הם משקיעים בו את כל המשאבים הדרושים. הם מודעים טוב מאוד לכך שהם אי קטן באמצע האוקיינוס האטלנטי, עם אוכלוסייה קטנה מאוד." משבח דרור את האיסלנדים, "הם יוצאים מנקודת הנחה שאין להם מה להפסיד מצד אחד, ובוא נראה לכולם מה אנחנו שווים, מן הצד שני. ויקינגים, את יודעת, הם יודעים לגרום לדברים לקרות."

"המנטליות של האיסלנדים היא שילוב בין חינוך סוציאלי סקנדינבי ובין הרבה אמביציה ורצון להוכיח ולא לפגר מאחור אחרי עמים גדולים יותר, וחזקים יותר." אומר דרור "הם מאוד מקצוענים כשהם רוצים ועם זאת תמיד לוקחים את הדברים בקלילות והומור. למשל בקריסה הכלכלית הגדולה, הם פשוט שינסו מותניים ויצאו מזה וההיחלצות שלהם הייתה מרשימה לא פחות מהקריסה. לעם האיסלנדי יש הרבה חוסן מנטלי והם לא מתייאשים בקלות."