דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
פיקוד העורף

בדרך לשגרה / "מרגע ששמנו את האגו בחוץ, זה עבד"

חייל במהלך פעילות המרכז לסיוע לאומי של פיקוד העורף (צילום: דובר צה"ל)
חייל במהלך פעילות המרכז לסיוע לאומי של פיקוד העורף (צילום: דובר צה"ל)

סא"ל אמיר בן דוד, מפקד מרכז השליטה, מציג את אחורי הקלעים של פעולות הסיוע: מעבודה ב-6 דסקים ייעודיים ועד שעון לחימה מסודר לפיקוח על ביצוע המשימות | הוא גם מגלה מדוע התקשר לסבתא שלו

טל כרמון
טל כרמון
כתבת רווחה
צרו קשר עם המערכת:

חייו של סגן-אלוף אמיר בן דוד (40), אב לשלושה מדימונה, השתנו כשאלוף פיקוד העורף, תמיר ידעי, הטיל עליו לפקד על מרכז השליטה במרכז הסיוע לאזרח שהקים פיקוד העורף במהלך ימי המגפה. לראשונה בחייו, בימי הקורונה, נדרש קצין החילוץ וההצלה, להביא חיתולים לילדים זרים, להוציא כלב לטיול, לפגוש אוכלוסיות שלא הכיר מחיי היומיום.

סא"ל אמיר בן דוד (משמאל). "אמרנו כן לכל דבר" (קרדיט: דובר צה"ל)
סא"ל אמיר בן דוד (משמאל). "אמרנו כן לכל דבר" (קרדיט: דובר צה"ל)

בשגרה, בן דוד הוא ראש ענף אימון יחידות (אמ"י) בחטיבת החיילות וההצלה בפיקוד העורף. באמצע חודש מרץ, כשהתברר שהטיפול במגפה מצריך את כניסת צה"ל לתמונה, "אלוף הפיקוד קרא לי", מספר בן דוד, "ואמר שאם הארגונים השונים לא יישבו ביחד, הדברים לא יעבדו. או שהארגונים ידרכו אחד לשני על הרגליים, או שיפספסו אנשים בדרך, או שינהלו מלחמות כפולות".

זה לא דבר פשוט לאגד תחת אותה מטריה את משרדי הממשלה, הרשויות השונות וארגוני הסיוע. כשאמרנו את זה לארגונים, נשמענו להם כמו מישהו מהחלל – ש'פתחון לב' ו'לתת' ידברו ביניהם לאן שולחים מארזי מזון?"

מרכז השליטה ביקש לעשות סדר. "זה לא דבר פשוט לאגד תחת אותה מטריה את משרדי הממשלה, הרשויות השונות וארגוני הסיוע", מספר בן דוד. "כשאמרנו את זה לארגונים, נשמענו להם כמו מישהו מהחלל – ש'פתחון לב' ו'לתת' ידברו ביניהם לאן שולחים מארזי מזון? שחיילים יכינו מארזים במרכז הלוגיסטי של 'לתת', וארגון 'תופעת טבע' ישנע אותם? לפני חודש וחצי הייתי אומר שאין סיכוי שזה יקרה. אבל שמנו את האגו בחוץ, ומהרגע שזה קרה, זה עבד. מרכז השליטה אפשר לכל הארגונים להמשיך לעשות את מה שהם עושים, וכשהתעוררו בעיות הם יכלו לפנות לצה"ל לסיוע. זה שיפור המערכת באמצעות סינרגיה. ברגע שזה קרה, המטרה הייתה של כולם, וכל אחד הבין איך הוא יסייע".

איך פעל המרכז?
"יצרנו – אנחנו, פיקוד עורף, והמודיעין – מערכת שאליה כל גוף מעלה את הדרישות שלו והיכולות שלו. נגיד, יש ארגון שצריך עכשיו 50 מתנדבים בבאר שבע, הוא מעלה את הצורך, וארגון שיש לו מתנדבים מביא אותם. חילקנו את המערכת לשישה דסקים: מזון, כוח אדם, מנטלי, משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ומרכז השליטה".

איך הוחלט למי מסייעים עכשיו ולמי אחר כך?
"התחלנו עם בני 65 ומעלה ללא עורף משפחתי, אמרנו 'בואו נדאג קודם כל להם'. אחר כך הבנו שבתי האבות הם עוד אוכלוסייה פגיעה, והכוונו את המענה השני לשם. בשלב השלישי פנינו לאוכלוסייה מוגבלת מבחינת תנועה, יכולת כלכלית וכך הלאה".

חיילים אורזים חבילות מזון במרכז הסיוע לאזרח של פיקוד העורף (קרדיט: דובר צה"ל)
חיילים אורזים חבילות מזון במרכז הסיוע לאזרח של פיקוד העורף (קרדיט: דובר צה"ל)

"גם אלימות במשפחה זה נושא שהתחיל לצוף"

בשלושת השבועות הראשונים, מספר בן דוד, "רוב האוכלוסייה שהזדקקה למזון וסיוע נוסף הייתה מוכרת לרווחה. אבל לאחר מכן התחלנו לפגוש אוכלוסייה שלא הייתה מוכרת. והמצב התחיל להשפיע. גילינו שיש הרבה אוכלוסיות שזקוקות לאוכל, למארזי משחקים".

בנוסף לחלוקת מארזי מזון, שבשבוע האחרון הגיעו ל-120 אלף איש, עסקו במרכז הסיוע הלאומי בהפעלת שמרטפיות לילדי הצוותים הרפואיים (שצמחו משש שמרטפיות ל-49); סייעו בחיבור בין חקלאים לתנועות נוער (לדברי בן דוד, 75% ממשק החקלאות המשיך לעבוד בתקופה הזאת). "גם אלימות במשפחה", מוסיף בן דוד, "זה נושא שהתחיל לצוף. טיפל בזה הדסק המנטלי. אנשים נמצאים בבית יותר זמן ומתחילות תופעות, וגם הלכנו לתחום ההסברה – לבדוק מה קורה עם השכן בקומה השנייה בבניין".

לראשונה נחשפתי לאוכלוסיות שלא הכרתי ביומיום שלי. בחיים לא התעסקתי בלהביא חיתולים, בלהוציא את הכלב לטיול, משימות שלא חשבתי שאעשה. אמרנו כן לכל דבר"

המרכז גם הפיק תעודות מתנדב, כדי לאפשר למתנדבים לנוע בימי סגר – להעביר תרופות, מזון וגם לתת סיוע נפשי. "ביום השואה, לדוגמה", מספר בן דוד, "פנתה אלי עמותה שמסייעת לניצולי שואה. הם אמרו לי שהמתנדבים מפחדים לנסוע לסייע לניצולים. המתנדבים הם כמו עובד חיוני, הוצאנו להם תעודות מעבר. בכל הערים שהיו בהסגר, אפשרנו ל'עזר מציון' ולזק"א להיכנס לתת תרופות".

ימי העבודה היו עמוסים. "מתחילים ב-7:00 בבוקר ומסיימים בשעות הקטנות של הלילה. היום מתחיל בהסתכלות לאחור, בחינת כל הבקשות הפתוחות, ובדיקה האם הן נענו. ואז בוחנים מה המשך המשימות לאותו היום, מבצעים הערכת מצב שבה מעלים את הצרכים מהשטח, ואחריה מבצעים את החיבורים לגורמים שיכולים לספק את המענה. במשך היום יש שעון לחימה מסודר של בקרה על המשימות וביצוען, ווידוא שיש מענה לכל צורך שעולה".

"אז התקשרתי לסבתא שלי"

גם בימי שגרה פיקוד העורף עובד מול ועם האוכלוסייה האזרחית, אבל המפגש הנוכחי היה בעוצמות יותר חזקות, וגם בתחומים פחות מוכרים. "בהתחלה", מספר בן דוד, "אמרו לנו להגדיר סל מזון לחלוקה לאוכלוסייה המבוגרת, אז אמרנו כמה מצרכים שלדעתנו יתאימו. אבל אז אמרו לנו, שלאוכלוסייה המבוגרת יש צרכים שונים משלנו – נגיד, מוצרי מזון רכים יותר, פחות נתרן וכו', דברים שאני לא מכיר, שלא פגשתי. אז אמרנו: 'בואו נשאל את הלקוח'. התקשרתי לסבתא שלי, וחזרנו עם סל שמתאים יותר לאוכלוסייה".

תחום נוסף שדרש מענה היה המחסור באמצעים דיגיטליים. במרכז הסיוע הבינו שיש מקומות בהן אין תשתית מתאימה והתחילו לבצע התאמות, בעיקר בפזורה הבדואית בדרום, וגם באוכלוסייה החרדית והערבית.

אמרו לנו להגדיר סל מזון לחלוקה לאוכלוסייה המבוגרת, אז אמרנו כמה מצרכים שלדעתנו יתאימו. אבל אז אמרו לנו, שלאוכלוסייה המבוגרת יש צרכים שונים משלנו… אז אמרנו: 'בואו נשאל את הלקוח'. התקשרתי לסבתא שלי"

מה עשיתם?
"יצרנו פורום חברתי כלכלי, בהובלת דובי אמיתי (יו"ר נשיאות המגזר העסקי בישראל, ויו"ר התאחדות האיכרים – ט.כ), עם 50 החברות הכי חזקות במשק. אפיינו את הקהלים, מה רוצים לשפר מבחינת תשתית – מחשבים לילדים שאין להם, מענה לגיל השלישי, מענה דיגיטלי פשוט – טאבלט עם ארבעה כפתורים, לצמצם ככל שניתן את הפער הדיגיטלי".

"בחיים לא התעסקתי בלהביא חיתולים"

מתחם המרכז לסיוע לאזרח נסגר, והחל מהיום (חמישי) ימשיך לפעול תחת מחלקת אוכלוסייה בפיקוד העורף, על פי אותם עקרונות. "אני עוסק בלהציל חיים, אני קצין חילוץ והצלה", מסכם בן דוד את תקופת החירום, "הייתי בהאיטי (במשלחת הסיוע לנפגעי רעידת האדמה ב-2010 – ט.כ), ופה עשינו אותו דבר רק בצורה אחרת – לא הרמנו בלוקים, הכל היה בלבוא, לתת, לדאוג, ודה פקטו יצאנו בחיים. לראשונה נחשפתי לאוכלוסיות שלא הכרתי ביומיום שלי. בחיים לא התעסקתי בלהביא חיתולים, בלהוציא את הכלב לטיול, משימות שלא חשבתי שאעשה. אמרנו כן לכל דבר. צה"ל הוא רשת הביטחון של המדינה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!