השבוע של מיכל שני, מנהלת מספר גנים אנתרופוסופיים מרמת גן, היה מלא בדיוני זום עם הצוות החינוכי וההורים לקראת פתיחת הגנים בראשון הקרוב. הנחיות משרד הבריאות והחינוך לחזרה לפעילות הן כלליות, ושאלות רבות דורשות מענה מהצוות החינוכ בשטחי. לדבריה, בשבוע האחרון היא מנהלת 'ריקוד' בין ההנחיות לבין תפישותיה החינוכיות, השמירה על חברות הצוות וצרכי הילדים וההורים. "רצינו לקחת את המתווה של משרד החינוך ולהפוך אותו לידידותי למשתמש", היא אומרת, "בתוך זה יש אתגר גדול לשמור על החוקים בכללי, כי אנחנו מפוקחים".

השינוי, אומרת שני, יהיה קשה לכולם. "הסיפור הבריאותי מטריד, לא כי אני חוששת על עצמי אלא כי אני מבינה שבמהלך החודשיים האחרונים היינו במתכונת של הפחדה. אנשים התרגלו שהולכים עם מסיכות, שלא להיות ליד אנשים אחרים זו ההתנהלות שעכשיו כולנו מורגלים אליה והילדים רואים אותה עכשיו כאמת מוחלטת. אני היום צריכה ללמוד לפגוש את ההורים שבאים להחזיר בחשש את הילדים שלהם למסגרת שגם בשגרה מלאה במחלות של ילדים ובאנשי צוות שבעצמם נחשפים להרבה אנשים".

אסתי (שם בדוי) גננת ותיקה מחיפה, מספרת על הכנות אינטנסיביות ובלבול בפירוש ההנחיות. "הגננות הופכות להיות לולייניות וקוסמות", היא מספרת, "אתה רואה כבר שבוע גננות רצות לסופרים לקנות חומרי חיטוי, אלכוג'לים, מגבונים סטריליים, מה לא".

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

רוני טלמור עם ילדים בגן, בימים שלפני הקורונה. (באדיבות המצולמת)

"אז מחבקים את הילדים?"

הגננות קיבלו הנחיות כלליות בלבד לפתיחת הגן, ולדבריהן, הן נדרשות לפרש אותן בעצמן. "יש המון שיח מה עושים אם נדבקים – האם נסגור את הגן? מה נכתוב במסמך ההוראות ההגייניות? בגן הכל הולך סביב העניין הפיזי – אז מחבקים את הילדים? בסופו של דבר, אלו שאלות שנותרנו לענות עליהן בעצמנו ולא לכולן יש תשובות", אומרת אסתי.

יש גם חששות. "כל אשת צוות שבאה למפגש מגיעה ממקום אחר", אומרת רוני טלמור, מנהלת גן בשכונת הדר יוסף בתל אביב, "ישנן גננות רבות שמגיעות מטווח גילאי סיכון, ישנן כאלו עם מחלות רקע או עם בני בית בסיכון, יש כאלו שבעצמן אימהות".

שני אומרת שחלק מההנחיות אינו ניתן ליישום. "אם היו שואלים אותי לא הייתי פותחת ככה את הגנים", אומרת שני, שלא מסתירה את הדילמות הפדגוגיות והנפשיות של החזרה לפעילות הגנים. "הייתי מחכה שבוע-שבועיים ומקבלת אישור לקלוט חזרה את כל ילדי הגן בשגרה נורמלית. אנחנו נעשה כל מה שביכולתנו כדי לעמוד בתנאים ולהיות מחנכות, אבל קשה להציב את המחנכות, הילדים וההורים בפני מצבים שבהמון מובנים הם לא נכונים חינוכית, חברתית ופסיכולוגית". לדבריה, בניגוד לבתי הספר, במרחב הגן לא ניתן לייצר בידוד מלא בין ילדים לילדים. "רוב ההורים גם מבינים את זה שכמעט ולא ניתן לשמור על הוראות הריחוק במלואן ואנחנו גם מסבירות להן את זה היטב" , היא אומרת.

"אם המדינה הייתה פונה לעובדים בשטח הכל היה נראה אחרת", אומרת שני. "האנשים שכתבו את הנהלים לא היו לאחרונה בגן ילדים, ואינם מבינים את הצרכים הרגשיים של ילדים בגיל כזה. אלו הדברים הכי בסיסיים שעובדים עליהם שנים".

חודשיים של חינוך מרחוק

למרות שהגנים היו סגורים, עבודת הגננות בחודשיים האחרונים לא פסקה, והן המשיכו את הקשר החינוכי מהבית. מספרת שהגננות שלחו להורים סרטונים ושירים לילדים, וגם הפעלות פיזיות עד הבית. "בשבועות האחרונים בנינו חוברת פעילויות לילדים שהעברנו דרך ההורים, סיפרנו להורים על סדר היום בגן כך שההורים יוכלו להמשיך אותו בבתים, ואפילו אפינו חלות וחילקנו אותן בין בתי הילדים", היא מספרת, "התנגדתי לזה שנייצר רק תוכן וירטואלי – זה יכריח את ההורים להישאר איתם שעות מול המסך, דבר שלא ההורים רוצים בו ובעיניי הוא גם לא טוב לילדים".

אסתי מוסיפה כי "אנחנו עובדות קשה מאוד גם עכשיו, להכין את הזום, לבנות משימות, לשלוח לכל הילדים, לקבל חזרה – אנחנו עובדות כל הזמן ונמשיך לעבוד כל הזמן. קשה שהיחס של הציבור והממשל הוא רק בייביסיטר".

"יש לא מעט ילדים שכנראה התחילו לדבר"

טלמור מספרת שבשבועיים האחרונים, מאז ההודעה על חזרת הגנים, חברות הצוות בגן משוחחות עם כל ההורים ב'זום' כדי להבין כיצד עברו החודשיים האחרונים. "הגננים והגננות שואלים את ההורים איך הם מבינים את הילדים, במה הם התפתחו, במה השתנו. לילדים בגילאי שנה עד שלוש, חודשיים זו תקופה מאוד ארוכה, בזמן הזה יש לא מעט ילדים שכנראה התחילו לדבר וגם הכישורים המוטוריים שלהם התפתחו מאוד".

"אנחנו מדברים עם ההורים על הרגלת הילדים לקראת השינויים", מספרת אסתי. "אנחנו עושים את זה דרך המבוגרים. צריך להכין את הילדים לשינוי, כי עבורם זה כמו אחרי חופשת קיץ רק עם צוות שנראה אחרת (מסכות וכפפות – ד.ט), כללים שונים, הרגלים שונים והחלק הכי קריטי הוא זה שחלק מהחברים שלהם לא הולך להימצא איתם – בגלל חלוקת הגנים לקבוצות".

גן בניהולה של מיכל שני. (באדיבות המצולמת)