אם יש מסקנה אחת המקובלת על כולם מתקופת המגפה הארורה הזו, הרי היא שעמדת עבודה ביתית אינה מותרות, אלא מוצר צריכה בסיסי. לפחות עבור מי שמבקש להיות רלוונטי בשוק העבודה.

בימי הסגר המלא, התפשרתי על שולחן האוכל, כשהמחשב הנייד מוגבה על כרך עב-כרס של "אלטנוילנד" בחמש שפות, תנאים שלא בדיוק מעודדים פרודוקטיביות ויצירתיות. כעת, כשהרוחות נרגעו מעט, ומתוך הנחה שעבודה מהבית היא העתיד (או שהסגר עלול חלילה לחזור), החלטתי לצאת למסע להרכבת עמדת העבודה הביתית המושלמת. יצאתי לדרך.

האתגר: הקמת פינת עבודה שתגרום לי להעדיף לעבוד מהבית, בפחות מ-1,000 שקל ובפחות מ-24 שעות (אם לא סופרים את התחקיר המקדים).

אישור ההצטרפות מהווה הסכמה לתנאי השימוש באתר

תחנה ראשונה: גשר הפיקוד פוגש את ספת הפסיכולוג

יצאתי לדרך באתרי עיצוב מוצר ובלוגים של איכות חיים. ביקשתי לברר מה "חם" היום בעולם העבודה מהבית, והתוצאה – וואו. בראש רשימת החלומות שלי התייצב, לאחר שיטוט קצר, שולחן מכני מבית Altwork. זה לא בדיוק שולחן, זו מערכת מתכווננת, שנראית כמו עמדת פיקוד של ספינת חלל עתידנית וחלומו הרטוב של כל חולה פרודוקטיביות. הכלאה של כורסת מנהלים-שולחן-מסך רחב ועמדת עגינה למחשב הנייד, כולל מדף לכוס קפה, והכל ניתן להתאמה אישית לאינספור תנוחות עבודה – מעמידה (זה אמור להיות בריא לגב) ועד שכיבה פרקדן.

תנו לי עמדה כזו ואני נשבע שלא לדחות משימה לעולם. אלא שעם תג מחיר שנושק ל-8,000 דולר, פנטזיית המסע-בין-כוכבים שלי תצטרך לחכות. הבנתי שעלי לרדת אל הקרקע במובנים נוספים. אתרי העיצוב מלאים בפריטים אסתטיים ופונקציונליים שאין דרך לתאר אותם מלבד מעוררי תשוקה. אבל מקום שמציע סט מגירות במחיר שדומה לשכר החציוני במשק אינו מקום טוב לרכוש בו ציוד שנועד לסייע לאדם לשמור על מקום עבודתו בעולם משתנה. החלטתי לבקש עזרה והקשתי בשורת החיפוש בדפדפן: "פינה לעבודה מהבית".

תחנה שניה: למי מיועדות הכתבות האלה?

נראה שכל כלי התקשורת בארץ זיהה את המגמה. "המדריך המלא לעבודה מהבית", "רעיונות לעיצוב יעיל של פינת העבודה מהבית", "כך תייצרו פינת עבודה יעילה ונוחה", "כך ניצור אזור עבודה יעיל ומזמין" – אלו רק מקצת הכותרות שגוגל העלה, וכולן מהתקופה האחרונה.

בהכללה, ניתן לחלק את הכתבות בנושא לשתי קטגוריות. הראשונה, כתבות שמתמקדות בהרגלי עבודה. אלו כוללות מנעד רחב של עצות מתחומי הפסיכולוגיה, הפילוסופיה, הטכנולוגיה והבריאות, שנועדו לשפר את היעילות ואת ההרגשה בזמן עבודה מהבית.

התענוג שבהצצה לסגנון החיים של העשירים והמפורסמים (צילום: Zalabadesign/ ויקימידה קומנס)

בתמונה: מה שאני רוצה. לא בתמונה: מה שאני צריך (צילום: Benjamin Thompson/ flicker)

בין הטיפים המוצעים יש כמה לא רעים – לתאם ציפיות עם המשרד, להקפיד לשתות מים ולהתמתח, לעבוד לפי רשימת משימות סדורה, להקפיד על שגרת בוקר ועוד. אמנם לא מצאתי שם הצעות כיצד להתמודד עם תינוק שמסרב לרדת מהידיים כל עוד שני ההורים נמצאים בבית (בינינו, זה די נחמד), אבל אלו לא הכתבות שהועילו לי.

הקטגוריה השנייה כוללת כתבות שמתמקדות בעיצוב וארגון פינת העבודה. בהן, קיוויתי, אמצא את מה שאני צריך. ובכן, בהחלט מצאתי שם את מה שאני רוצה. אבל מה שאני צריך נמצא כנראה במקום אחר.

לא נעלמו כל הספרים בשידה? אולי לחדר פנוי נוסף (צילום: AgnosticPreachersKid/ ויקימידה קומנס)

מי שמחפש לעצב לו פינת עבודה ביתית וודאי אינו רעב ללחם, אבל בין זה לבין הזוהר המשתקף מהקולקציות של מותגי העילית יש מרחק רב. אני לא מכיר רבים שיש להם חדר פנוי שרק מחכה להפוך למשרד ביתי מפואר. המעטים שניחנו בכישרון עיצובי מיוחד יכולים אולי לשאוב השראה מתצלומי קטלוגים, אבל בעבור רובנו אין בכתבות האלה תועלת, מלבד התענוג שבהצצה לסגנון החיים של העשירים והמפורסמים.

פינת עבודה ביתית מעוצבת ומוארת כמעט כמו המרפסת שלי (צילום: Jeremy Levine/ flicker)

המרפסת שאמורה לאכלס את עמדת העבודה שלי לא נראית כאילו יצאה ממגזין עיצוב, אז נראה שאת עמדת העבודה המושלמת שלי איאלץ להמציא בעצמי.

תחנה שלישית: אם אין אני לי, מי לי?

את המסע, יש להודות, התחלתי במקום הלא נכון. השלב הראשון בדרך לעמדת עבודה מושלמת הוא להבין מה הצרכים שלי וכמה כסף אני מתכוון להוציא על מנת לספק אותם. עמדת העבודה המושלמת היא זו שמאזנת בצורה המדויקת ביותר בין צרכים ומשאבים.

צרכים: החלק הזה קל עבורי. אני עובד מול מחשב הרבה שעות, אני עובד בעיקר על טקסטים כך שאין לי צורך בציוד גרפי מיוחד. אני אוהב לחבר את המחשב הנייד למסך חיצוני גדול ככל האפשר ולעבוד עם שני מסכים ועם מקלדת ועכבר אלחוטיים. לפעמים אני צריך לחפש ציטוט בספר או לשרבט במחברת כדי לשפר את היצירתיות, אבל אני לא חייב שולחן גדול מאוד. ובעידן החדש שבפתח, אני צריך להיות מסוגל גם לנהל ישיבה בווידאו.

יש כמובן צרכים "שקופים" נוספים כמו חיבור אינטרנט יציב, אבל הנתב הביתי לרוב עושה את העבודה. זה, פחות או יותר, ממצה את העניין.

משאבים: עולם המשאבים מסובך יותר. כמה כסף נכון להשקיע בפינת עבודה? איפה נגמר הצורך ומתחילה החמדנות? ומה אם אתקע עם ציוד לא איכותי? ריהוט וציוד מחשוב אפשר לקנות במאות שקלים בודדות או באלפים רבים. פריטים רבים אפשר להשיג בחינם או במחיר נמוך מאוד.

אני חי בדירה שכורה שהחוזה עליה עתיד להסתיים בקרוב, כך שרכישת ריהוט יקר היא לא אופציה טובה עבורי. אני מעדיף להשקיע את התקציב שלי בעיקר בציוד האלקטרוני שיעבור איתי לדירה הבאה, ולארגן ככל הניתן את הפינה תוך התבססות על ריהוט וציוד שכבר יש לי עם חיזוקים מרשתות מוזלות. גם אתרי "אגורה" ו"יד 2" עשויים להיות מועילים.

ברשתות הציוד המשרדי והמחשבים יש מגוון כיסאות סטודנט, בוס ומזכירה (ההגדרות המיזוגניות אינן שלי)

מיקום: היבט נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא השטח המוקצה לעמדת העבודה. במקרה שלי זו נקודת תורפה כיוון שהדוקטורנטית הפקיעה את שולחן העבודה הרציני היחיד שנמצא לו מקום בדירה ואני נאלץ להקים את עמדת העבודה שלי בנישה צרה שממוקמת, כאמור, במרפסת. הימור שלי? היא עוד תבקש להתחלף.

כיסא: למי שבכל זאת מעוניין להשקיע בריהוט, אציע להתחיל בדאגה לישבן. היחס עלות-נוחות המיטבי בכל הנוגע לכיסאות מחשב מגיע מהקטגוריה המושמצת של "כיסאות גיימרים" (מי סיפר לי? תשובה בתחנה הבאה). אלו מעוצבים עבור בני נוער אמריקאים שמבלים את רוב שעות היממה במשחקי רשת. אלא שאלה לרוב כיסאות מכוערים. עבור פינת עבודה הממוקמת בחלל המגורים הייתי בוחר בכיסא גרוטסקי פחות.

ברשתות הציוד המשרדי והמחשבים יש מגוון כיסאות סטודנט, בוס ומזכירה (ההגדרות המיזוגניות אינן שלי) וכלל האצבע הוא שסביב 600-500 שקלים מתחילים לראות מוצרים איכותיים מספיק כדי לשבת עליהם במשך יום עבודה מלא.

שולחן: כל שולחן יכול לשמש כשולחן עבודה, אך רצוי להעדיף עומק של 60 ס"מ לפחות, ולוודא שהגובה נוח.

אחסון: אם עובדים עם הרבה ניירת צריך לדאוג למגירות. מדפים זה תמיד טוב. אני חולה על מדפים. כל היתר זה אלקטרוניקה.

תחנה רביעית: החבר האלקטרוני

ספר דברים קובע ש"השוחד יעוור עיני צדיקים". את עיניהם של כל היתר, יעוור עודף האפשרויות. עשרות דגמים של צגים, מקלדות ועכברים ניתן למצוא בכל חנות אינטרנטית, ומי שנכנס לקטלוג בלי הכנה מוקדמת לא צפוי לצאת משם לפני שיימצא חיסון לקורונה.

כדי להבין מה אני באמת צריך, ולבחור בין האופציות המרובות בכל מדרגת מחיר, יצרתי קשר עם נדב, חבר ותיק שעובד בתחום. נדב הוא מי שלימד אותי על קיומם של "כיסאות הגיימרים" מהתחנה הקודמת. את העצות שנתן הפעם הוא אישר לחלוק חינם אין כסף (ואגלה אותן מיד, בסוף הדרך).

תחנה חמישית: שב כבר לעבוד

הנה מגיעה התחנה האחרונה: סידור המרפסת לא היווה בעיה מיוחדת (למרות ששקלתי לקרוא לרשות העתיקות כדי לזהות את אחד הצעצועים המאובקים שמצאתי שם). הכיסא העתיק ושולחן הווינטג' ש"ירשנו" מבעלת הדירה לא דרשו יותר מניקוי קל. את ציוד המחשב רכשתי בסניף של רשת גדולה (לא רציתי לעשות משלוח בגלל הדד-ליין). את יתר האביזרים בחנות מקס-סטוק ובטמבוריה. פריט אחד נרכש בחנות למוצרי נייר.

פינת העבודה הביתית של יואב (צילום: יואב רימר)

את חיבורי החשמל והמחשוב עשיתי בקלות, הקידוח לתליית מדפים היה סיפור אחר. כמה שאני אוהב מדפים, אני לא סובל לתלות אותם. את מה שקרה שם בדיוק אקח איתי לקבר, אבל איך אומרים? הכל תלוי.

המדף תלוי (צילום: יואב רימר)

בסידור הסופי של העמדה כבר היה משהו מדיטטיבי. ישבתי ברוגע ודמיינתי איפה כל פריט צריך להיות מונח, בדיוק במרחק הנכון. וזהו.

הפרק האחרון במסע שלי נכתב כבר מעמדת העבודה החדשה, ועכשיו גם לי יש תשובה לשאלה המרגיזה "מה אתה לוקח מתקופת הקורונה".

התוצאה הסופית (צילום: יואב רימר)

העצות של נדב, החבר האלקטרוני, לרכישת ציוד היקפי

מסך מחשב: מי שלא עובד עם תוכנות כמו פוטושופ ולא עוסק בעריכת מוזיקה או סרטים, לא צריך להתלבט הרבה. גודל המסך המספק הוא 24 אינטש, אם השולחן הוא ברוחב של עד 60 ס"מ, ו-27 אינטש אם השולחן רחב יותר. כדאי לבחור מסך של אחת החברות המוכרות, שמגיע עם אחריות ויש לו חיבור מסוג HDMI. זהו. האיכות תהיה טובה מספיק, והמחיר – סביב 600 שקלים. חשוב לוודא שיש למחשב יציאה למסך מסוג HDMI, או לקנות מתאם.

אם רוצים להגביהה את המסך לגובה העיניים, זה נוח וחשוב לעמוד השדרה – מומלץ לרכוש מעמד מתכוונן למסך או אפילו שניים (כ-50 שקלים ליחידה). אפשר גם לאלתר פתרון אחר (כמו "אלטנוילנד" בחמש שפות).

מקלדת ועכבר: מקלדת ועכבר אלחוטיים מגיעים קומפלט, ופשוט מאוד להשיג אותם כעת. סט טוב מאחת החברות המוכרות עולה 200-150 שקלים. כדאי לבחור מקלדת עם משטח לכריות כף היד שמגיעה עם עכבר נוח לאחיזה. לחיבור ה-USB היחיד והקטן שמקשר את המקלדת והעכבר למחשב קוראים "דוֹנגל", והוא נראה כמו דיסק-און-קי. לא כדאי לאבד אותו. כריות ג'ל לשורש כף היד לעכבר ולמקלדת (כ-50 שקלים נוספים ביחד) הן חובה.

מצלמה: כיוון שישיבות הווידאו כנראה כאן כדי להישאר, נכון לשקול קניה של מצלמת רשת פשוטה. מוצרים רלוונטיים מגרדים את ה-400 שקלים מלמטה, אבל מאז התפרצות הקורונה הם נדירים על המדף. מצלמת המחשב הנייד יכולה לעשות את העבודה, אבל פעמים רבות היא תהיה ממוקמת נמוך מדי וזווית הצילום תהיה מצחיקה.

אוזניות: מבחינת סאונד, אוזניות מרופדות שמתלבשות על האוזן (ולא יושבות בתוכה) נוחות יותר. כאלו שמגיעות עם מיקרופון מובנה ואינן אלחוטיות עולות פחות מ-150 שקלים למוצר מספק.